בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה מג
עוד להנ"ל
אחדש"ה וכו' ע"ד הקושיא שהבאת בשם מהרש"ק בהא דפסקינן ביו"ד סי' י"א ס"ג דאין שוחטין לתוך הכלים שלא יאמרו מקבל דם לזורקו לע"ז ע"ש והרי כתב הטו"ז בכמ"ק דבדבר שהיתר מפורש בתורה אין כח ביד חכמים לאוסרו וכאן היתר מפורש בפ' מצורע ושחט את הצפור האחת אל כלי חרס על מים חיים, הנה מכאן לא קשה כלל שהרי הוא על מים חיים ולתוך מים מותר לשחוט שאינו ראוי לזרוק לע"ז כמבואר בסי' הנ"ל, ויותר הי' לו להקשות מקבלת דם בכלי בכל הקרבנות שהי' בלא מים וגם בפ' בא כתיב וטבלתם בדם אשר בסף ובפ' משפטים ויקח משה חצי הדם וישם באגנות ואולי הי' ק"ל אהא דפסקינן שם אם הם צלולים אסור לשחוט לתוך המים שלא יאמרו לצורה הנראת במים שוחט והרי במצורע היתר מפורש בתורה שמותר לשחוט במים אבל הא שיבוש דוקא בחוץ אם עושה כן יאמר שעושה לשם ט"ז אבל במקדש כשעושה כן לגבוה כד"ת לא יחשדו אותו כלל שעושה לע"ז דאין כאן מקום לחשוד וא"כ אין היתר מפורש בתורה כלל במקום שיש חשד ושפיר אסרו חכמים:
וגם מה שהקשה על הש"ך יו"ד סי' רע"ו סקי"ב דשם של קודש שלא נכתוב לשם קדושה מותר למחקו לצורך תיקון הא כ"מ שאסרו חכמים מפני מ"ע אפילו בחדרי חדרים אסור, הוא שיבוש במחכ"ק דזה דוקא במקום שאסרו חכמים מפני מ"ע אז אסור אפילו בח"ח אבל כאן לא אסרו חכמים מפני מ"ע כלל ואנו אין לנו לומר שיש בזה משום מ"ע, ויען כי הוא דבר פשוט ע"כ אקצר, אביך דו"ש:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל