אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה שמב

תשובה שמא

עוד להנ"ל

שיל"ת ב' אויפאלו סדר והי' ברכה תרמ"ג לפ"ק. מכתבך שנית קבלתי וכו'. מ"ש על קושי' תוס' סוכה ט' ל"ל קרא דעצי סוכה אסורים כל ז' ת"ל משום אתקצאי למצותו וכתבת דנ"מ לסוכה שאולה דמשום אתקצאי למצותו ליכא דאין אאדשא"ש וצריך קרא לאסור. הנה קושי' מתוס' בדותא היא ולא נמצא שם. ואמנם על התירוץ שתי תשובות בדבר. חדא דבמקום דלא בעי' מחשבה רק מעשה אדם אוסר דשא"ש וכמ"ש תוס' יבמות פ"ג ע"ב וכיון דעצי סוכה נאסרים עד שישב בה וכמו"ש רמ"א באו"ח סי' תרל"ח וא"כ לא מיבעי למ"ד מצות אין צריכות כוונה ואין כאן אלא מעשה שישב בה וודאי יכול לאסור אפילו אינו שלו אלא אפילו למ"ד צריך כוונה ג"כ יכול לאסור דדוקא בשוחט לע"ז וכדומה שהבעלי' מעכבים בכוונתם שאינם רוצים שיהי' לע"ז אינו יכול לאסור אבל כאן וכי הבעלים מעכבים שלא יתכווין לשם מצוה ומה להם ולו כיון שעכ"פ יושב בה ושפיר יכול לאסור:

וזאת שנית הלא אמרינן בע"ז נ"ג ע"ב מדפלחו ישראל לעגל גלי דעתי' דניחא להו בע"ז וכ' אתא נכרי שליחותא עבד ויכולין לאסור דבר שאינו שלו. וא"כ לא מיבעי אם השאיל לו לסוכות מצוה ודאי ניחא להו לבעלים ויכול לאסור אלא אפילו השאיל לו סתם לכל צרכו נמי אמרינן ניחא לי' לאינש למעבד מצוה בממונו ושליחותא דבעלים עביד ושפיר יכול לאסור:

ומה שכתבת ליישב קושי' תוס' שם ל"ל לך למיעטא גזולה ת"ל משום מהב"ע וכתבת דנ"מ ליפסל ביתר מכדי הכשר דמשום מהב"ע ליכא דאין צריך עבירה למצוה וכמו"ש התוס' ר"פ לולב הגזול ומשום לך איכא וכמו"ש תוס' שם לענין עצי סוכה דצריך קרא לאסור היותר מכדי הכשר סוכה ולענ"ד דוקא שם דלא כתיב דרך ציווי רק חג הסוכות שבעת ימים לד'. שייך לומר דאפי' מה שעושה יותר מכדי הכשר נאסר אבל כאן דכתיב דרך ציווי תעשה לך לא קאי לך רק על מה שמצוה לעשות אבל על מה שאינו מצוה לא קאי לך לפסול גזול:

אבל יותר נ"ל אם יתן הגזול שהוא יותר מכדי הכשר סוכה משם בוודאי תהי סוכה כשירה וא"כ בעודו שם אין לפסול דדל הגזול מהכא איכא הכשר סוכה וכדאמרינן בעלמא דל סכך פסול מהכא אכתי צלתה מרובה בכשר עיין מג"א סי' תרכ"ו אבל שם גילתה תורה שכל מה שהוא רוצה להקצות למצוה חל עליו שם שמים ואסור כל שבעה. ולא דמי כי עוכלא לדנא:

ומה שתמהת ע"מ שכתב בכרם שלמה ע"ד מג"א סי' שכ"ג סקי"ד דאסור לבטל איסור בשבת וביו"ט דאין לך תיקן גדול מזה וק"ל הא גם בחול אין מבטלין איסור ותי' דקיי"ל ביו"ד סי' קי"א סי"ז דשתי קדירות של אדם א' מצטרפת לבטלה ואיסור כזה מותר לבטל בחול. ובשבת אסור. וכתבת דדבריו אין להם שחר דלכתחלה אסור אפילו בחול וביו"ד לא מיירי אלא בנפל בדיעבד ובכהאי גוונא גם בשבת מותר. לא עיינת ברמ"א שם דאף דשתי קדירות מצטרפת לבטל מ"מ אין לאכלו אלא לאחר שיערבנו יחד דאז כבר נתבטל האיסור וע"ז קאמר דמשום מבטל איסור מותר לערב שתי קדירות יחד כיון שהאיסור כבר נתבטל ע"י צירוף אבל בשבת ויו"ט אסור לערבם יחד כיון דאסור לאכלם קודם העירוב הוי העירוב תיקן:

ומ"ש דנ"מ לענין עירוב סכך פסול בסכך כשר דכתב מג"א סי' תרכ"ז בשם הב"ח דמותר לבטל לכתחלה משום דמללה"נ אבל בשבת אסור משום מתקן אינו נכון דבזה בלא"ה אסור אפי' ביו"ט בעלמא שאינו מתקן סוכה משום בונה עיין או"ח סי' שי"ג שי"ד ושט"ו:

ולי נראה דנ"מ בדין המבואר בסי' ק"ט ס"ב ביבש ביבש דנתבטל חד בתרי אם רוצה לבשלן יחד ואין בהם ס'. מותר להרבות עליהם עד שיעור ששים ולבשלן ואין בו משום מבטל איסור אבל בשבת ויו"ט אסור משום דהוי מתקן וא"ש. וד' יצליח דרכך כנפשך ונפש חותנך דו"ש באהבה:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה