אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה סג

תשובה סב

שוכ"ט לידידי הרבני הנגיד כמו"ה משה נ"י פעלדמאנן ביישוב זשאקא:

מכתבו קבלתי בענין בדיקת הושטין איזה צד יפה לבדיקה אם צד פנימי של הפנימי או גם צד חיצון של הפנימי כי איזה לומדי' בפ"ב פקפקו עמ"ש הש"ך סי' ל"ג סק"כ דבחיצון של פנימי נמי יש בדיקה מתוס' חולין כ"ח שהק' אי ושט יש לו בדיקה מבחוץ לענין נקובה מה פריך ור"מ היכי אכיל בישרא נימא דהוי אכיל ע"י בדיקה ולש"ך הנ"ל גם לרש"י הו"מ לאקשויי הא יכול להפריד עור החיצון ולבדוק חיצון דפנימי:

ולפענ"ד הוא דבר בטל מלבד שאני מסופק אם אפשר לעשות כן מחיים אבל לדעתי אם עושה כן הוא טרפה למ"ש הטור סי' ל"ג דשניהם אדומים טרפה דאין לומר דהאחד לקוי והשני מגין עליו דלא דמי לנקב קטן דחבירו מגין עליו אבל כאן שכולו לקוי לא מתקיים ע"י השני וה"נ כיון שהחיצון ניטל כולו אינו מתקיים ע"י הפנימי וטרפה ולא מיבעי' לדעת הדרישה סי' ל"ו דל"ד לריאה שנגלד קרום העליון דכשר כיון דבושט אכלה בי' ופעי' בי' ודאי טרפה וכן לדעת טו"ז סק"ב דל"ד לריאה דאפשר לברר ע"י נפיחה משא"כ בושט דהוי מקום שא"י ועיין בש"ך סי' ל"ג סקי"ד אלא אפי' לדעת טו"ז סי' ל"ג דדוקא בלקותא מטריף הטור אבל בניטל החיצון כשר אפשר דהיינו דוקא ניטל מאליו בי"ש אבל נוטל בידי אדם כאיב לה וטרפה וכ"ש לר"מ דחייש למיעוטא ודאי יש לחוש בזה:

וע"ד קושי' מהרש"א בתוס' הנ"ל שכתבו שיש שום חולי שמאדים כמו דרוסה ולא אמרו דמשום דרוסה גופא אין לו בדיקה [ע"ל סס"ה וס"ו] רגיל אני לומר לפלפולא לחידוד התלמידים דבאמת הי' יכול לאכול על סמך חזקת כשרות הבהמה אך דהוי חזקה שלא נתבררה כמ"ש תוס' חולין י"א ד"ה אתיא אבל לענין דרוסה הוי חזקה שנתבררה והי' יכול לאכול מכח חזקה אבל אינו אמת, ותלמיד א' אמר לפמ"ש הפלתי דטעמא דר"מ דחייש למיעוטא משום דרוב הוי רק ספק ותורה התירה ספק זה וא"כ בס"ס מודה דאזלינן בתר ס"ס ובדרוסה הוי ס"ס ספק לא על ואת"ל על שמא לא דרס, ושתי תשובות בדבר חדא למ"ש רשב"א דס"ס הוי מטעם רוב שיש רוב צדדים להתיר א"כ ג"כ אינו היתר ודאי כיון דאיכא מיעוט צד דעאל ודרס רק דספק זה התירה תורה ולר"מ חיישינן לצד מיעוט דעאל ודרס, ושנית דודאי אי אזלינן בת"ר רק שאנו דנין על הבהמה זו מכח ספק שנולד לנו אם נכנס הארי ודרס שפיר הוי ס"ס אבל אי לא אזלי' בת"ר וחיישינן למיעוטא אמרי' כיון דודאי איכא מיעוט דרוסות בעולם שמא בהמה זו הוא ממיעוט דרוסות ל"ש בזה כלל ס"ס שמא לא עאל ואת"ל עאל שמא לא דרס דהרי ודאי איכא מיעוט דעאל ודרס ושמא בהמה זו ממיעוט זה:

ובחידושי אמרתי ביישוב קושי' מהרש"א דלכאורה למ"ש רש"י בחולין מ"ג ע"ב דגבי דרוסה כיון דמקומו מאדים אפי' שחט בו יש היכר במשהו ועיין תבו"ש סוס"י ל"ג א"כ מה בכך שיש חולי שמאדים כמו דרוסה מ"מ שפיר ר"מ אכיל בישרא ע"י שבדק בפנים אחר שחיטה דאפי' שחט בו יש היכר במשהו ולכן נ"ל דכונת תוס' שיש חולי שמאדים כמו דרוסה והיא כשרה אלא דניחוש שמא במקום נקב שחיט ואין לו בדיקה דשמא נכנס טיפת דם בנקב ואינו ניכר וכמ"ש רש"י אהא דושט אין לו בדיקה מבחוץ והתינח בחולי שמאדים שאפשר שהחיצון חללה ולא הפנימי אבל מדרוסה לק"מ דאם נדרס ניכר גם בפנימי ויכול לבדוק אחר שחיטה ואם לא ניכר אדמימות משהו בפנימי איננה דרוסה ושוב מהני בדיקת חיצון קודם שחיטה לידע שאינה נקובה דאם נכנס טפת דם בנקב הי' ניכר גם בחיצון לשיטת תוס' וא"ש, ויען אני טרוד גדול תנוח דעתו בזה ידידו הדוש"ת:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה