בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה שסג
שיל"ת ב' אויפאלו. להרבני המופלג. מלא פלג. מוהרא"פ נ"י. מכתבו קבלתי וכו'. ומ"ש ליישב קושי' קרבן נתנאל על האשר"י בשבת כ"ב שכתב דמהא דפסקי' לעיל דאסור להשתמש לאורה הו"א דוקא תשמיש קבוע דהרואה אומר לשם תשמיש זה הדליקה ולא לשם מצוה אבל תשמיש עראי מותר ואשמעי' ר' אסי דאף תשמיש עראי וכו' אסור והק' ק"נ דלמ"ש מג"א רס"י רס"ד דאם הדליק בשבת בפתילות ושמני' דאסור להדליק דאסור להשתמש לאורו אפילו תשמיש שא"צ עיון שמא יטה א"כ כבר שמעי' מהא דא"ר לעיל פו"ש שא"ח אין מדליקין בהם בשבת מדליקין בהם בחנוכה בין בחול בין בשבת משום דאסור להשתמש לאורה ואי תשמיש עראי מותר בנ"ח איך מותר להדליק בשבת הא בתשמיש עראי נמי שייך שמא יטה. פשוט דלק"מ דמג"א לא כתב דבתשמיש שא"צ עיון נמי שייך שמא יטה בפו"ש פסולי' אלא בהדליק בהם נר שבת דליכא נר אחר בביתו אבל אם יש נר יפה בביתו ויכול להשתמש לאורו תשמיש עראי ודאי לא חיישי' אם דולק עוד נר פסול שמא יטה בשביל תשמיש עראי שהרי אינו משתמש כלל בנר פסול וא"כ הו"א דהאי דרב מיירי באיכא נר כשר של שבת וליכא חשש שיטה נ"ח בשביל תשמיש עראי:
ומ"ש לתרץ עפ"י קושי' העולם לדעת הגהת מרדכי פ"ק דשבת סוס"י רנ"ב דאם יש נר א' כשר בבית מותר להשתמש לאור נרות הפסולי' בכל החדרי' אפילו במרתף וכמ"ש רמ"א סי' רס"ד א"כ ר"ה דאמר אין מדליקין בהם בין בחול ובין בשבת ע"כ מיירי שיש לו גם שמן כשר דאל"כ אמאי לא ידליק בחול משום שמא יפשע וכיון דיש לו שמן כשר נהי דאין לו יותר רק לנר א' מ"מ מדליקו לנר שבת דנר שבת קודם לנר חנוכה כמ"ש בסי' תרע"ח וכיון דאיכא כשר אמאי לא ידליק נ"ח בפסול בשבת משום שמא יטה. ותי' דאי אמרינן מותר להשתמש לאורה א"צ נר אחר לשבת אבל אי אסור להשתמש לאורה צריך נר אחר לשבת וא"כ שפיר הו"א דתשמיש עראי מותר ומ"מ אין חשש שמא יטה כיון דיש נר א' כשר. הנה דבריו בטלי' דעל קושי' העולם אינו מתרץ כלום כיון דיש לו שמן יפה לנר א' הרי ידליק זה לנר שבת ויכול להדליק אח"כ נ"ח בפסול ול"ש שמא יטה לריב"ן אפילו מותר להשתמש לאורה תשמיש קבוע. ואם אין לו שמן כשר, לא הועיל כלום בתי' דאי אסור להשתמש לאורה ע"כ צריך נר אחר לשבת הא אין לו ומה יעשה וא"כ איך דליק נ"ח בפסול שמא יטה לתשמיש עראי:
ועוד מ"ש דאם מותר להשתמש לאורה א"צ נר אחר לשבת זה שקר דהרי בזמן הש"ס הי' מדליקין נ"ח מבחוץ וצריך נ"א לשבת בפנים משום שלום בית ומג"א סי' תרע"ח לא כ' רק דאם אין לו רק נר א' מדליקו בפנים לנ"ח ואיכא גם שלום בית ואף דנ"ח צריך מבחוץ מ"מ כיון דאין לו רק נר א' הוי כשעת הסכנה אבל ביש לו ודאי צריך נר שבת אף דמדליק נ"ח כיון דנ"ח מדליק מבחוץ. וגם מ"ש דאם אסור להשתמש לאורה צריך נ"א לשבת אפי' אי תשמיש עראי מותר בנ"ח מבואר להיפך במג"א סי' תרע"ג סק"ב שהרי הוכיח מהא דנ"ש קודם לנ"ח דאפי' תשמיש עראי אסור בנ"ח דאל"כ יקנה נ"ח וידליקנו בביתו ויהי' גם שלום בית ע"ש ומבואר דאי תשמיש עראי מותר יכול לעשות כן דאיכא שלום בית אם יכול לשמש תשמיש עראי:
וקושי' העולם נ"ל דלק"מ דהא דאמרינן נ"ש קודם היינו רק באין לו רק נר א' אבל אם יש לו שמן כשר לנר א' ושמן פסול לשאר נרות אז ודאי אי אסור להשתמש לאורה מדליק הכשר לשבת ושוב מותר להדליק הפסול לנ"ח בשבת אם אין לו שמן כשר לדעת הגהת מרדכי הנ"ל אבל אם מותר להשתמש לאורה מדליק הכשר לנ"ח והפסול לנר שבת וכיון דאיכא נר א' כשר דמותר להשתמש לאורה שוב אין חשש לדעתו בנר שבת שמא יטה משא"כ אי אסור להשתמש לאורה כיון דליכא בנ"ח נר כשר שמותר להשתמש בו שוב שייך בנ"ש בשמן פסול שמא יטה ולכן מדליקו לנר שבת ונ"ח בפסול ולק"מ והבן כי קצרתי:
ומה ששאל אם א' שלח לחבירו משלוח מנות שני אתרוגים דצריך להיות ב' מנות ואינם שווים לאכילה כמו ג' ביצים [דכך שיעורו כמ"ש בשע"ת סי' תרצ"ד] אם יצא יי"ח אינה שאלה כלל דבשלוח דבר מאכל אם הוא גדול כשיעור ג' ביצים יי"ח מ"ל אתרוגי' או תפוחים ואינו מסופק שם רק אם שולח לו מעות אבל בדבר מאכל לא איכפת לן בשוי'. ובזה הנני חותם בברכת התורה:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל