אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה שעו

תשובה שעה

שיל"ת פורים תרמ"ד לפ"ק:

ברכות אביך גברו על ברכת הורים:

בימי הפורים. ד' קרנך ירים. בנחלה בלי מצרים. ותאיר לארץ ולדרים. בדברי תורה עינים מאירים. סלסלה ותרוממיך ותושיבך בין נגידים ועשירים. סגני ארץ וחורים. אהובי בני הרבני החו"ב כמו"ה יצחק יעקב נ"י בלוהם:

קראתי את המגילה וקריאתה זו הלולך בקושיא נאה במגילה ח"י דפריך וממאי דהאי זכירה קריאה הוא דילמא עיונא בעלמא והקשית לרשב"א ברכות ט"ו ד"ה ור"י דהיכי דצריך לה"ק ודאי לא אמרינן הרהור כדבור דמ' דבהרהור ל"ש לשון עיי"ש. ולפוסקים דבעי בכתיבת מגילה כתב אשורי' משום דכתיב ככתבם וכלשונם א"כ איך אפשר לומר עיונא בעלמא כיון דבעי לה"ק ל"ש הרהור כדבור דמי. ולפענ"ד נראה כמ"ש תוס' רפ"ק דגיטין בכתיבת הגט לא בעי שליחות דדוקא במקום שהציווי על הבעלים וצריך לומר שליח כבעלי' בעי' בר שליחות אבל כאן מעולם לא הי' ציווי על הבעלים רק על סופר ועדים וא"צ שיהי' שליח כמותו ע"ש. וה"נ אני אומר דל"ש לומר הרהור לאו כדבור אלא במקום דבעי דיבור וצריך שיהי' ההרהור כדיבור אבל במקום דלא בעי דיבור כלל רק הרהור ל"ש הרהור לאו כדיבור דאי נמי לאו כדיבור הלא לא בעי דיבור וכאן הא הי' קושית הגמרא דלא בעי דיבור כלל רק עיונא בעלמא פריך שפיר:

וכעין זה אמרתי במה שהקשו האחרונים לסוברים דכתב אינו כדיבור א"כ ל"ל קרא מפיהם ולא מפי כתבם ת"ל דכתב אינו כדיבור ולפמ"ש א"ש ודאי במקום דבעי דיבור כתב אינו כדיבור אבל כאן אי לא הוי כתיב מפיהם הו"א דלא בעי דיבור כלל:

מיהו בלאה"נ לק"מ דאפילו לפוסקים דבעי במגילה כתב אשורית דוקא משום ככתבם וכלשונם היינו דוקא למי שמבין בלה"ק אבל למי שמבין רק לע"ז ודאי קורין אותה ללועזי' בלע"ז ולכל הפחות לע"ז יווני לכל כשר ואפילו בעי דוקא כתב אשורית מ"מ אם קורין אותה ללועזי' בלע"ז ע"כ הלשון הוא לע"ז דאל"כ הוי קראה על פה דלא יצא וכיון דכשר גם בלשונות אחרים שפיר י"ל עיונא בעלמא והרהור כדבור וככתבם וכלשונם היינו דוקא במי שמבין לה"ק עיין בראשונים מגילה י"ז ודף ח' ע"ב ותבין:

ועוד נ"ל דהרי הוכחת הראשונים שאם כתובה בלה"ק צריך שיקראנה נמי בלה"ק דאל"כ הוי קורא על פה וכל זה אי בעי' זכירה בפה דוקא דשייך בי' לשון הקודש אבל למאי דפריך הגמרא ודילמא עיונא בעלמא בהרהור א"כ ל"ש בקריאתה לה"ק כמ"ש רשב"א דבהרהור ל"ש לשון רק בכתיבה שייך לה"ק וא"כ נהי דכתיבה בעי' אשורית. דוקא מ"מ הקריאה יכול להיות בכל לשון ואפילו בעיונא בעלמא ואף דאינו יוצא בקריאה בע"פ אבל כיון דסגי בעיונא בעלמא אפילו היא כתובה אשורית ומעיין מתוך הכתב אין בזה משום קורא על פה דבעיונא ל"ש לשון וא"ש:

ויומא קא גרים. לקצר באמרים. רק למען לא יעברו ימי הפורים. בלי תורה. וליהודים היתה אורה אל ד' ויאיר לנו. והכל מודים בפורים. דבעי נמי לכם. לכל צרכיכם. ימלא ד' משאלותיכם. כנפשך ונפש אביך הנאמן החותם בברכת התורה. מתוך הרוחה והצלחה ועיני רואות:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה