בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה לו
שיל"ת ב' אויפאלו
שוכ"ט לידידי הרבני החרוץ ושנון, וריח לו כלבנון, שמו ינון מו"ה מרדכי אליעזר נ"י עהרענגרובער:
מכתבו קבלתי וכו' מה שהתפלא על הב"י סי' י"ג שתמה על הרמב"ם שהשמיט להא דר' משרשי' דבן פקועה הבא על בהמה אותו הולד אין לו תקנה כיון דכתב בסוף ה"ש דמספקא לן אי חוששי' לזרע האב ע"ש ותמה על תמיהתו הא ר' משרשי' לא קאמר רק למ"ד דודאי חוששי' לזרע אבל לרמב"ם דמספקא לן ולרמב"ם סדא"ו מה"ת לקולא וא"כ מה"ת ולד בהמה מעלי' היא רק מדרבנן הוי מצד האב ב"פ והרי מדרבנן גם ב"פ שהפריס ע"ג קרקע טעון שחיטה וא"כ שפיר אית לי' תקנה, שתי תשובת בדבר חדא דהא למ"ד חוששין לזרע האב ודאי אין תקנה לולד דסי' א' הוי מן התורה כשחוט והוי שהי' אף דמדרבנן אביו בעי שחיטה וכ"ש דגם מדרבנן הוי אביו כשחוט ולא בעי שחיטה רק מפני מראית עין וא"כ לרמב"ם דמספקא לן אי חוששין לזרע האב הוי סדא"ו אי הוי שהי' או לא וספיקא מדרבנן לחומרא ואמרי' דסי' א' כשחוט והוי שהי' מה"ת ומה מועיל האי דמדרבנן לא הוי כשחוט כיון דמדאו' יש ספק אי הוי כשחוט אזלי' לחומרא מדרבנן ואמרי' דהוי כשחוט מה"ת ומכ"ש דגם מדרבנן הוי כשחוט ואביו לא בעי שחיטה רק מפני מ"ע וזה שייך לחומרא ולא לקולא ועיין בר"ן פסחים ל' דלשיטת הפוסקים דחמץ בפסח הוי דשיל"מ והרמב"ם פט"ו ממ"א מהם אף שחכמים אסרו חמץ שע"ע הפסח לא באו להקל עליו אלא להחמיר עליו וה"נ דכוותי' לרמב"ם לשיטתו דמה שאמרו חכמים דהפריס ע"ג קרקע בעי שחיטה לא אמרו להקל עליו בסדא"ו רק להחמיר וא"ש:
ושנית והוא העיקר דהא עכ"פ מחיים אותו הולד אסור מה"ת מחמת חלק האם ואי אין חוששי' לזרע האב ודאי אסור מחיים מה"ת וכיון דמספקא לן אי חוששי' לזרע אב ואין לו תקנה בשחיטה או אין חוששין ומהני השחיטה הו"ל ס' בשחיטה ומוקמי' בחזקת אי' ולא מיבעי' לשיטות דאפי' בספיקא דדינא אזלי' בתר חזקה ודאי מוקמי' בחזקת אי' אלא אפי' לדעת הסוברים דבס' דדינא לא אזלי' בתר חזקה היינו דוקא להיות ודאי אי' או היתר אבל עכ"פ מיקרי איקבע איסורא ועיין תוס' יבמות פ"ח ע"ב ד"ה והבא ובאיקבע אי' גם לרמב"ם סדא"ו מה"ת לחומרא ושפיר תמה ב"י, ובזה הנני חותם בכל חותמי ברכות כנפשו ונפש ידידו דוש"ת
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל