בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה נח
שיל"ת מאדע אור ליום ב' לס' וישב תרל"ד לפ"ק
אור יקרות בסברות ישרות, למקרא ולמסורות, אמרותיו צרופות וסדורות, נושא פירות, חותני הקשור בנפשי בעבותות ומוסרות, הרבני הגדול החו"ב בשערי תורות, כמו"ה חיים יוסף דוב הכהן נ"י בטל אורות:
מכתבו קבלתי וכו', ואודות הפי' בדברי מהרש"א חולין מ"ג בתוס' ד"ה הנך דאפקת לא מצאתי בו דבר קשה רק מ"ש משום דא"כ ע"כ מאן דמכשיר בהא מטריף בהא וק' ומה בכך אם הוא כן הלא גם עולא חולק אהא דרכיש, ונ"ל לבאר בקיצר עיין נקה"כ סי' כ"ט בדעת הרמב"ם דעולא לא פליג אגוף הדין דרכיש ולא אמר רק דח' מיני טרפות הוא הל"מ והא דרכיש אינו הל"מ רק מסברא ובדג"מ שם חידש מה שהוא טרפה מחמת הל"מ גם אם חי יב"ח טרפה אם הוא ודאי טרפה משא"כ מה שהוא טרפה מחמת טא"ח אפי' בודאי יש לקותא המטרפת מ"מ בחי יב"ח כשרה יעיי"ש ובפלתי שם הוכיח כן לפמ"ש הרמב"ם בהקדמת זרעים כ' בהל"מ לא נפלה מחלוקת [ע"ל סי' ט' וחו"י סי' קצ"ב] א"כ איך מצאנו כמה מחלוקת בטרפות וצ"ל כי לא נמסר למשה מסיני רק שיש ח' מיני טרפות וחכמז"ל הוציאם בחכמת תורתם מה שנכנס תחת ח' מינים אלו וא"כ בלקותא שאינו רק א' תקשי איך יפול בו מחלוקת ועכצ"ל שאינו הל"מ רק מסברא ע"ש:
ולפ"ז קשיא לי מאי פריך והאיכא בסגר ושב שמעתתא דלמא בסגר ושב שמעתתא אינן מהל"מ רק טרפה מסברא ותנא דבי ר"י לא קאמר אלא דח"י טרפות נאמרו למשה מסיני ומהל"מ באמת ליכא יותר אך זה שיבוש דהאחרונים הנ"ל לא כתבו שיש טרפות מסברא אלא לדידן דטרפה אינה חי' אבל לתנא דבי ר"י דטרפה חי' ליכא טרפות מסברא דהרי לא כתבה התורה כלל שאינה חי' לא תאכל ואף שכתבו תוס' בסנהדרין ע"ח ובחולין ק"מ דאפילו למ"ד טרפה חי' מ"מ אינו חי' זמן מרובה ומתנונה והולכת מ"מ אין לחדש טרפות מסברא כיון שלא אמרה תורה שאינו חי' לא תאכל אלא חי' אחרת לא תאכל עיין ר"פ א"ט ופריך שפיר הארכתי קצת כדי להעמיד הדבר על בוריו:
ועתה נהי' לבאר הנה לדעת רש"י ותוס' עולא פליג אגוף דינא דרכיש לקתה בכולי' ס"ל לרכיש דטרפה ולעולא כשר וק' איך יש מחלוקת בהל"מ ואי דפליגי בסברא אכתי קשיא לתנא דבי ר"י אין להוסיף על הטרפות מסברא כנ"ל דהא טרפה חי' ס"ל וצ"ל דלתנא דבי ר"י נמסר למשה מסיני שיש ח"י טרפות ולא נאמר לו מה הם הטרפות וחז"ל בחכמתם הוציאו מה הם אלו הח"י טרפות מאותן שיש בהן לקותא שמתנונה והולכת בשביל לקותא זו ומעתה כיון שאין טעם בטרפות כל מה שנוכל למעט בטרפות ולמצוא ח"י טרפות בלעדו תפסת מועט תפסת, ולפ"ז עולא ורכיש בהא פליגי דלעולא כיון דחשיב נחתכו רגלי' וניטל צומת הגידין בתרתי א"כ משכחת ח"י בלא לקותא בכוליא וע"כ לקתה בכוליא כשר ורכיש ס"ל דאין סברא לחשוב בתרתי ולא משכחת ח"י רק אם לקתה בכוליא טרפה, אך קשיא לעולא כיון שגם האי דרכיש מתנונה והולכת מה חזית שהפקיעו חכמים הא דרכיש דלמא זה בכלל ח"י טרפות ויפקיעו א' משאר טרפות ואין סברא לומר דלעולא הא דרכיש אין ריעותא כלל אך הא ליתא כיון דעכ"ח ח' מיני טרפות של ד"ן חנ"ק נפ"ש יש דאם תפקיע א' מח' מיני הנ"ל ותכניס תחתיו לקתה בכוליא לא תמצא ח"י טרפות שהרי תחת כל מין מהנ"ל יש כמה טרפות ובמין לקותא אינו רק טרפות א' וא"כ מה"ת להוסיף עוד מין טרפות ולהוציא טרפות א' מן ח' מינים הנ"ל ויהי' ט' מיני טרפות:
והנה מדאמרי' דעולא ולאפוקי מדרכיש ונקרא רוב החיצונה ע"כ מוקי לי' במלתא אחריתא ע"כ דגם האי מלתא הוא בכלל ח' מינים אלו ולפ"ז כתב המהרש"א שפיר דבשלמא רכיש דס"ל דניטלו צומת הגידין הוא בכלל נחתכו רגלי' א"כ לא משכחת ח"י טרפות אם לא נוסיף עוד מין טרפות דהיינו לקתה בכוליא שפיר קמוסיף אבל למאן דס"ל וקרא רוב החיצונה היינו בשר החופה שפיר הק' תוס' דלא משכחת ח"י ואי דחשיב ניטל צומת הגידין בחדא מ"מ נצרך לומר דמאן דמכשיר בהא מטריף בהא ומוציא אחת מן הטרפות שנכנס תחת ח' מינים הנ"ל ומוסיף מין חדש דהיינו לקותא דרכיש דלא כעולא וזה א"א שיהי' פלוגתא בהל"מ וגם אין סברא להוסיף מין חדש וכנ"ל, וע"ז הקשה כיון דקושית התוס' בנוי' רק משום דעכ"ח מ"ד דרוב החיצונה הוא בשר החופה וכו' ג"כ לית לי' דרכיש א"כ למה כתבו ועוד קשה הו"ל להקשות אבל קשה וכו', ב') הק' אמ"ש תוס' בתירוצם דעולא וההיא דלקמן סברי כמתני' וכר"י הלא גם לר"י אינו מוכח דלא ס"ל ח"י טרפות אי ס"ל דנקרע רוב החיצונה ובשר החופה הם ב' דברים אלא תקשי למ"ד שהוא חד ועכצ"ל לדידי' דליכא ח"י טרפות וא"כ כיון דגם מר"י לא מוכח מידי רק מכח קושית תוס' אם כן מה אולמא שהביאו הך דר"י ולענ"ד הם דברים פשוטים אך הארכתי שלא ליתן מקום לבעל דין לחלוק:
שוב נזכרתי שיש להשיב על הנ"ל דלמא מאן דמכשיר בהא ס"ל דהוא אפי' אינו מתנונה והולכת ולכן אין סברא שהכניסו חכמים זה בכלל ח"י טרפות והכניסו האחר שמתנונה ואידך מ"ד סובר להיפך דזה מתנונה והאחר אינו מתנונה דס"ל למהרש"א דאין סברא כלל לחלוק בזה דהוא דבר הנראה לעינים, רק למ"ד טרפה אינו חי' י"ל דפליגי בסברא אם ריעותא זו גורם טרפות דחד מ"ד סובר שגורם מיתה תוך יב"ח וטרפה ולאידך מ"ד אינו רק מתנונה ואינו טרפה ומ"מ לא הדרא ברי' רק כיון דחי יב"ח כשרה אבל לומר דחד מ"ד ס"ל דמתנונה והולכת ולאידך מ"ד הדרא ברי' זהו דבר שתמלא עין לראות והחוש מעיד שלא הדרא ברי' ואי אפשר לומר שיחלקו האמוראי' בזה וא"ש, וימחול עמ"ש שלא כסדרן כי כתבתי בהחפזי מרוב טרדות, ובזה תניח דעתו ויבא שלום יניח על ראשו כנפשו ונפש חתנו כבנו:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל