אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה שמד

תשובה שמג

שיל"ת עש"ק נח ששון לפ"ק ב' אויפאלו:

להרבני החרוץ מו"ה משה כהן נ"י:

על דבר קושי' ים התלמוד ב"ק ס"ו ע"ב אהא דאמרי' קרבנו ולא הגזול והק' ל"ל קרא הא תוס' בחולין ה' הק' ל"ל קרא דאינו שב מידיעתו אינו מביא קרבן על שגגתו ת"ל דהוי זבח רשעי' תועבה ותי' דאיצטריך למעט היכא דחזר בתשובה אח"כ ע"ש ולפ"ז כאן תקשי ל"ל קרבנו ת"ל משום זבח רשעי' תועבה וא"ל שחזר בתשובה אח"כ כיון שלא השיב הגזילה בעינא ע"ש והשיב ע"ז דל"ש זר"ת אלא אם הוא רשע לאותה עבירה שמביא עלי' הקרבן אבל אם הוא רשע לד"א ולא לחלב ל"ש זר"ת אם מביא קרבן על חלב וה"נ בשביל שהוא רשע על גזל ל"ש זר"ת בקרבן שמביא על עבירה אחרת והביא ראי' מדברי מהרמ"ל שם לסברא זו ויש שרצו לדחות ומפני יראת האריכות לא אכניס עצמי בזה כיון שגוף הסברא כבר כתב המל"מ פ"ג משגגות שהק' אמאי קבעי תוס' קושיתם אהא דאינו שב מידיעתו ולא על דברי ת"ק ותי' דלפי המסקנא דלת"ק מומר לאכול חלב אינו מביא קרבן על הדם שפיר איצטריך קרא ע"ז דמשום זר"ת ליכא כיון שאינו רשע לדם ע"ש וכ"כ בס' ראש יוסף שם:

אלא דמ"מ קושי' ים התלמוד אינו מיושב בזה דכ"ש אם הוא רשע בהבאת הקרבן גופא שהוא גזול ודאי הוי זבח רשעים תועבה דדוקא אם רשע לד"א והביא קרבן על חלב לא מקרי זר"ת כיון דמומר לד"א לא הוי מומר לכה"ת א"כ לגבי חלב צדיק הוא אבל בקרבן גזול נהי דהוי צדיק לגבי חלב מ"מ לגבי זבח רשע הוא וגזלן שפיר הוי זר"ת ושפיל לסיפי' דקרא משלי כ"א אף כי בזימה יביאנו ופירש"י וכ"ש כשהוא מביאו להרשיעו ובעצה רעה כגון קרבנות בלעם ובלק שלא היו מביאי' אלא לקלל את ישראל ע"ש וכ"ש כשהבאת קרבן גופא הוא בעבירה ורשעות ועצת חטאי' שהוא גזול דהוי זר"ת ועיי' בס' מ"ח מצוה שס"ד אם בלאו שאין בו מלקות דלא מקרי רשע לענין פסול עדות אי הוי זר"ת:

אבל לפענ"ד נראה ליישב דודאי לפי הס"ד דממעטי' מקרבנו גזל חולי' והקדישו לאחר ייאוש לק"מ דהא קני' לי' בייאוש ושינוי שם או שינוי רשות כמ"ש תוס' שם ד"ה ש"מ ואפ"ה מעטי' קרא מקרבנו ולא הגזול וא"כ ל"ש בי' זר"ת דהא בשעת הקרבה כבר קני' לי' וא"צ להחזיר בעיני' ושפיר י"ל דעשה תשו' והחזיר הדמי' וליכא משום זר"ת כמ"ש המל"מ פ"ג משגגות דל"ש זר"ת אלא אם הוא רשע בשעת הקרבה ולהכי איצטריך לפסלו מקרא דקרבנו ולא הגזול. ולפי המסקנא דמוקי לה בגזל קרבן דחברי' דכבר כתבו תוס' שם ד"ה דגזל דליכא לאוקמ' בחטאת דאפי' הוא עצמו אם הפריש חטאת על חלב שאכל אתמול אינו מתכפר בו על חלב שאכל היום ואי בעולה ושלמים הא אמרי' פסחי' פ"ט המוכר עולתו ושלמיו לא עשה ולא כלום וא"א לאוקמא אלא בפסח שיכול למנות אחרי' עמו על פסחו ולמוכרו ואף דקרא בעולה כתי' מוקמי' לי' בפסח באם אין ענין ואין לומר שבא הכתוב לפסלו הקרבן אפי' שחטו לשם בעלי' ולעולם מיירי בחטאת או עולה ושלמים דהא אמרי' לקמן ע"ו גב' גנב שאם שחט תמימי' לפניו לשם בעלי' חזרה קרן לבעלי' ולפי"ז שפיר צריך קרא דקרבנו בגזל פסח דחברי' וגם הגזלן מנה עליו ושחטו לשם הבעלי' ולשם עצמו דאין הגזלן יוצא בו דאי משום זבח רשעי' הרי שחטו לשם צדיקי' דהיינו הבעלי' ולשם רשעים וכשר כמו שחטו למנויו ושלא למנויו למולי' ולערלי' לטמאי' ולטהורים בפסחים ס"א אבל משום קרבנו ולא הגזול אין הגזלן יי"ח בו וא"ש. ובזה תנוח דעתו כנפש החותם באהבה:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה