אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה עג

תשובה עב

שיל"ת ב' איפאלא ב' תצוה תרמ"ה לפ"ק:

מכתבך קבלתי וכו' ואשר שאלת בריאה שנמצאת בועה באונה עליונה למעלה מחצי' וחוץ לחריץ ואחר הנפיחה הבועה שוה לבשר הריאה והבועה אין לה מראה ריאה מה דינה:

הנה דין בועה על חריץ וקמט הוא מקורו בד"מ סיל"ז בשם מ"כ והובא שם ברמ"א ס"ג ונתן טעם משום דהוי כשני בועי דסמיכי וכתב הש"ך סקי"ט דלפ"ז במים זכים יש להקל במקום שמקילין ומה שהק' פמ"ג סקי"ח הא חדא ומתחזיא כתרתי נמי כשר כ"ש כאן והוא קושית תוס' חולין מ"ז ד"ה אי גבי בועה בשיפולי, כבר תי' יפה בספר העלה שלמה סימן ל"ג בספרו דהתם לא מתכשר רק ע"י בדיקה וליכא מ"ע אבל כאן אין מקום לבדיקה שהרי באמת אחת היא יש לחוש משום מ"ע שיאמרו שהכשירו תרי בועי דסמיכי בלי בדיקה ע"ש, ואי דנבדוק מיחזי כשיקרא, ואמנם זה בחריץ אונה עליונה שהוא מן התולדה, אבל קמט שאינו בטבע כתב פמ"ג סקח"י דבלא"ה טרפה משום תרתי לריעותא וא"כ אפילו במים זכים נמי טרפה ודעת לב"ש שם אות ט"ו בשמ"ח דאם ניכר שהקמט מתחילת ברייתו אינו ריעותא כלל רק אם ניכר או מסופק שהוא מחמת חולי וס"ל ג"כ דמים זכים אינו ריעותא כלל בהפסד מרובה:

ובשמ"ח אות ט"ו נתן טעם משום דטבע העור שם להדבק בבשר ולהקמיט והבועה טבעה להגביה עור הריאה וא"כ כשתרצה הבועה להפשיט תקרע העור ע"ש, ותב"ש אות כ"ז וגם לפי טעם זה כתב שמ"ח שם דמים זכים כשר דטבעה להתרפאות ודברי פמ"ג סקי"ט תמוהים כמ"ש לב"ש אות ס"ט, ולכל הטעמים כתב שמ"ח אות הנ"ל דאם עומדות רק סמוך לחריץ ויש הפרש בין בועה לחריץ כחוט השערה כמראה ריאה יש להקל דגם בועה בשיפולי הדין כן כמ"ש שמ"ח אות י"ט וכן בתר"ל כמ"ש לב"ש בדיני תרתי לריעותא אות וי"ו ובסימן ל"ז בכמה דוכתי וכן העלה בספר מזבח העולה בדיני תרתי לריעותא אות ג' ולב"ש אות ע"ב כתב דהיכא דל"ש משום תרתי לריעותא א"צ שום הפרש כלל:

אבל הש"ך בסקי"ט בשם מחזיק הבדק כתב טעם אחר באונה עליונה של ימין משום שיש לחוש לחיכוך הבועות בצלעות קטנות ובגרגרת עיי"ש, ולפ"ז אפילו חוץ לחריץ ואפילו במים זכים ואפילו מלאה רוח יש להטריף עיין לב"ש אות ע"ג והעלה שלמה בספרו סימן ל"א אות י"א, אך כתב השמ"ח ולב"ש דזה דוקא למעלה מחציה ולמעלה לחריץ דמכשרינן בסימן ל"ה ס"ה אם יש שם יתרת אליבא דכ"ע לפי שהוא במצר החזה ודרכה להתפצל א"כ הכא טרפה מה"ט דמתחכך אבל למטה מחציה ולמטה מחריץ דמטרפינן שם הכא כשר מה"ט ועיין שמ"ח שם אות ט"ו ואפי' מחציה ולמעלה ולמטה מחריץ או מחציה ולמטה ולמעלה מחריץ דיש שם דיעות המטריפין הכא כשר בהפ"מ כיון דלא נזכר חומרא זו דבועה באונה עליונה בגמרא ופוסקים רק בדברי בודקים אחרונים ע"ש ולזה הסכים לב"ש וספר מזבח העולה ממהר"ש ג"פ ז"ל:

ומעתה בנידון שאלתך אף שהוא למעלה מחציה אם הוא למטה מחריץ כשרה אפי' בלי הפ"מ ואם הוא למעלה מחריץ ג"כ כשרה עכ"פ בהפ"מ כמ"ש שמ"ח סימן ל"ז אות ט"ו, וכאן אפי' בלי הפ"מ כשר כיון דאינו סמוך לחריץ ל"ש כל הני טעמי דלעיל רק טעם דמתחכך וכיון דשוה לבשר הריאה ל"ש ה"ט ואף שאין לה מראה ומכ"ש דאפילו בתרתי בועי דסמיכי להדדי העלה השמ"ח סיל"ז אות יו"ד ולב"ש שם אות ל"ג דאפילו יש לה מראה מוגלא כשרה בשוה לבשר הריאה וכן הסכים במזבח העולה בספרו סיל"ב אות ג' ועיין ש"ך סקי"א ושפ"ד שם אף שהוא מדינא דגמרא מכ"ש בנ"ד שאינו אלא חומרת הבודקים האחרונים ודאי כשר בלי פקפוק זה הנלפענ"ד בזה, ובזה יבא שלום ינוח על ראשך כנפשך ונפש רבך הנאמן הדו"ש:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה