בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה נ
שיל"ת ב' איפאלא ה' שלח תרמ"ה לפ"ק. בדבר אשר שאל בבהמה שיש לה ב' ושטי' או קנים לפר"ח בסי' ל"ג דמכשיר ב' ושטי' או קניה אם מחוברים למעלה ולמטה [עיי' חכ"א כלל ט"ז או"ק ט"ו מ"נ] אם צריך לשחוט שניהם או סגי באחד מהם, הנה בספר תשו' מהרי"א חיו"ד סי' ע"ד הביא ספק זה בשם כרם שלמה ופשיטא לי' דלכתחלה סגי באחד מהם והביא ראי' מדפריך בר"פ השוחט ב' בבהמה עד כמה לישחט וליזול ואי נימא דבשני ושטי' או קנים צריך לכתחלה לשחוט שניהם דלמא מיירי ביש לה שני ושטי' או קנים כנ"ל דלכתחלה צריך לשחוט כל הג' סימנים ובדיעבד סגי בשנים.
וגם חתני הרב הגדול מוהרנ"ש נ"י כתב לי עפמ"ש לב"ש סי' ל"ה דפסול יתרת משום שחיות אותו אבר נחלק לשנים וא"א לפעול הנהגתו בבע"ח אבל כשיש להם שורש א' הוי כחד ופועל הנהגתו ולפ"ז פשיטא לי' דבכה"ג הנ"ל אפי' לכתחלה סגי באחד מהן דע"כ בשני ליכא חיות דא"כ הנהגה נחלק לשנים, ובאמת אינני יודע מהיכן פשיטא לי' דלדעת לבו"ש א"צ לשחוט רק אחד הא כיון דלדעת פר"ח אם מחובר למעלה ומטה חשיב כחד וכמ"ש לבו"ש ביש להם שורש א' ושפיר לא מקרי החיות נחלק לשנים רק באחד דשנים כחד חשיבא ולעולם צריך לשחוט שניהם:
ולפענ"ד איפכא מסתברא דאם שניהם שוים ברוחבם ודאי צריך לשחוט שניהם דמ"ש שהוא כושט אריכתא אשגירת לישנא הוא שהרי השני אינו באורך כיון שמחובר למעלה ולמטה רק ברוחב וחד ושט רחבא הוא וצריך לשחוט רוב רוחב שניהם בשוים או אחד כולו ומעט מן השני או רוב משניהם דשוחט בשני מקומות כשר כמבואר בסי' כ"א ואם לא עשה כן שחיטתו פסולה אפי' בדיעבד ומשו"ה לא מוקי לה בכה"ג משום דאפי' בדיעבד פסול אם שחט רק אחד משום דלא שחיט רוב רחבו כיון דהוא כחד אלא אם האחד רחב יותר דאז בשחיטת האחד נשחט רוב רוחב שניהם אז ודאי כשר אבל בזה פשיטא לאידך גיסא דאפי' לכתחלה א"צ לשחוט השני למ"ש לבו"ש סי' הנ"ל אות כ"א לפרש דברי הראב"ן דאם אחד נשתנה לגריעותא ניכר שהוא היתרת ורוב החיות באבר העקרי וכשר א"כ פשיטא דגם לכתחלה א"צ לשחוט רק האבר העקרי שיש בו רוב החיות ולק"מ וכנלפענ"ד לדינא ובזה אתן החותמת ידידו החותם בברכה:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל