בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה ג
שיל"ת ב' אויפאלו עש"ק שמיני תרנ"ז לפ"ק:
אלפי שלומים, מגבהי מרומים, לכבוד ידידי הרב הג' וכו' כש"ת מו"ה יעקב צבי קאלטמאנן נ"י אבדק"ק ווירטעש:
בא הכתוב השלישי והכריע אותי להשיב מה שנלפענ"ד לדינא נידון שו"ב שהעיז פניו נגד הרב שהוא תחתיו וגם הוציא שם רע על הרב שהאכיל טריפות וגם לא הראה לפניו סכינו אחרי שביקש הרב להראות לו ואסר הרב שחיטתו הדבר פשוט דשחיטתו אסורה כמבואר בכל האחרוני' עיין נוב"י תנינא יו"ד סי' מ"ח ועיין פתחי תשו' יו"ד סי' א' אות ד', ואפשר דהשוחט פסול מדינא כמבואר בתשו' מהרי"א יו"ד סי' נ"ב ועיין שערי דעה סוס"י ח"י ופ"ת שם אות ח', ואפי' אם הרב מתיר שחיטתו אח"כ אינו ניתר אלא מכאן ולהבא אבל כל מה ששחט עד שהתירו הכל אסור דאינו ניתר אלא מכאן ולהבא ולא למפרע כדין חרמי ציבור ביו"ד סי' רכ"ח סכ"ו ועיין נוב"י הנ"ל ופ"ת סי' א' סקי"ג, אך בתשו' נוב"י קמא סי' א' מצא תקנה לזה ע"ש וזה תלוי בדעת הרב אם יש לו חרטה דמעיקרא ע"ש, ואם הוא אסור גם לבני עיר אחרת עיין פ"ת סי' א' סקי"ג ואין הפנאי מסכים כעת לברר: