אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה שעז

תשובה שעו

בעזהי"ת מאדע תרכ"ה לפ"ק:

צפרא טבא וש"פ לשמעון הצדיק אהובי י"נ הרב הגדול הותיק כקש"ת מו"ה שמעון ל"ב נ"י אבן יקר המתנוסס בקהלתינו פה:

הנה מע"ה השיג עלי דעיקר חסר מדברי רב באם איקלע בשבת מתי זמן קריאה ודבריו תמוהי' שהרי אני לא אמרתי דרב אתי לאשמעינן אימת זמן קריאה אלא דבס"ד הי' ס"ל דהי' פשוט לרב דזמן קריאה היא ביום הכניסה משום פרסומי ניסא טפי לקרות כאחד עם הכפרים ואשמעינן דאפ"ה הוי כזמנם דלא בעי עשרה וכן משמע קצת מדברי רש"י שכתב רק שתקנו להם חכמי ישראל וכו' להקדים משום דרבה ולא כתב להקדים לע"ש. וגם מעלתו בתי' שכתב דע"כ אתי לאשמעינן בכה"ג שאין קורין רק יחידים שלא בזמנם דאי הכל קורין פשיטא ע"כ מוכרח למ"ש דאי אתי לאשמעינן בכפרים שמקדי' או ביוצא לדרך ולא יהי' לו מגילה בי"ד שא"צ עשרה כשקורא א"כ ודאי העיקר חסר ולא מיירי מזה כלל ואיך יתכן דבדין זה דקאמר בחל י"ד בשבת והכל קורין בע"ש אין שום חידוש ולא ראי' לכפרים שמקדימין שקורין ביחיד. רק משום דתקשי לן פשיטא נימא אם אינו ענין לגופו תנהו ענין לכפרים הו"ל למינקט דינו בכפרים שמקדי' דשם הוי חידוש משא"כ למ"ש אדרבה זה חידוש יותר מבכפרים שמקדי' דשם עכ"פ כל בני הכפרי' קורין ביום הכניסה ואיכא קצת פירסום נס. משא"כ בחל בשבת אם הכל קורים ביום הכניסה רק יחידים קורי' בע"ש ליכא כלל פירסום נס ואפ"ה לא בעי' יו"ד. וע"כ גם מעלתו צריך להודות דאשמעי' ביחידי' קורי' בע"ש בכה"ג שכתבתי אני בחל בשבת יכולים קורי' ביום ה' כרבי:

ובלא"ה נמי דבריו תמוהי' דהרי שפיר אשמעי' דע"ש זמנם לכל דבר דהיינו נמי לענין שעושין הסעודה בע"ש וכמ"ש הפנ"י אלא דמ"מ הוכיח הגמ' שפיר דממילא גם לענין שא"צ עשרה הוי שלא בזמנם כזמנם ואפ"ה תקשי קושי' דמאי ראי' מזה לבני כפרים כיון שכאן הכל קורי' וגם עושי' אז הסעודה סגי ביחיד אבל לא בבני כפרים. ויעיין רש"י במגילת אסתר פי' משפחה ומשפחה מתאספי' יחד ואוכלי' ושותי' יחד וכו' ושמעתי להקשות בשם הגאון מו"ה יעקבקא לאנדא א"כ איך ילפי' בגמ' מזה להבי' משפחת כהונה ולוי' שמבטלי' מבודתן וכו' וכעת מצאתי קושי' בחת"ס או"ח סי' קצ"ו. ולענ"ד לק"מ למ"ש תוס' במגילה ג' דהא דמבטלין עבודתן היינו כדי לקרות מגילה בצבור ויעיין בר"ן דכן הוא אפילו לרב דבזמנה ביחיד דמ"מ עכ"פ מצוה בעשרה. ולפ"ז כיון דמקשינן זכירה לעשי' א"כ ממילא כיון דילפינן שמבטלין עבודתן וע"כ כדי לקרות בעשרה ממילא ידעינן שגם בעשי' מתאספים יחד או להיפך כיון דידעינן בעשי' שמתאספים יחד ממילא ידעינן שמבטלין עבודתן משום פרסומי ניסא. אלא דלפ"ז למ"ש הר"ן במגילה דדוקא בזמנה איתקש זכירה לעשי' ולא שלא בזמנו עיי"ש א"כ הי' מהראוי' להיפך דבזמנו בעי יו"ד בזכירה כמו בקריאה. ושלא בזמנו לא בעי יו"ד ותקשי לרבי ואולי סובר רב כמ"ד בירושלמי פ"ק דמגילה דמשפחה ומשפחה אלו הכפרים ויליף מיני' דיש להם זמן אחרת לקריאת מגילה ודוקא בזה דהוא שלא בזמנו בעי משפחה ומשפחה שמתאספים יחד הן לקריאה הן לעשי' אבל בזמנה לא בעי יו"ד ויש לי אריכות דברי' לפלפל בזה אך עת לקצר:

ועוד אני תמה על מעלתו דמה פשיטות היא דע"ש קורי' אפילו ביחיד משום דהכל קורי' אז. הלא הוא גופא צריך לאשמעי' דהכל קורי' אז דע"ש זמנם מתקנות חכמים שאחר כנה"ג ואל"ה הו"א דכיון דא"י לקרות בזמנם משום דרבה קורא כ"א בעת שירצה בי"א בי"ב ובי"ג בזמנים שתקנו בימי מרדכי ואסתר דומי' דזמנים וממילא דאין קורי' ביחיד ועיין בראשונים דמרדכי וסייעתו לא תקנו כלל זמנם הללו משום כפרים אלא משום אונס שא"י לקרות בזמנו ועיין בחת"ס או"ח קצ"ג ותלי"ת זה שנים רבות כונתי לדבריו הקדושים שם:

והא דבאמת תקנו חכמים שיקראו דוקא בע"ש נ"ל עפ"י מ"ש הרי"ף אהא דבזה"ז הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה דהיינו משום דעיניהם של עניים נשיאות למקרא מגילה וכו' ופי' בעה"מ שם שאם יתנו להם בעת הקריאה יוציאו המעות ביומי' ולא יהי' להם מעות לשמחת פורים ואם לא יתנו להם עד י"ד אזלו עניים לדוכתא אחרינא ויתבטלו הנך דקרי השתא ממצות פורים יעיי"ש ואף דשם לא קי"ל כן היינו משום דמ"מ כיון דקולא היא לבני כפרים לקרות אז הקילו עליהם משום שמספיקי' אבל כאן דל"ש טעם הנ"ל להקל קבעו באמת יום אחד הסמוך יותר לפורים שהוא ע"ש משום עיניהם של עניים:

ובהכי נ"ל ליישב קושי' התוס' מגילה ד' ד"ה ור"י הא ע"כ ר"י אית לי' טעמא דשמא יעבירנו וכו' ולמה צריך כאן טעמא דעיניהם של עניים. ולפמ"ש א"ש לפמ"ש הר"ן בר"ה דמשו"ה לא גזרו במילה שמא יעבירנו לפי שאין הכל טרודי' כמו בשופר ולולב וכן משמע לשון הגמ' הכל חייבי' בתקיעת שופר וכו' ועיין צל"ח פסחים דף ס"ט ולפ"ז קשי' למה אסרו חכמים כלל לקרות מגילה בשבת הו"ל לתקן רק שאינו מחויב לקרוא בי"ד כשחל בשבת אלא יכולי' לקרות מי"א ואילך כל זמן שירצה ועיין טו"ז או"ח סי' תרפ"ח סק"ד וא"כ רבים יקדימו לקרות ולא יהי' הכל טרודים בשבת וממילא מי שירצה יוכל לקרוא גם בשבת דל"ש כלל שמא יעבירנו ולהכי אמר ר"י דמפני עיניהם של עניים הוצרכו לתקן ע"ש דוקא וכנ"ל:

ומה שהק' מעלתו על תי' הגמ' דאשמעינן דלא כרבי הא אכתי תקשי לשון ע"ש זמנם משמע דהוא זמן שקבעו אנשי כנה"ג פלא בעיני למה דלק אחרי התרצן ולא הק' על המקשן דקאמר אלא לאו הכי קאמר שלא בזמנם כזמנם וכו' דאכתי תקשי לשון זמנים הא אינו הזמן שתקנו אנשי כנה"ג אבל באמת לק"מ לא על המקשן ולא על התרצן וכמו"ש רש"י ז"ל דלהכי נקט האי לישנא דתשמע מינה וכו' ולא משום שהוא הזמן שתקנו אנשי כנה"ג. וכן בתרצן להכי נקט לשון זה דתשמע דלא כרבי ואי נקט רק מקדימי' לע"ש לא הו' שמעי' דלא כרבי אלא דהו"א דגם לרבי אם רוצים יכולי' לקרות בע"ש ולא ביום הכניסה. ואל יתמה ע"ז שהרי בירושלמי הק' באמת על מתניתן דאמרינן חל י"ד בשבת כפרים ועירות גדולות מקדימי' וכו' הא יאמרו ראינו כפרים ועיירות קורי' כאחת וז"ל ירושלמי בעון קומי ר' זעירא איתא חמי חל להיות בכרכין בשבת קורין בע"ש חל להיות לעיירות בשבת ידחו ליום הכניסה א"ר לא מפני כבוד כרכים שלא יהו אומרים ראינו כרכים ועיירות קורי' כאחת פי' בכפרים מעתה לא ידחו ליום הכניסה שלא יהו אומרים ראינו בכפרים ועיירות קורין כאחת מעתה חל להיות בב' חל להיות בה' חל להיות בשבת פי' כיון דכשחל י"ד בב' וה' ע"כ קוראי' ר"א להכי גם כשחל בשבת לא חיישינן לכבוד עיירות יע"ש עכ"פ מבואר מדברי ירושלמי אלו דיש סברא דמוטב כשנדחין העיירות שלא יקראו ביום כניסה. ובלא"ה נמי נ"ל דודאי לרבי דאמר שנדחין ליום כניסה לא תקנו חכמים כלל זמן זה רק תקנו שלא יקראו בשבת וממילא נדחין ליום כניסה אבל למה דמשני לאפוקי מרבי ותקנו חכמים זמן קבוע בע"ש שייך שפיר לשון ע"ש זמנם כיון שחכמים תקנו להם זמן קבוע זה בדוקא. ובמש"ל מן הירושלמי אינו נראה ג"כ מ"ש בתירוצו דמשו"ה לרבי עיירות נדחין ליום כניסה כדי שיקראו ביום א' עם הכפרים ולהירושלמי אדרבה לא מעליותו הוא לקרות ביום א' עם הכפרים רק אדרבה גריעותא היא ולענ"ד משו"ה לרבי אין קורין בע"ש דא"כ יהי' טרודים במקרא מגילה וסעודת פורים ולא יוכלו לטרוח לכבוד שבת וכמ"ש הרא"ש ריש מגילה טעם אהא דמקדימי' תענית אסתר ליום ה' כשחל פורים ביום א' ולא עבדי לי' בע"ש עיי"ש. ובזה אחתום בברכה ידידו.

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה