אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה רעז

תשובה רעו

שיל"ת ב' אויפאלו צום גדלי' תרנ"ז לפ"ק:

ברכת ד' מלא וגדוש. ביום הקדוש. וגמר חתימה טובה. בנחת ושובה. לכבוד ידידי וחביבי הרב הגדול בתורה. מעוטר בתפארה. כמו"ה משה שמואל שטערן נ"י ויהל בק"ק סערענטש:

היום קבלתי ברכתו ברכת השנים. ואל ירע בעיניו כי לא כתבתי לו דברי ניחומי' כי אין דרכי בכך מכמה טעמים. וגם ברכת מז"ט על אשר קבלו אותו לכהן תחת אביו כי יותר נוח בעיני מעמדו מלהיות אב"ד בזמן הזה. ואולי גם הוא מקיים דברי חכמים ושנא אם הרבנות. וד' הטוב ישפיע לו כל טוב לבלות שנותיו בטוב ובנעימים ויחדיו יהי' תמים. עושר וכבוד התורה. יגדיל תורה ויאדירה. עדי יבנה בית הבחירה. ובעבודת ביהמ"ק נשמח. ומתחתיו יצמח. כנפשו ונפש ידידו הנאמן דוש"ת באהבה:

והנה הביא לנו מעט צרי בד"ת ליישב דקדוק תוי"ט פ"ד דר"ה מ"ח דקתני שופר של ר"ה אין מעבירי' עליו את התחום וכו' וכתב תוי"ט והה"נ לולב וכדמוכח במשנה י"ג פ"ג דסוכה והא דלא תני לכל הני דמתני' דהכא גבי לולב אע"ג דלפי הסדר קדם סוכה לר"ה. וכתב כ"ת. דבגמ' אמרי' מ"ט שופר עשה הוא ויו"ט עול"ת ואין עשה דוחה לתו"ע וכתב הר"ן דקושטא דמילתא קאמר אבל א"צ לזה דא"נ הוי יו"ט ל"ת לחודא נמי לא דחי משום דל"ה בעידנא אמנם מג"א סי' תמ"ו הביא בשם ש"ל דר"ת תי' דעשה דרבים דוחה אפי' ל"ה בעידנא וכתב מג"א דחמץ לא מקרי עשה דרבים רק דוקא שופר שהיחיד מוצא רבים יי"ח. ולפ"ז שופר הו' רבותא טפי דלא דחי אע"ג דלא בעי' בעידנא משום דיו"ט הוי עול"ת וכ"ש לולב דל"ה עשה דרבים דלא דחי משום דלא הוי בעידנא יפה אמר:

אלא דלפענ"ד גם המג"א לא אתי לאפוקי רק עשה דהשביתו גבי חמץ והסברא לחלק דאם רבים מקיימי' תעשה והל"ת אינו עובר רק יחיד העשה חמיר ודוחה הל"ת אף דאינו בעידנא וכדאמרינן בברכות מ"ז מצוה דרבים שאני אבל עשה דתשביתו נהי דהוי עשה דרבים שהכל מחוייבי' בה אבל א"א לקיימה רק א' ולהכי בעי' בעידנא אבל לולב נהי דבעי' לקיחה לכ"א מ"מ רבים מקיימי המצוה ע"י שא' עובר הל"ת דהא אלף אנשים יכולי' לצאת בלולב א' ע"י שא' נותן לחבירו במתנה ע"מ להחזיר ושפיר דחי ל"ת שא' עובר אפי' אינו בעידנא. ועיין מג"א סי' תרפ"ז סק"ג דאפי' כ"א לומד בפ"ע מקרי ת"ת דרבים הואיל ומבטל כ"א ואין לומר דשאני התם שלומדי' בפ"א משא"כ לולב נוטלין בזאח"ז דהא התם אין קורי' המגילה בפ"א ואפ"ה מקרי ביטול ת"ת דרבים:

ומה שנ"ל ביישוב דקדוק תוי"ט עפמ"ש ריטב"א בסוכה מ"ג דמשו"ת לא גזרו בלולב שמא יעבירנו משום דמילה עצמה מלאכה גמורה ודוחה שבת לכן דוחה ג"כ גזירת שמא יעבירנו ע"ש. ויתר מיכן אמרי' בזבחים ל"ב לרבא טמאי מתים ונעשו זבים הואיל והודחו לטומאתן הודחו לזיבתן דמ"ל חד דיחוי מ"ל תרי דחיות אבל מצורע הותרה הוא להא אישתרי להא לא אישתרי ע"ש ועיין מנחות ע"ב דאמרינן שהרי כבר דחתה שחיטה את השבת. ולפ"ז בשופר דתקיעה אסור בשבת ויו"ט משום שמא יתקן כלי שיר אלא דעשה דשופר דוחה שבות דתקיעה בר"ה דיו"ט שפיר הו"א מ"ל חד דחוי' מ"ל תרי דחוי' ותשרי גם שאר שבותי' בשביל תק"ש ושפיר הוי רבותא דאינו דוחה. אבל בלולב דאין כאן אלא טלטול בעלמא כדאמרינן סוכה מ"ב ואי' טלטול הוא משום הוצאה כמו דאמרינן בשבת קכ"ד ע"ב וכן כתב הראב"ד ספכ"ד מה' שבת ואפי' ללח"מ שם שנתן טעמי' אחרי' כתב המ"מ שם דעיקר תחילת הגזירה הי' משום הוצאה ע"ש. ולפ"ז למאי דקי"ל כב"ה דאמרינן מתוך שהותרה הוצאה לצורך לא הי' ראוי' לאסור טלטול כלל ביו"ט וכמו שהק' תוס' ביצה י"ב לדעת רש"י אלא כיון דעיקר הוצאה אסורה ביו"ט אסרו חכמים בדבר שאינו צורך יו"ט כלל וכמ"ש תוס' שם. ולפ"ז היכי דאיכא צורך מצוה לא הי' בכלל הגזירה כלל ומותר לגמרי וכן כתב להדי' הריטב"א בסוכה מ"ב ע"ב הא ודאי לא אסרו חכמים כלל טלטול בדבר של מצוה קבועה של תורה וכו' ואין לולב שהוא ראו' מה"ת ומצותו קבועה ליום זה בכלל אי' זה כלל ע"ש וא"כ הותרה ואמרינן להא אישתרי ולהא לא אישתרי וליכא רבותא כלל דאינו דוחה שאר שבותי' דכ"ש הוא משופר וא"ש:

ומ"ש על תי' תוי"ט דבר"ה הוי רבותא טפי דאינו אלא יום א' משא"כ בלולב דצ"ל דמתני' במקדש איירי דלולב כל ז', אין לזה פי' דאכתי תקשי אמאי לא קתני דין זה גבי לולב בגבולי' או בזה"ז ועוד דמתני' פ"ג דסוכה מי"ג שציין תוי"ט לא איירי במקדש דקתני מוליכי' לולביהן לביה"כ. ועוד דבמקדש באמת שרי דאין שבות במקדש דמשמע מסקנת הגמ' בעירובין ק"ג דשבות דמקדש במדינה נמי התירו. אבל לפענ"ד אדרבה כונת תוי"ט רק במדינה ואחר תקנה ריב"ז שיהא ניטל כל שבעה זכר למקדש אלא דבלולב אין רבותא כ"כ דאין דוחה שבות אפי' ביום א' כיון דאיתא בשאר יומי לא תשתכח תורת לולב אבל בשופר אם לא ידחה ולא יתקע הו"א דחיישי' שמא ישתכח תורת שופר וכמ"ש תוי"ט משנה ג' קמ"ל דאפ"ה לא דחי וא"ש:

ועל מה דפשיטא לי' דלולב לא הוי מצוה דרבים. י"ל עוד למה דאמרינן יומא נ"א דפסח כיון דאתי בכנופי' מקרי קרבן צבור ודחי שבת וטומאה ועיין תוס' יומא ו' ע"ב ד"ה אמר וה"נ בלולב דאתי בכנופי' כדקתני סוכה מ"א מוליכי' לולביהן לביהכ"נ אפשר דמקרי מצוה דרבים:

ומה שהק' לדעת רשב"א דהא דעשה דפו"ר לא דחי ל"ת דנדר גבי קונם שאני משמשך משום דאפשר באשה אחרת א"כ איך אמרינן במכות ט"ז דמשכחת בטלו באונס בנדרה ע"ד רבים נימא אתי עשה דולו תהי' לאשה וידחה ל"ת דנדר דשם ל"ש תי' רשב"א דאינו מקיים העשה דולו תהי' לאשה אלא בזו והאריך בזה. זכרונו כתב לו דסברא זו כתב רשב"א על מה שהקשה בהנאת תשמישך עלי אמאי אסורה עליו הא איכא מצות פו"ר ומללה"נ וע"ז תי' דאפשר באחרת אבל על קושי' דנימא עדל"ת תי' דנדר הוי עשה ול"ת ככל היוצא מפיו יעשה עשה ולא יחל ל"ת עיין רשב"א נדרים ט"ז ותי' זה שייך גם באונס ולק"מ ושלום תנין ידידו:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה