בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה רנג
בעה"י ויהי בשלם סוכו. מאדון העולם ונסיבו. הוא אהובי תלמידי הרבני החריף ושנון. וריחו לו כלבנון. כמו"ה ליפמאן נ"י העללער בטאראסא:
נועם מכתבך קבלתי ואשר הקשית בש"ס ביצה ח' ע"ב דאמרינן אלא אמר רבא אפר כירה דעתו לוודאי ואין דעתו לספק ע"ש וע"ז ק"ל הא ודאי אם הזמין אפר כיכה מעיו"ט לכסות בו דם כוי לא מבעי' דמותר לכסות אלא אפי' מחויב לכסות דהא רבא לא חייש משום התרת חלבו וגם הי' דעתו על הספק ואם כן תקשי למה לא אמרו חכמים שגם כוי מחויב לכסות ביו"ט כמו שאר חי' וממילא לא יהי' כוי ספק לענין כסוי ויהי' דעתו עליו כמו אשאר חי'. לפענ"ד לק"מ דלכתחלה ודאי אין שוחטי' כוי ביו"ט כדי לכסות משום דהוא ספק אם חייב בכיסוי ואם פטור הוי הכיסוי טירחא דלא צריך וכדמסקי' התם למ"ד גזירה משום התרת חלבו ביו"ט אי מיספקא מי א"ל רבנן זיל טרח וכסי אלא בדיעבד אם שחט שפיר הי' מותר לכסות משום טירחא כיון דהוי סדא"ו שמחויב לכסות רק דלרבר"י אסור לכסות משום גזירה של התרת חלבו שיטעו העולם כיון דשרי ליה טירחא ביו"ט ודאי חי' הוא ורבא ל"ל האי גזירה שיתירו חלבו אבל מ"מ אסור לשחוט כוי לכתחילה על דעת שיכסה משום שמא הוא טירחא דל"צ וגם ע"ד שלא יכסה אינו רשאי לשחוט דשמא חייב בכיסוי ומבטל מצות כיסוי אלא דאם שחט בדיעבד הי' מותר ומחויב לכסות והוי שרי' אי' טרחא ביו"ט משום שמא הוא חי' ומחויב בכיסוי רק משו"ה אין מכסין את דמו משום דאפר כירה מוכן לוודאי ואינו מוכן לספק כיון דספק אסור לשחוט לכתחילה משום טרחא דלא צריכא ביו"ט ואפשר אפי' איזמני' בפירוש מעיו"ט נמי לא מהני דבטלה הכנתו והוי מוקצה מחמת אי' דרבנן שאסור לשחוט לכתחילה אבל עכ"פ בסתמא ודאי אינו מוכן לספק כיון דלכתחלה אסור לשחוט ספק והא ודאי לא תיקשי דהי' להם לחכמים להתיר לשחוט כוי לכתחלה ביו"ט דמהי תיתי יתירו אי' טרחא ביו"ט ועיין היטב בסוגיא בראשונים ואחרונים ותראה שכן היא האמת. ובזה הנני חותם בברכת התורה רבך דו"ש וטובך:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל