בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה שסה
שיל"ת ב' אויפאלו ה' לס' ואברהם היו יהי' לגוי גדול תרנ"ב לפ"ק. רב שלום וברכה. מאלקי המערכה. לכבוד ידידי הרב המאור הגדול. מעוז ומגדל. הותיק. מלא עתיק כש"ת מו"ה אברהם פראגער נ"י ראב"ד בק"ק טאפאלטשאני:
אחדש"ת וכו' ע"ד אשר נכנס לבית הספק אם חל יום ב' דחנוכה בשבת ואין לו רק ג' נרות לפי"מ דקי"ל באו"ח סי' תרע"ח דנר שבת קודם לנר חנוכה משום שלום בית האיך הדין אם מוטב להדליק ב' נרות לשבת א' כנגד זכור וא' כנגד שמור כמ"ש המחבר או"ח סי' רס"ג ולבטל מצות מהדרין מן המהדרין דחנוכה או מהדרין דחנוכה עדיף וידליק ב' לחנוכה וא' לשבת. וכבר העיר אותי בזה בני חביבי הרב הגדול מו"ה יצחק יעקב נ"י. ובתר דבעי' הדר פשטי' מפרמ"ג שם סק"א דמהדרין עדיף ונותן טעם לשבח דמהדרין נזכר בגמ' וב' נרות דשבת לא נזכר בגמ' ואדרבה אמרינן בשבת כ"ג הרגיל בנר וכו' משמע רק נר א' וכן שם כ"ה ותזנח משלום נפשי זו הדלקת נר בשבת משמע רק נר א' רק הוא מדברי הטור סי' רס"ג ולכן מהדרין עדיף:
הנה אף שמדברי הטור סי' רס"ג הוא מ"מ הם נובעי' ממדרש תנחומא וכמ"ש ב"י שם בשם הכלבו. ומ"מ מה שמוזכר בגמ' עדיף ועיין מג"א סי' תר"ץ סקכ"ב. וב"ב ק"ל. ועיין מבוא התלמוד למהר"ש הנגיד סד"ה סתם משנה. ועיין תוי"ט ברכות פ"ה מ"ד ד"ה ואם. ותשו' נוב"י תנינא יו"ד סי' קס"א וחת"ס או"ח סי' ל"ו וק"ג. אבל מה שהביא בני נ"י משבת כ"ג הרגיל בנר משמע רק נר א' הוא ראי' לסתור דשם פרש"י דקאי אנר שבת ונר חנוכה ע"ש. וא"כ גם נ"ח הוא רק א'. ועוד כיון דגבי נ"ח נזכר בגמ' מהדרין מוכח דשייך לומר על נרות הרבה ג"כ נר וא"כ גם מ"ש משבת דף כ"ה ג"כ אינו ראי':
אבל לענ"ד נראה להביא ראי' דקפידה בב' נרות שבת משום זכור ושמור אינו קפידה כ"כ מדברי ד"מ רס"י רס"ג שהביא בשם מהרי"ל דאם שכחה פ"א להדליק צריכה להוסיף כל ימי' על נר של מצוה שהיתה רגילה להדליק עד עתה וכו' וכתב עליו ד"מ דכל המוסיף על הנרות גורע ומפסיד הכונה של זכור ושמור אבל הנשים נוהגות כדברי מהרי"ל אלמא דאין קפידה כ"כ בהך דזכור ושמור. מיהו יש לדחות דכשמוסיף יש בכלל מאתים מנה ואין חסרון במעשה רק שמפסיד הכונה ויכול להוסיף על דבר המכון וכמ"ש ד"מ שם בשם מרדכי ואשר"י אבל לפחות אינו רשאי וכמ"ש שם בהג"ה ובלבד שלא יפחות ע"ש:
ומדברי מג"א סי' רס"ג סק"ט משמע דב' נרות דשבת עדיפי ממהדרין דנ"ח דכתב אהא דפסק שם בשו"ע דנר שבת קודם לנ"ח משום שלום בית ולכן אם יש לו נר א' סגי ויקנה אח"כ לקידוש או לנ"ח ומ"מ גם בחנוכה בנר א' סגי ומוכח דאם יש לו נר א' לחנוכה שוב ירבה בנרות שבת אף דמבטל מהדרין דחנוכה. ונ"ל דטעמו לאו משום זכור ושמור לחוד. דמה"ט ודאי מהדרין המוזכר בגמ' עדיף רק הטעם עפמ"ש המחבר שם ס"ח דאם כמה בעה"ב אוכלי' במק"א י"א שכ"א מברך על מנורה שלו וכתב מג"א סק"ט דכל מה דניתוסף אורה יש בה שלום בית ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זוית וכו' וכיון דאית בי' הידור שלום בית שוב אמרינן כמו דעיקר שלום בית עדיף מעיקר נ"ח כן הידור דשלום בית עדיף מהידור דנ"ח:
ואל תשיבני א"כ אין שיעור לדבר וא"כ בכל שבת חנוכה לא יהי' מן המהדרין בנ"ח כי מה שמוסיף על נר א' מוטב להוסיף על נר שבת. ז"א די"ל השיעור בנר שנים או ז' או עשרה כמ"ש מג"א סי' רס"ג סק"ב בשם של"ה. ועוד והוא העיקר דהשיעור הוא כמו שרגיל להדליק בכל שבת והוא מחויב בזה מטעם נדר כמבואר ביו"ד סי' רי"ד כיון דאיכא בהוספת נרות הידור מצוה ובפיך זו צדקה אלא דאם מהדרין דנ"ח עדיף י"ל דאדעתא דהכי לא קיבל עלי' ועיין ביו"ד סי' רט"ו ואו"ח סי' תק"ע וטו"ז או"ח סי' ת"ר אבל כיון דהידור דשלום בית עדיף ממהדרין דחנוכה שפיר קיבל עלי' אדעתא דהכי ואם יש נ"ח א' עדיף להדליק השאר לשבת כמו שרגיל משיהי' ממהדרין דנ"ח משום שלום בית:
ויש לי להביא ראי' לזה ממ"ש הרמב"ם סוף ה' חנוכה הי"ד היו לפניו נר ביתו ונ"ח או נר ביתו וקידוש היום נר ביתו קודם. והק' אלי' רבה סי' תרע"ח כיון דכבר כתב בהי"ג דנר חנוכה קודם לקדוש היום וא"כ כ"ש דנר ביתו דקודם לנ"ח שהוא קודם לקדוש היום ואמאי צריך לכתוב דנר ביתו קודם לקדוש. ותי' דקמ"ל דנר שבת עדיף רק מנ"ח לחוד או מקדוש היום לחוד אבל אם יכול לקנות בדמי נר ביתו קדוש ונ"ח עדיף לקנות נ"ח וקדוש דהוא תרתי מצוה מנר ביתו לחוד דהוא חדא מצוה יע"ש. והוא תמוה דאיך אפשר שיוכל לקנות בדמי נר ביתו נ"ח וקידוש הא הנ"ח יכול להיות נר ביתו וידליקנו לשם נר ביתו ולא לשם נ"ח כיון דנר ביתו עדיף ויהי' לו ג"כ תרתי מצוה נר ביתו וקידוש. דהא נ"ח נמי צריך לידלק אפילו בשבת חצי שעה בלילה ועיין טו"ז סי' תרע"ג סק"ט ועיין בנשמת אדם הל' חנוכה אות ד':
לכן נ"ל דמיירי בהידור של נר שבת שהוא רגיל להדליק הרבה נרות וכתב תחילה בנ"ח והיינו אפילו מהדרין קודם לקידוש היום על היין כיון דמצי לקדושי אריפתא כמ"ש הרמב"ם פכ"ט משבת ה"ט אף דעיקר מצותו על היין ועיין ברא"ש פ' ערבי פסחים סי' י"ז וטושו"ע או"ח סי' ער"ב. ואח"כ כתב דנר ביתו קודם לנ"ח והיינו עיקר נר שבת מעיקר נ"ח שהוא נר א' ומהדרין דנר שבת ממהדרין דנ"ח וגם מהדרין דנר שבת עדיף מקידוש היום על היין וקמ"ל דאם בעד דמי הנרות שהוא רגיל להדליק בשבת יותר מא' דזה אפשר שהוא דמים יותר ממה שצריך לנ"ח דאפשר שהוא רגיל בנרות הרבה בשבת ואם יכול לקנות בדמים אלו יין לקידוש היום ונרות לחנוכה להיות מן המהדרין עדיף טפי לעשות תרתי מצוה מחדא וא"ש. ולפ"ז מבואר דנר שבת שהוא רגיל קודם למהדרין דנ"ח:
אמנם מדברי ר"ת שבאשר"י פ' ע"פ סי' י"ז הנ"ל יש להוכיח להיפוך דר"ת הביא ראי' דאין מקדשין על הפת דאל"כ מה בעי בשבת כ"ג נ"ח וקידוש היום איזו מהן עדיף פשיטא דנר עדיף דמצי לקדש אריפתא. ואי דהאיבעי' בקידוש אפת אי קודם לנר. ז"א דפת ודאי קדים לכל ועיין מג"א סי' רס"ג סק"ד ומדבריו שם משמע דהרא"ש קאי אנר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף משום שלום בית ל"ל משום שלום בית ת"ל משום דיכול לקדש אפת אבל מנ"ח ל"ק כלל די"ל משום דקידוש היום תדיר על היין עדיף מנ"ח אף דיכול לקדש על הפת ועיין בגמ' שם ועיין בחילופי גירסאות באשר"י. והרא"ש דחה ראיתו דנהי דמקדשי' על הפת מ"מ סד"א כיון דעיקר מצותו על היין ידחה נר ביתו ע"ש ואי נימא דנר שבת אפילו הנוסף על נר אחד קודם לקידוש היום אל היין א"כ מה הקשה ר"ת פשיטא דנר ביתו קודם דהא יכול לקדש אפת נהי דלא ניחא לי' בתי' הרא"ש דהו"א כיון דעיקר מצותו על היין יהי' עדיף מנר ביתו דכיון דעכ"פ קידוש היום מקיים בפת ונר ביתו לא יקיים מצוה כלל מ"מ זה ניחא על נר א' אבל דילמא הגמ' קאי על נר ביתו שהוא נוסף על נר א' ושפיר הו"א כיון דקדוש היום עיקר מצותו על היין לא יודחה מפני נר ביתו הנוסף על נר א' שג"כ רק מצוה מן המובחר כקידוש על היין דהא יוצא בנר א' קמ"ל דאפ"ה עדיף מקידוש היום משום שלום ביתו אע"כ דבזה באמת קידוש היום עדיף:
והנה בטור או"ח סי' תרע"ח כתב יש לו של שבת ואין לו לקנות של חנוכה ויין לקידוש יקנה נרות ולא יין ולשון יקנה נרות לשון רבים משמע דגם מהדרין דנ"ח קודם לקידוש היום על היין דאל"כ הו"ל למימר יקנה נר והן אמת שמג"א שם סק"ג כתב היינו נר א'. והמותר ליין קידוש אבל לשון הטור לא משמע כן. וצריך לומר לדעתו דס"ל דטור לאו אנרות דמהדרין קאי אלא אנרות דכמה לילות נר א' בכל לילה קאי. אבל בא"ר שם מסתפק אם נ"ח דלמחר דחי לקדוש היום על היין דהיום וא"כ אם לא דחי ע"כ הטור אנרות מהדרין קאי דעדיף מקדוש וכיון דהוכחתי דקדוש עדיף מנרות דשבת הנוספי' על א' כ"ש דמהדרין דחנוכה דעדיף אפילו מקדוש דעדיף מהידור דנר דשבת ועיין תשו' חכ"ץ סי' ק"ו העלה להלכה דבשני מצות מוטב לעשות היום מצוה קטנה מלעשות למחר מצוה גדולה וא"כ נפשט ספיקו של הא"ר דקדוש דהיום עדיף מנ"ח דלמחר וא"כ ראי' הנ"ל קמה וגם נצבה:
הנה הראיתי פנים לכל צד. ולדינא נ"ל כמ"ש מג"א סי' רס"ג הנ"ל דאם רגיל להדליק נר שבת ידליק כמו שרגיל ולבטל מצות מהדרין דנ"ח. ובזה אחתום בברכת התורה ולומדיה ידידו הדוש"ת:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל.