אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה נו

תשובה נה

עוד להרב הנ"ל

שיל"ת ב' איפאלא עש"ק ער"ח תמוז דהאי שתא תמה"ר ישועה לפ"ק

ידיך עשו ויכוננו חצים שנונים להשיג עלי ומה שהשבת עמ"ש ליישב קושי' פלתי לרשב"א דיתרת חי יב"ח א"כ מה ק"ל בחולין י"א דלמא בפ"א משום דחי יב"ח אוקמא אחזקתה והא אכתי ניחוש דלמא יש יתרת ושפיר חי וע"ז אמרתי דגם ביתרת יש חזקה שלא יתפרק וע"כ ליכא יתרת וע"ז הרעשת דפמ"ג סי' נ"ז בשפ"ד סקמ"ח העלה בדעת רשב"א דגם חסר מבטן יוכל לחיות וא"כ אכתי תקשי קושי' פלתי אי לא אזלינן בת"ר יש לחוש לחסר מבטן:

הנה אמת נכון הדבר שהרשב"א כתב בתשובה וכן בחסר רגל אפי' חיה טרפה שאלו לא נולדה כן אלא שלימה וניטל רגלה לא חיתה אף עכשיו טרפה ע"ש אבל הדבר תמוה בעיני שהרי בנדה כ"ג כתב הרשב"א בשם הרמב"ן וכן מבואר שהסכים עמו דהא דאמר רבא ושטו ניקב אמו טמאה לידה הא אפי' ס"ל טא"ח דזה ראוי הי' לבריית נשמה ולחיות קצת פחות מיב"ח וכו' הרי כתב להדיא דאפי' נברא טרפה א"י לחיות יב"ח והוא פלא לכאורה:

לכן נ"ל דהרשב"א לא מחלק בין חסר מבטן לניטל אח"כ אלא בחסר רגל דוקא שהוא טרפות שמבחוץ דשליט בי' זיקא בזה שפיר אמרינן דאף דניטל אינו חי אבל בנברא כך דלא שייך שליט ביה זיקא שפיר חי יב"ח ואפ"ה טרפה כיון דניטל טרפה אבל טרפות שמבפנים דלא שליט ביה זיקא אם נטרף אח"כ א"י לחיות גם נברא כך א"י לחיות ומשו"ה דייק לכתוב גבי חסר וכן בחסר רגל וכו' דייקא משא"כ ביתרת כתב סתם בכל יתרת שיכול לחיות ושם בנקובת ושט כתב שפיר דאפי' נברא כך א"י לחיות משום שהוא טרפות שבפנים וא"ש, ולפ"ז הק' רשב"א שפיר בחולין י"א דלמא משום דחי שתי שנים ואי משום חשש יתרת א"ש כמ"ש ואי משום חשש חסר מבטן הלא מבחוץ רואין שאינו חסר ואי משום חסרון בפנים הלא גם זה אינו חי יב"ח:

ומ"ש דאם כונתי דמשום חזקה שלא ישתנה גופה אמרינן שבודאי אין כאן יתרת כלל א"כ ל"ל לתוס' ורשב"א להקשות משום שחיתה ב' שנים וטא"ח ת"ל בכל טרפות ישתנה גוף הבהמה לחולי המטריף ואוקמא בחזקתה שלא ישתנה ואין כאן טרפות כלל, אהובי חתני לא השמעת לאזנך מה שאתה מוציא מפיך דבשאר טרפות אי טרפה חיה ומשבחת ואינה מתנונה והולכת [דלמ"ש תוס' דהוא עכ"פ חולה ומתנוה והולכת כבר כתבתי תירץ אחר] ונולדה טרפה אינני יודע כלל מה שינוי היה ויהיה שנאמר דאוקמא אחזקה שלא ישתנה מבריאות לחולי המטריף והלא חיישינן שנולדה עם חולי המטריף ודוקא ביתרת שייך דאף אם נולדה ביתרת יהיה השינוי שיתפרק לכן אין בזה כדי תפיסה כלל:

ושוב דחית בב' ידים מ"ש דמדלמא איכא יותרת לא מוכח רוב דאי חיישינן למיעוטא והוי כפלגא ופלגא לא הוי יתרת טרפה כלל דכיון דמחצה כך ומחצה כך מאן יימר שהיא יותרת וע"ז כתבת דטרפות דיותרת לאו משום דרוב בהמות אין להם כך רק מפני שהטבע מחייב כן וכמ"ש לב"ש סי' ל"ה ופלתי סי' נ"ד אות ב', גם זה דחית בקנה רצוץ דהם קאי אי גם יתרת אינה חיה דלא כרשב"א או אפי' לרשב"א אי אמרינן דגם יתרת עכ"פ חולה ומתנוה והולכת ואז שפיר הטבע מחייב טרפות יתרת אבל אני אמרתי ליישב לרשב"א דיתרת חיה כמו שאר בהמה וגם בריאה כשאר בהמה ואין כאן שינוי טבע ביתרת כלל וגם אין סופה להתפרק רק דהיא טרפה מהללמ"מ דכל שחסר אינו חיה גם יתרת טרפה ובזה שפיר אמרתי דאם פלגא כך ופלגא כך אין כאן יתרת כלל ואתה כתבת שלא בדקדוק שאין יתרת טרפה כלל דז"א דיתרת ודאי טרפה אבל אין כאן יתרת כלל דודאי אלו הוי מחצה על מחצה לא הוי שייך לומר שהוא יתר או חסר משא"כ אי יותרת אינו חיה או חולה עכ"פ גם אם פלגא הוא כך גם כן אותו פלגא אינו חיה וחולה ומכש"כ מ"ש בחסר אבר דלא מיטרפה ביה כגון טחול דל"ש ביה משום תמים ודאי א"ש דכיון דכשרה אין כאן טבע שיהיה זה מום גם בפנים רק משום דרובא אינו כן ועיין בכורות מ' ע"ב גבי זנב העגל אבל אי לא אזלינן בת"ר והוי כמע"מ אין זה פסול כלל הפוך בה והפוך בה ותראה כי כנים דברי קרוב לאמת:

ומה שהפלאת עמ"ש דחסר או יתר אבר בפנים פוסל בפרה מדכתיב תמימה שלא ראיתי דברי רמב"ם פ"א מפ"א ה"ז כל המומין הפוסלין בקדשים פוסלין בפרה שנאמר אשר אין בה מום עיניך הטעתך דאין מום פסול רק מבחוץ בגלוי ולא מבפנים כמבואר ברמב"ם פ"ז מביאת מקדש הי"א ועיין בכ"מ שם וכאן קיימינן לחוש על מום שבפנים דבחוץ הא חזי ליה וא"כ אין לפסול משום אין בה מום רק חסר ויתר אבר כתב הרמב"ם פ"ב מאיסורי מזבח הי"א דפסול אפילו בפנים משום דכתיב תמימים ומזה למדתי לפסול אף בפרה מדכתיב תמימה וא"ש:

וגם מ"ש ליישב קושיתי אמאי לא ילפינן רוב מדלא חיישינן בפרה ושאר קרבנות דיליף מינייהו שמא חסר או יתיר בפנים ופסול משום תמים עפ"י חידושי הר"ן דהא דקאמר מנ"ל רוב קאי אדר"ה דנשחטה בחזקת היתר עומדת והיינו משום רוב טרפות ולכן ניחא ליה למילף משום דלמא טרפה וניחא לך בזה לישנא דר"א אתיא משחיטה עצמה דעלה קאי, הנה זה אלישנא דר"א כתב חידושי הר"ן עצמו לפי דבריו אבל רש"י לא פירש כן רק איידי דאיירי במנ"ל חזקה נקט נמי רובא וא"כ עדיין תקשי לפרש"י וגם לפי חי' הר"ן לא הועלת לרב מרי דיליף ממכה אביו ואמו דאין הילפותא משום דלמא טרפה ולדידיה שפיר תקשי כל הקושיות אמאי לא יליף רוב ממק"א:

ומה שהקשית על שעה"מ פ"ג מייבום הט"ז שהק' למ"ש תוס' חולין י"א ע"ב ד"ה לר"מ דחזקה דמעי אמו חשיב חזקה א"כ איך מוכח רוב משום דלמא טרפה שמא משום חזקה דמעי אמו דאין טרפות פוסל בו כדקיי"ל ביו"ד סי' י"ג וכתב דזה הוי חזקה שנתבררה בשעתה וק"ל הא אי לאו רוב חיישינן שמא גם האם טרפה ואז טרפות פוסל בעובר כמ"ש הש"ך סי"ג סק"ח ויישבת בדוחק, ולפענ"ד דודאי הבהמות שהיו בתחילת הבריאה היו כשרות והצור תמים פעלו ולא ברא טרפות ולתירץ א' שבתוס' ע"ז וי"ו ד"ה ודלמא משמע שבהמות שהביא נח לתיבה היו כשרות גם מטרפות שבפנים והיה יודע איזה כשרות כדרשת חכז"ל שהביא רש"י פ' נח שבאו מאליהם ועכ"פ כיון שהיה פעם אחת בהמות שנתברר בשעתן שהם כשרות ומאלה נפצה הארץ א"כ אי חזקת מעי אמו הוי חזקה שוב יש לכל הבהמות שבעולם חזקה שנתבררה בשעתה ואף שאח"כ מיעוטן יצאו מחזקה ונטרפה מ"מ על כל אחד שדנין אוקמא אחזקה וכמ"ש תוס' נדה ח"י ד"ה אחר הרוב דאף דרוב חניות מוכרת בשר שחיטה מ"מ אותה חתיכה שדנין עליה אמרינן בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עיי"ש:

ומה שכתבתי לתרץ לדעת הר"מ מיוני שבתוס' קידושין מ"ה דלא אמרינן חזקה להבא אפי' בדבר שלא ישתנה ודאי א"כ פסולה לקרבן שמא תטרף רגע אחד קודם שחיטה ותמהת דלשיטתו לא הקשו תוס' ורשב"א כלום בפ"א דלמא משום חזקה שהיתה בת שתי שנים, עיין נובי"ק יו"ד סי' נ"ו שכתב ליישב קושי' ר"ת שם הא מ"מ מותר לבעול דבכל פעם שרוצה לבעול אמרינן חזקה דעדיין לא קיבל בה אביה קידושיה ותירץ דס"ל לר"מ דאסול לבעול שמא יקבל בה אביה קידושיה באמצע בעילה ולא יוכל להנצל ממכשול דלפרוש באבר חי חייב על יציאה כביאה ואפי' פירש באבר מת נמי יש איסור אלא שהוא אונס ועיין שבועות י"ז במשמש מת בעריות וזה ל"ש כאן דשפיר יכול לשחוט הקרבן דברגע שהולך לשחוט אמרינן שעדיין לא נטרפה ואי שמא תטרף באמצע שחיטה ומה בכך אפי' יש טרפות לחצי חיות עיין חולין ל"ב מ"מ אין כאן חולין בעזרה ולאחר שחיטה כבר הוי חזקה לשעבר ושפיר זורקין הדם ומקטירין האימורין, וד' הטוב הוא היטב ייטיב עמנו בכל טוב:

לא יחסר קורטוב. כנפשך ונפש חמיך אוהבך הדוש"ת:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה