אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה רלד

תשובה רלג

עוד להנ"ל

ידים שניות מדברי סופרים קבלתי ואשר כ' לתרץ קושיתי על המג"א סי' תצ"ג סק"ה מתוס' נדה ע"ב וכ' מעלתו דתוס' לא כתבו כלל זה דלא אמרי' בתחילתו מקצת היום ככולו רק גבי זבה ואין ללמוד מזה למק"א והביא ראי' מנדה דהוא להיפך שהרי בתחילתו עולה ובסוף אינו עולה. הנה בגוף הדבר יפה כוון דמזבה אין ראי' די"ל דלהכי לא אמרי' בתחילתו מקצת היום ככולו משום ד' נקיים בעי' ויום שפוסקת בו אינו טהור וכמ"ש תוס' שם בנדה ע"ב ומבואר יותר בתוס' ר"ה יו"ד ד"ה שנים. אבל מה שהביא ראי' מנדה אינו ראי' דבנדה דין הוא שיהא יום ראשון מן החשבון דלמה יגרע מכל הטומאות שאין צריכי' נקיים וכמ"ש בתוס' נדה הנ"ל בסה"ד וכוונתם לפענ"ד דוקא בדבר התלוי בימים בלחודייהו בלי מקרה שנתחדש בהם אז לא אמרי' בתחילתו מקצת היום ככולו אבל בדבר שאינו תלוי בימים בלחוד רק שנדה טמאה מחמת מקרה שנתחדש שראתה דם שפיר אמרי' בתחילתו מקצת היום ככולו ושהרי גם באותו יום טמאה מעת שבא המקרה שראתה דם וגם בשאר הימים אינה טמאה רק מחמת אותו מקרה לכן לא אכפת לן במה שלא היתה טמאה ביום הראשון קודם שראתה כיון שאין היום לחודא גורם רק עם המקרה והרי אז עדיין לא הי' המקרה אבל ספירת נקיים תלוי בימים לחודא היינו בלי שיתחדש מקרה רק נקיים מידי דממילא וכן ימי ספירת העומר איסור נישואין ותספורת תלוי בימי' לחוד שפיר י"ל דל"א בתחילתו מקצת היום ככולו ועיין בתוס' ר"ה הנ"ל סד"ה שכתבו דשומרת יום כנגד יום אמרי' ביום הראיי' מקצת היום ככולו לפי שהוא סוף החשבון וע"כ דל"ש כאן סברת תוס' נדה ור"ה הנ"ל כיון שאינו יום טהור דא"כ מה מהני שהוא סוף החשבון ואפ"ה אי הוי תחילת חשבון לא הוי אמרי' מקצת יום ככולו אף דל"ש ה"ט שכתבו גבי זבה גדולה וא"כ אין לחלק בין להאי נידון דמג"א בלי שום טעם וסברא וא"כ דברי מג"א עדיין צ"ע:

אבל גם לפי דבריו קושיתי במקומה עומדת דהרי כתבו תוס' בפסחי' פ"א דאפי' אי אמרי' בתחילתו ובסופו מקצת היום ככולו מ"מ באמצע לא אמרי' מקצת היום ככולו ובנידון של מג"א הרי הוא באמצע ואיך שייך לומר מקצת היום ככולו ולזה אין ראי' לסתור מנדה דבנדה הוא בתחילתו לא באמצע וכבר רמזתי זה במכתבי הקדום:

ומה שהביא ראי' מיו"ד סי' שצ"ג דאמרי' מקצת היום ככולו אף שהוא באמצע נ"ל דלא דמי דהתם דין ג' ימים ראשונים של שבעה ימי אבילות חלוקי' בדינם משאר שבעה ימי אבילות לענין דאסור לצאת מפתח ביתו כמו שחלוק דין השבעה מדין השלשי' וא"כ אף דגם אחר נ"י נוהג דין ז' ימי אבילות כמו בג' ימים הראשונים מ"מ לענין דין זה שמותר לצאת מפתח ביתו בתחילת יום ג' שפיר אמרי' מקצת היום ככולו שהרי לענין דין זה אינו באמצע החשבון אלא בסוף החשבון דלזה רק ג"י הם ימי החשבון:

ואשר הביא מנזיר ט"ו גבי הרני נזיר לכשיהי' לי בן ונזיר מאה יום וכו' דאמר רב בגמ' יום שבעי' עולה לכאן ולכאן דמקצת היום קודם שנולד עולה למנין המאה אף שהוא באמצע החשבון. נ"ל לחדש באמצע חשבון הימים שצריכי' להיות ביחד יום אחר יום בלי הפסק ימים בינתים כתבו תוס' שפיר דלא אמרי' באמצע מקצת היום ככולו דהוי כולהי כחד יומא אריכתא אבל התם שנזירות מאה ע"כ חלוק לשניהם בהפסק ימי נזירות של בנו וימי נזירות של בנו וימי נזירות מאה הם שני חשבונות וא"כ הרי אמרי' רק מקצת היום ככולו בסוף החשבון דהרי עתה הוא סוף החשבון של נזירות מאה שקודם נזירות בנו דהא עכשיו כלה חשבון נזירות מאה ומתחיל חשבון נזירות אחר של בנו וכן אמר נזירות בנו אמרינן מקצת יום ככולו בהתחלת חשבון של תשלום נזירות מאה ע"ש ברש"י והוא נמי מה"ט ולק"מ אתוס'. ובזה יש ליישב קצת קושיתי על המג"א דבנידון דידי' לדעת רמ"א א"צ להיות הל"ג ימים דוקא ביחד וכמו שהארכתי במכתבי הקדום שהרי נושאי' בר"ח אייר וסיון והחשבון מופסק לכן שפיר אמרי' גם באמצע מקצת היום ככולו דאמרי' עד ל"ג בעומר הוא חשבון של סך כך וכך ימים והיום כלה החשבון ואמרי' מקצת היום ככולו ולאחר ל"ג בעומר מתחיל חשבון חדש ואין שייכי' זל"ז כלל כיון דיכולי' להיות מופסקי' ובחרו סוף החשבון בל"ג בעומר דוקא משום סימן המיתה של תלמודי ר"ע שהי' ל"ג ימים:

ועוד הביא מפסחים נ"ה לענין קלוטה בג"י דאמרי' בתחילתו מקצת היום ככולו. נ"ל סברא ישרה דאין זה ענין כלל לנידון דידן דדוקא במקום שכתבה תורה שיעור ימים כך וכך שייך לדון אי מקצת היום ככולו אבל התם לא נזכרו ג' ימים כלל בתורה רק דבעינן קליטה קודם העומר ושיערו חכמים בבקיאותם בטבעיות באיזה שיעור מן הזמן נלקט אם הימים גורמים אף בלי שעות של ג"י או שעות גורמים אין לזה ענין אם מקצת היום ככולו או לא רק איך הוא טבע הקליטה ואף דנקט בגמ' לישנא דמקצת היום ככולו מכל מקום כבר פרש"י שם לענין השרשה ע"ש ואין לזה ענין כלל למקצת היום ככולו דנידון דידן ועיין באו"ח סימן תרי"ז לענין ג' וז' דיולדות דלא בעינן מעת לעת ואין לזה ענין למקצת היום ככולו דנידון דידן כיון שתלוי בטבעיות ועיין ביו"ד הלכות נדה בדיני ווסתות ועיין שבת פ"ו לענין פליטת ש"ז פלוגתא דתנאי ויותר אין להאריך ידידו הדוש"ת:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה