אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה רלא

תשובה רל

שיל"ת אור ליום ו' עש"ק יתרו תרמ"ב לפק"ק חוסט יע"א:

יהי ד' אלהינו עמנו. והשמחה במעונינו, אחי יקירי הרבני העדני העצני עסיס רמוני. חרוץ ושנון וריח לו כלבנון כמו"ה משת נ"י יהי כועס ד' עליכם גם ברוכים תהיו:

מכתבך היקר הגיעני ואשר העירות בדברי תוס' פסחים דף ה' ע"א ד"ה לא שתי' כיון דדיעבד אם שחט הפסח קודם תמיד כשר חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך וקשה לך מדברי תוס' שם דף י"א ע"א ד"ה קוצרי' שכתבו אע"ג דתני' אם הביא כשר כיון דלכתחילה לא יביא חשבי' לי' ממקום שא"א מביא יפה הקשית. ומה שנ"ל בזה חדא כיון דבעומר ליכא מקום שאם הביא ממנו יפסל בדיעבד וכיון דמכח רומי' דקראי עכצ"ל דממקום שאי אתה מביא אתה קוצר מוכרחי' אנו לומר דמקום שפסול לכתחילה מקרי א"א מביא משא"כ בעלמא אם כשר בדיעבד ודאי מקרי זמן שחיטה ועיין כיו"ב בתוס' סוכה דף כ"ז ע"ב ד"ה כל ומהרש"ל ומהרש"א ומהרמ"ל שם:

ב) נ"ל לפמ"ש תוס' שם ד"ה זמן שחיטה אע"ג דאמת הוא דלא תשחט על חמץ כל חד וחד כי שחיט וכו' מ"מ כיון דאשכחן דהזהיר על ההשבתה והזהיר שלא לשחוט הפסח על החמץ סברא הוא שבזמן שחיטה הזהיר על ההשבתה וא"כ ה"נ לענין זה סברא הוא דאפי' בזמן שחיטה דיעבד הזהיר על ההשבתה אבל שם ודאי לא הזהיר אלא על מקום שאתה מביא לכתחילה:

ג) נ"ל דיש לחלק בין היכא דפסולו מגופו לכתחילה ובין היכא דבא מחמת ד"א דבשלמא התם מקום שא"א מביא פסול לכתחילה מחמת עצמו ושפיר מותר לקצור אבל כאן זמן שחיטת פסח מצד עצמו כשר אפי' לכתחילה מיד אחר חצות שפיר מקרי זמן שחיטה לפי שבא בפ"א עם שחיטת תמיד אלא שמחויב לשחוט התמיד קודם משום יאוחר דבר כדאמרי' פ' תמיד נשחט דנ"ט ע"א ואי ליכא תמיד מבוקר להקריב שוחט הפסח אפי' לכתחילה מיד אחר חצות שפיר מיקרי זמן שחיטה אלא דאי הוי אמרי' דאפי' בדיעבד אם שחטו קודם לתמיד השחיטה פסולה א"כ אם אין תמיד אין פסח כלל דקודם שחיטת תמיד אין שחיטת פסח מועיל והוי כפסולו בגופו ועיין ביומא דף ס"ב ע"ב גבי מחוסר הגרלה אבל כיון שחידשו תוס' דבדיעבד אם שחט פסח קודם לתמיד כשר שוב הוי אין פסולו בגופו ושפיר מיקרי זמן שחיטה כנ"ל ועיין שג"א סי' כ':

ד) נ"ל דבשלמא התם אין לנו שום איסור שלא לקצור קודם הבאת עומר רק מדכתיב עומר ראשית קצירך וכתבה התורה דמצוה הוא לקצור העומר בראשונה ומ' שקוצר קודם קצירת העומר עובר מצוה זו או הוא לאו הבא מכלל עשה שפיר אמרי' דהתורה לא צותה לקצור העומר תחילה רק ממקום שמצוה לכתחילה לקצור ממנו עומר דממקום שפסול לכתחילה אין מצוה לקצור עומר ממנו ואיך אפשר שהתורה אמרה בזה שיקצור העומר ממנו הלא לכתחילה לא יביא ממנו העומר כלל ועיין כיו"ב ברשב"ם ב"ב פ"א, ע"ב ד"ה כל אבל כאן דאמרינן דעכ"ח צותה תורה תשביתו קודם חצות כדי שלא יוכל שום ישראל לעבור על לא תשחט א"כ בשלמא אי אמרי' דאם שחטו קודם לתמיד פסול בדיעבד שפיר לא מיקרי זמן שחיטה דלא תשחט כתיב וקודם שחיטת תמיד אינו שחיטה כלל ואינו עובר בלא תשחט [ועיין צל"ח פסחים דע"ג ובתוס' תמורה דף ד' וירוש' פ' תמיד נשחט ה"ד] וזה הי' קושי' התוס' אבל כיון דתי' שאם שחטו קודם לתמיד השחיטה כשירה א"כ מיד אחר חצות אפשר לעבור בלא תשחט שוב שפיר אמרי' דתשביתו ודאי קודם חצות כדי שלא יוכל לעבור בלא תשחט כנלע"ד, וד' ירחיב גבולינו בתורה וביראת ה' ופרינו בארץ רחבת ידים בעושר וכבוד כנפשך ונפש אחיך הדוש"ת:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה