בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה לה
שוכ"ט לתלמידי הרבני המופלג מלא פלג מו"ה יצחק נ"י:
קבלתי מכתבך ואשר הבאת לנו קושי' בשם הגאון מו"ה שלמה זלמן זצ"ל אבדק"ק פרעמיסלא אהא דאמרינן בחולין ס"ט והובא להלכה ביו"ד סי' י"ג דולד שנולד מבן פקועה ובהמה דעלמא אין לו תקנה בשחיטה כיון דחציו הוי כשחוט הוי כמי שאין לו אלא סימן אחד ובהמה צריך שני סימנים וסימן קמא אינו מצטרף לסימן בתרא משום שהייה עיי' רש"י שם ודע"ה ע"ב ד"ה אין לו תקנה וטו"ז סק"ט וש"ך סקי"ב והק' מ"ש מחצי קנה פגום דאם ברור שלא נגע בוושט אף ששחט חצי קנה ושהה ואח"כ שחט רובו דשחיטתו כשרה כיון דלא עשה מעשה טרפה ועיי' ביו"ד סי' כ"ג וש"ך שם סק"ה וסקכ"א וגבי בן פקועה נמי ליכא מעשה טרפה וא"כ מה בכך שיש שהייה בשחיטה, ולפענ"ד לק"מ דודאי שהייה בשחיטה פסול אפי' ליכא מעשה טרפות דכך הללמ"ס דשהייה בשחיטה פסול וחצי קנה שאני דאינו בגדר שחיטה כלל ושרי לחתכו אפי' במגירה דכיון דאינו טרפה בזה וא"צ להיות שלם רק החצי א"צ לשחוט רק משהו המשלים לרוב משא"כ משהו נקב בוושט דאם אינו נשחט הוא טרפה עכ"פ וא"כ וזבחת ואכלת קאי נמי אהאי משהו דאם האי משהו נחתך בלא שחיטה אינו רשאי לאכול דטרפה מיהא הוי וכיון דהוא בגדר שחיטה שפיר פוסל בו שהייה להיות אפי' נבלה וא"ש:
ובהדי שותא ראיתי בטו"ז סי' י"ג הנ"ל סק"ג שהק' על הרא"ש שכתב הטעם דדם עובר שנמצא בבהמה שחוטה אסור לפי שהוא נבלע בכל הגוף וחשוב כדם האיברים של הבהמה עצמו א"כ גם חלבו יהא מותר מה"ט, ולפענ"ד דכונת הרא"ש דוקא מה שהוא אסור בשעת שחיטת אמו ואין שחיטת אמו מטהרת בעצמה שחיטת אמו מטהרתו אבל דם האברים שגם דם האברים של הבהמה עצמה מותר וגם של הולד מותר בשעת שחיטה ל"ש לומר שחיטת אמו מטהר כיון שבשעת שחיטה טהור ועומד הוא והאיסור בא אחר שחיטת האם משא"כ בחלב שהוא אסור בשעת שחיטה שפיר שחיטת אמו מטהרתו וא"ש, רבך הדושו"ט באהבה:
עמרם הק' בלוהם: