בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה רלז
שיל"ת ב' אויפאלו ב' הדברים תרו"ן לפ"ק:
שוכן שמים יראנו בבנין ציון וירושלים. לידידי חתני תלמידי הרב המאוה"ג. מעוז ומגדל. כמו"ה גרשון שטערן נ"י אבדק"ק מ' לודאש:
מכתבך קבלתי וכו' והבאת קושיא בשם אמתחת בנימין אהא דבגמרא ראש השנה י"ג דקאמר עומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ מהיכן הקריבוהו וכו' הא כתיב בסדר דברים ויהי בארבעים שנה וגו' אחרי הכותו את סיחון נמצא שהיו בא' בשבט בארץ סיחון ועוג והיו יכולים לזרוע תבואה וליקח ממנה להקרבת העומר דהתנן במנחות וזורעה קודם לפסח שבעים יום וארץ סיחון ועוג נמי מא"י הוא והתבואה כשר לעומר ודילמא נטלו התבואה עמהם. והנה באמת לפי לשון הקושיא שנטלו התבואה עמהם אינה קושיא כלל ולא מבעיא לאחרים בר"ה וי"ו ע"ב דכל חדשי השנה א' מלא וא' חסר ואין מעברים ואין מחסרים לצורך ע"ש ברש"י אם כן כיון דביו"ד לחודש עלו מן הירדן ככתוב בספר יושיע אם כן לא מלאו עדיין ע' יום מא' בשבט דהרי שבט ואדר רק נ"ט יום א' מלא וא' חסר ועשרה מניסן הרי ס"ט יום. ואפילו אי לא קי"ל כאחרים מכל מקום הרי לא זרעו אלא במקום שחנו והרי נסעו מהשטים בט' לחודש ניסן ויבואו עד הירדן וילינו שם טרם יעבורו ככתוב בספר יושיע ובט' לחודש אכתי לא מלאו ע' יום. אלא דיש להקשות דלמא הניחו שם או שלחו שם אנשים לקצור העומר בי"א לחודש דמלאו ע' יום. וגם בזה אני נבוך אם היה אפשר להם להגיע עם התבואה אל המחנה מפני מי הירדן ודרך רחוק עד זמן הקרבת העומר. והא דכתב רש"י בסנהדרין י"א ע"ב על ג' ארצות שמביא עומר מעבר הירדן היינו בשרויים על אדמתן ושלחו לשם זמן רב קודם פסח בכדי שילך ויבא. ובאמת שאני תמה למ"ד במנחות ע"ב נקצר שלא כמצותו פסול איך היה אפשר להביא עומר מעבר הירדן ולקצרו כמצותו בלילה וצ"ל דזה באמת למאי דקי"ל נקצר שלא כמצותו כשר כמ"ש הרמב"ם פ"ז מתרומות ומעשרות ואם כן שפיר פריך הגמ' בר"ה למאן דאמר נקצר שלא כמצותו פסול:
ולולי דמסתפינא הייתי אומר דבר חדש לפי מה שהסביר רשב"ם בבא בתרא פ"א ע"ב הא דכל שאינה ראויה לבילה בילה מעכבת בו דאף שאין בילה אלא למצוה ואם לא בלל כשר מכל מקום לא ציותה תורה להביא אלא מנחה שראויה לקיים מצות בלילה אבל מנחה שאינה ראויה לקיים בה מצות בלילה לא ציותה להביא והוי כמביא מנחה מן הקטניות ע"ש והכי נמי כיון דאמרינן במנחות ס"ד דמצות העומר להביא מן הקרוב משום כרמל רך ומלא ע"ש ברש"י אף דזה רק למצוה ואינו מעכב ואם לא ביכר הקרוב לירושלים מביאים אותו מ"מ היינו דוקא בראוי להביא מן הקרוב אין הקרוב מעכב בו אבל עומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ אם לא היה כשר מן הקרוב משום קצירכם ולא קציר עכו"ם היה פסול גם מעבר הירדן דכיון שאינו ראוי לבילה ולכרמל כרמל מעכב בו ופסול גם מעבר הירדן ופריך שפיר מהיכן הקריבוהו:
שוב הבאת קושית מנחת חינוך סימן ט"ל על הב"ח בקו"א דסביא ליה אפילו מזלא לחודא אסור לעשות אם כן אסור לעשות מאזנים דמזל מאזנים משמש בחודש תשרי והרי מפורש בתורה מאזני צדק יהיה לך. ולענ"ד דגם הב"ח אינו אוסר אלא במתכווין לעשות דמות שמשים המשמשים במרום אבל בעושה מאזנים לשקול בו הוי דשא"מ ומותר. ועוד דאינו עושה ממש כדמות מאזנים שבמזלות רק משנה ומותר עיין בש"ך ושו"ע וטו"ז סימן קמ"א. חמיך דוש"ת וחותם בברכת בונה ירושלים:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: