אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה לז

תשובה לו

רוב ברכות והצלחות, מאלוקי מערכות, לכבוד אהובי ידידי הרב המאוה"ג, מעוז ומגדול, צ"ת כש"ת מו"ה חיים צבי ווינקלער נ"י יושב בשבת תחכמוני בק"ק מארגרעטין ומלפנים אבדק"ק ראצפערט:

יקרתו הגיעני ומה שיצא לחדש דהא דאין חוששין לזרע האב היינו משום דעובר ירך אמו ובטל חלק האם ורצה ליישב בזה קושי' תוס' בכורות ז' שהק' אי אין חוששין לזרע האב אמאי חשיב ולד טרפה זוז"ג ולמ"ש ניחא דבטרפות כתבו תוס' חולין נ"ח דל"א עובר ירך אמו כיון דחזי' שהולד יש לו חיות בפ"ע ושפיר הוי זוז"ג ע"כ:

תמהני הרי גם באדם אמרי' עובר ירך אמו עיין תוס' יבמות ע"ח ד"ה אלא ותוס' ב"ק מ"ז ד"ה מ"ט ובאדם ודאי חוששין לזרע אב ואדרבה משפחת אב קרוי' משפחה, ועוד דאכתי תקשה לרבא דאמר בתמורה ל' מחלוקת כשנרבעו ולבסוף עיברו בזוז"ג אבל עיברו ולבסוף נרבעו ד"ה אסורים משום דעובר ירך אמו וא"כ איך הוי נרבעו ולבסוף עיברו זוז"ג אי אין חוששין לזרע אב:

ועוד הרי למ"ד טרפה אינה חי' מוקי פלוגתייהו בתמורה ל"א בעיברו ולבסוף נטרפו ופליגי בעובר ירך אמו וא"כ גם בטרפה ס"ל לר"א עובר ירך אמו ולא ס"ל כסברת תוס' כיון שהולד יש לו חיות בפ"ע לא אמרינן עובר ירך אמו וא"כ מנ"ל לל"ק למ"ד טרפה ילדה ופליגי בנטרפה ולבסוף עיברה דטעמא דר"א משום זוז"ג אסור דלמא טעמי' משום דעובר ירך אמו אפי' בטרפות כמו לל"ב ולא הוי זוז"ג כלל, וראיתי בתוס' חולין נ"ח ד"ה ר"א שכתב ויש ספרים דגרסי התם בתמורה ל"א למ"ד טרפה יולדות פליגי כשנטרפה ולבסוף עיברה דר"א סבר עובר ירך אמו הוא וליתא ע"ש ולפמ"ש יש לקיים הגי' דאי ס"ל עובר ירך אמו גם בטרפות לא הוי זוז"ג כלל:

ועוד דלפי דבריו אי עובר ירך אמו אין חוששין לזרע אב ואי לאו ירך אמו חוששין לזרע אב והרי פסקי' בחו"מ בסי' שצ"ט דעובר ירך אמו ומ"מ פסקי' ביו"ד סי' רצ"ז ס"ט דמספקא לן אי חוששין לזרע אב או לא ע"ש וע"כ דלא תלי' זב"ז:

אבל האמת יורה דרכו דפלוגתא אי חוששין לזרע האב אינו תלוי בעובר ירך אמו רק הוא עפמ"ש רמב"ן בחומש ריש פ' תזריע כי לדעתם הולד נוצר מדם הנקיבה ומלובן האיש ולשניהם יקראו זרע וכך אמרו ג' שותפים יש באדם איש מזריע בו לובן שממנו גידין ועצמות ולובן שבעין אשה מזרעת אודם שממנו עור בשר ודם ושיער ושחור שבעין וכו' ועל דעת פילסופו היונים כל גוף העובר מדם האשה אין בו לאיש אלא כח הידוע בלשונם היולי שהוא נותן צורה בחומר כי אין בין ביצת התרנגולת הבאה מן הזכר לנולדת מן המתפלשת בעפר שום הפרש וזו תגדל אפרוח וזה לא תזרע ולא תצמיח בהמנע ממנה החום היסודי שהוא לה היולי ע"ש וזה סברת האומר חוששי' לזרע האב לפי שהולד נוצר גם מזרע אב כדיעה ראשונה הנ"ל וכמ"ש ריטב"א בשם רמב"ן הנ"ל חולין ע"ט להדי' דחידוש הוא באותו ואת בנו כיון שאב ואם שניהם שותפין בולד רק שאינו מתיחס אחר האב לענין או"ב כמו בעבד כנעני שאין לו חייס בנים ובהדיא אחכז"ל יבמות ס"ב הכל מודים בעבד שאין לו חייס דכתיב שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור ע"ש, ומ"ד דאין חוששין לזרע אב ס"ל שכל גוף העובר מדם האשה כדיעה השני' שברמב"ן ואין לאיש בו אלא כח היולי לכן אין חוששי' לזרע אב ושפיר הקשו תוס' אמאי הוי זוז"ג אי אין חוששין לזרע הא האב הוי רק גורם דגורם וא"ש, ומ"מ תוס' בחולין נ"ח ד"ה מכאן כתבו דאי אין חוששין לזרע האב מ"מ בחד אסור מקרי זוז"ג כיון דגורם אי' לחוד א"י לפעול כי אם ע"י גורם אי' דאב שפיר הוי זוז"ג ע"ש:

ומה דק"ל על קושי' תוס' דהא דוקא באו"ב אין חוששין לזרע האב מגזה"כ כמ"ש ריטב"א הנ"ל אבל לענין טרפות שפיר חוששין, גם בזה תמהני עליו שריטב"א הביא כן בשם הרמב"ן אבל בעה"מ חולק ע"ש דבכל מקום ספוקי מספקא להו אי חוששין או אין חוששין ומי סני לי' אם תוס' סוברי' כדעת בעה"מ אבל גם לרמב"ן לק"מ שהוא כתב רק דבאו"ב פשיטא להו דאין חוששין אבל בעלמא מיספקא להו אי ילפי' מאו"ב דאפשר חידוש הוא באו"ב כיון שאב ואם שניהם שותפי' בולד ע"ש אבל אי אין חוששי' גם בעלמא דילפי' מאו"ב שפיר הק' תוס':

ומה שהקשה בתוס' חולין ס"ט ע"א ד"ה או דילמא שכתבו דאיכא נמי אי' גה"נ והלא קיי"ל דאין בגידין בנו"ט וא"כ אין כאן אי' גיד גם בזה תמהני דנהי דאין בגידין בנו"ט מ"מ עץ הוא והתורה אסרתו וממשו של גיד נמי גורם לולד והוי כאלו יש בו ממשו של גיד ואסור ועיי' ביו"ד סי' ק' ואי חוששין לזרע אב הו' כמעמיד וחשיב כאלו הוא בעיני' כמ"ש מג"א סי' תמ"ב סק"ט בשם רמב"ן ע"ש ודבר ברור הוא אף שאין בגידין בנו"ט ואינו נו"ט בד"א אבל בזרע האב אי מבלבל זרעי' ודאי יש בו גם כח הגיד ושפיר יש בו אי' גה"נ, ובזה תנוח נפשו הרמה, וימצא מנוחה כנפשו ונפש ידידו דוש"ת באהבה:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה