אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה כא

תשובה כ

שיל"ת ב' איפאלא א' וירא תר"ס לפ"ק:

שוכ"ט לבני האהוב הרב המאוה"ג חריף ובקי מו"ה יודא צבי נ"י אבדק"ק האנושאוויטץ והגליל:

מכתבך מעש"ק העע"ל קבלתי ושאלתך חוות דעתי אודות הקצב ושו"ב בכפר גיראלט ששחט בהמה והי' לה סירכא שהלכה ע"י מיעוך ומשמוש ושאל לקצב אם כבר עברה שנתה דשם אין ממעכי' תוך שנתה ולא השיב לו דבר וגם השותף שתק ואעפ"כ נטל השוחט הטחול ואכלוהו בביתו ואצת עלי להשיב מיד:

הנה שאלתך שאלת חכם תשובה שלימה וראו עיניך מה שהביא הש"ך סי' ט"ל סקל"ח בשם הב"ח ודעת פר"ח והסכמת תב"ש ושמ"ח ולב"ש ואחריהם נמשכו בספרי בדיקות אחרונים וא"כ לענין כשרות הבהמה יפה כתבת דיש לסמוך להקל כיון שאינו יונק וגם אין קורין עגל אם כבר הוא ח' או ט' חדשים:

אבל מ"ש עפמ"ש במהרמ"ש יו"ד סי' נ"ד שהשוחטים מקילין כל שרואין שגדולים לערך בן שנה ואומרי' להם שהוא לאחר שנה והבאת ראי' לדבריו מתוס' קידושין ס"ג ע"ב ד"ה בני שכתבו א"נ אם הם גדולים יש לסמוך וכו' ע"ש מבואר דסמכי' על הגדלות והקומה אפילו להרוג נפש ה"ה כאן, יש לדחות דדוקא באדם ניכר מגדלתו וקומתו אם בא לכלל שנים ולא בבהמה:

מיהו על השו"ב והקצב יש לדון כיון שהמנהג שם שלא למעך עד שידוע שעברה שנתו וכבר מבואר בסי' קי"ט דטבח שיצא טרפות מתח"י אין לו התנצלות לומר שוגג הייתי, ומ"ש עפ"י פמ"א שהביא פ"ת סי' א' אות ד' דאם הי' רוצה להכשיל במזיד הי' יכול לנתק הסירכא בפנים שלא ירגיש שום אדם ויש הוכחה שהוא שוגג יפה כתבת אבל אינו נכנס באזני מה הי' שגגתו הרי שאל להקצב אם כבר עבר שנתו ואמר שא"י וגם השותף שקנה הבהמה לא השיב לו כלום והשו"ב עצמו אמר אחר המיעוך ומשמש שאם הוא תוך שנתו טרפה ולאחר שנתו כשרה כמסתפק ואיך מתנצל יען שהשותף שתק סבר שתיקתו כהודאה שכבר עברה שנתו התנצלות הזה הוא כתפל בלי מלח:

אבל מ"ש דדעת רמ"א סי' ב' דבפעם אחת שהוציא טרפה מתח"י יש להקל לפי דעת המורה והש"ך שם חולק, י"ל דגם הש"ך לא פליג אלא בהוציא במזיד שידעינן שעשה במזיד וכן משמע לשון והוציא שעשה בכונה ובמזיד אבל מודה הש"ך שיכול להתנצל ולומר שוגג הייתי ובסי' קי"ט נקט שיצאה טרפה מתח"י:

ויותר נ"ל לדונו כשוגג עפ"מ שהביא פ"ת סי' ט"ל הנ"ל בשם גבעת שאול שהכשיר בספק אם הוא תוך שנתו ועיי' חת"ס חו"מ סי' כ"ט דמי שאכל חתיכה ספק חלב ספק שומן אעפ"י שידע שהוא ספק ואכל במזיד מקרי שוגג ומביא אשם תלוי ועיי' ש"מ כתובות כ"ב ע"ב וכ"כ רש"י נזיר כ"ג ע"א ד"ה דאיקבע שפי' דהא מיהא הוי ידע דחדא מינייהו של חלב ע"ש [עיי' ב"ש או"ח סי' א' אריכות בזה] ועיי' רבינו יונה ריש ברכות [הובא ברמ"א או"ח סי' תר"ג ועיי' בספרו תורת העולה פל"ו וברמב"ן בנימוקי חומש סו"פ ויקרא מנב"ה] דבספק מיקל לעצמו וכ"ש בזה שהשו"ב יודע שתלוי במנהג המקומות עד מתי נקרא עגל ושיש דעות שמקילין אפי' תוך שנתו כשאינו יונק דתולה בהיתר כשאינו יודע אם הוא תוך שנתו או שהוא לאחר שנתו לכן לפענ"ד אין לאסור לאכול משחיטתו בשביל זה:

אבל מ"מ רע ומר המעשה והוא קלות גדול מהשו"ב וגם מהקצב ואין תאות ד' גם שניהם וראוי' להעבירם עכ"פ על חודש ימים ויקבלו אח"כ דברי חבירות בפניך ועוד שני ת"ח שיהי' ב"ד ובלי ספק ישמעו ויאזינו לקול דבריך ויהי' להם כפרת עון ומכאן ולהבא יזהרו שלא יצא מכשול מתח"י ושבו ורפא להם והי' זה שלום מנאי אביך הנאמן הכותב בחפזון:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה