בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה סז
שיל"ת ב' איפאלא עש"ק האזינו תרנ"ה לפ"ק
ויהי בשלם סוכו, מאדון העולם ונסיכו אהובי תלמידי הרבני החו"ש וריח לו כלבנון מו"ה ליפמאן נ"י העללער
נועם מכתבך עם ברכת השנים מן ד' נצבים קבלתי וכו' ופתח דבריך יעיר על דברי הכת"ס יו"ד סי' כ"א שכתב ועוד עלינו לבאר קושי' תוס' חולין כ"ח ניקב זבל"ז דלמא כונת רבה וכו' והנה ס' כת"ס יו"ד אין אתי וגם לא נמצא פה בעירנו וא"י מה קאמר אך מכותלי דבריך ניכר דק"ל דלמא כונת רבה בניקב חיצון בלא פנימי, וזה אינו קושי' כמ"ש הר"ן בחולין מ"ג דא"כ ניקב זה בלא זה דאמרי' לעיל דמשמע אפי' פנימי בלא חיצון היכי משכחת לה ע"ש ואינהו הוי בקיאי טפי מינן במשמעות לשון הש"ס:
אבל אתה אמרת דבר שכלי דהרי בחולין מ"ג מיבעי' להו על דברי רבה אלו נקבו שניהם זה שלא כנגד זה מהו ושם ודאי קשה כיון דניקב גם הפנימי אפי' לא ראינו שניקב החיצון שלא כנגדו מ"מ יש לחוש שניקב גם החיצון כנגד נקב הפנימי ואין לו בדיקה אע"כ דיש בדיקה לנקב גם מבחוץ, הגם דיש לדחות דמיבעי' לי' אי הוי ודאי טרפה כיון דניקבו שניהם אף דהוי זה שלא כנגד זה או הוי רק ספק טרפה משום שמא ניקב חיצון כנגד הפנימי אבל הנקב דהוי בחיצון שלא כנגד הפנימי לא מעלה ולא מוריד ויש נפקותות בין אי הוי ס' או ודאי לענין ס"ס ואף דהוי ס"ס נגד חזקת אי' כמ"ש הש"ך בדיני ס"ס וגם יש נפ"מ לענין ס"ט ברה"ר כיון דנקובת הושט הוי עכ"פ נבלה לאח"ש ומטמא טומאת נבלה ויש לפלפל ולהאריך בזה הרבה ואכ"מ וגם נפ"מ לענין מלקות:
אבל נ"ל עוד דהרי הר"ן והג"א רפא"ט כתבו דדעת רש"י דדוקא שניהם אדומים טרפה אבל שניהם לבנים כשר והרי רש"י בחולין כ"ח פי' דמשו"ה אין לושט בדיקה מבחוץ לענין נקב משום דחיצון אדום ואם טפת דם נכנסת בפנים בנקב אינו ניכר ולפ"ז אם גם החיצון לבן כשר שפיר יש לו בדיקה מבחוץ וא"כ מה הקשו תוס' איך משכחת ניקב זבל"ז דכשר הא כיון דניקב הפנימי אין לחיצון בדיקה הא משכחת לה שפיר באם החצון ג"כ לבן דאז שפיר יש לו בדיקה וא"כ רש"י לשיטתו לק"מ ודוחק לומר דאם יש שני ריעותות דניקב הפנימי וחצון ג"כ לבן דטרפה דלא מצינו תרתי לריעותא רק בריאה וגם שם צריכי' להיות במקום א' משא"כ כאן דחד ריעותא בפנימי וריעותא שני' בחיצון ועיין בטו"ז סי' ל"ג סק"י דעכ"פ לשיטת רש"י דשניהם לבנים כשר לא הוי חיצון לבן לקותא כלל, אך ז"א דהרי רבה קאמר שני עורות יש לו לושט חיצון אדום ופנימי לבן ניקב זבל"ז כשר וא"כ בחיצון אדום קאמר דניקב זבל"ז כשר והקשו תוס' שפיר והתינח אדרבה אבל בעל האיבעי שפיר מיבעי בניקבו שניהם זה שלא כנגד זה בכה"ג דשניהם לבנים דיש לחיצון בדיקה אי טרפה משום דניקבו שניהם זה שלא כנגד זה דאי משום נקובת הפנימי לחוד הי' כשר על ידי בדיקת החיצון ואתי שפיר:
וקרובים לדברי' אלו אמרתי במק"א ליישב קושי' תוס' שם שהק' לרש"י דלענין נקב נמי אין לושט בדיקה מבחוץ אמאי קאמר נפ"מ לסד"ר ואמאי לא קאמר נפ"מ לס' נקובה דיש להקשות לדעת בעה"ע שהביא הרא"ש ורשב"א עיין טו"ז סי' ל"ג סק"י דשניהם אדומים או לבנים כשר אמאי קאמר רבה ושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים הא זמני משכחת לי' דיש לו בדיקה מבחוץ בשניהם לבנים וזימנין דאין לו בדיקה מבפנים בשניהם אדומים ויש לדחוק דאדלעיל קאי דקאמר חיצון אדום ופנימי לבן אך לק"מ דהרי הנפ"מ לספק דרוסה וא"כ ממנ"פ בשניהם אדומים טרפה שהרי האדימו סימנים עצמם ועיין טו"ז סי' ל"ג סק"ח ובשניהם לבנים מה בכך אם נמצא קצת אדמימות בחיצון שמא לא נתלבן כולו ואותו קצת החיצון נשאר באדמימות כטבעו והתינח בסד"ר אבל בס' נקובה הדק"ל דאפשר לבדוק בחיצון אם נתלבן כולו ובפנימי א"א לבדוק אם נתאדם וע"כ הא דאמרינן אין בדיקה מבחוץ אלא בפנים נפ"מ לספק דרוסה ולא לספק נקובה וא"ש. ובזה הנני חותם בברכת התורה צלח ורכב על דבר אמת כי טוב סחרה מכל סחורה כנפשך ונפש רבך דו"ש וטובך:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל