אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה רכב

תשובה רכא

שיל"ת ב' אויפאלו ב' פקודי תרמ"ט לפ"ק:

שוכ"ט לידידי הרבני המופלג הנגיד מו"ה יעקב מרדכי נ"י ראטה בק"ק פולדעש:

על דבר אשר שאל אם בליל פסח כששואלי' לאדם מה נשתנה אם צריך הנשאל לחזור ולומר מה נשתנה קודם שמשיב ואומר עבדים היינו ונסתייע מלשון גמ' פסחים קט"ו ע"ב וקט"ז ע"א דקאמר פטרתן מלומר מה נשתנה ולא קאמר מלישאל מה נשתנה אע"כ דשאלה עדיין צריך ולא פטרו רק שאינו צריך לחזור ולומר מה נשתנה וכן מורה לשון רשב"ם שם ולשון הרמב"ם פ"ח מחמץ שכתב וכאן הבן שואל ואומר הקורא מה נשתנה ע"ש. וכבר מלתי אמורה דמלשון רשב"ם בדף קט"ו ד"ה פטרתנו וכו' שכתב דתני' לקמן חכם בנו שואלו ואם לאו שואל הוא לעצמו מה נשתנה וכיון ששאלו לנו מה נשתנה אין אנו צריכי' לומר מה נשתנה אלא להשיב על דבריו של בנו וכו' ופי' מעלתו מדכתב אלא להשיב על דבריו של בנו משמע שגם אחר שאלת אביו הי' בנו שואלו ולא הי' פטרו רק שלא יהא צריך לחזור ולאמרו ודאי אין ראי' דרשב"ם קאי לפרש הא שמביא דחכם בנו שואלו ואם לאו שואל הוא לעצמו אבל אם שאלו הבן כיון ששאלו לנו מה נשתנה א"צ לומר מ"נ אלא להשיב וכו' וממילא הכא דשאלו אביו פטרו ג"כ מלומר מה נשתנה:

וגם מדברי רשב"ם בדף קט"ז שכתב פתח ואמר לאחר שאילת הבן התחיל לומר עבדים היינו וכו' דמשמע שגם אחר שאמר ר"נ עבדא דמפיק וכו' הי' הבן שואל דאל"כ הו"ל לפרש לפי שאמר פטרתן מלומר מ"נ פתח ואמר מיד עבדי' היינו אמרתי דאינו ראי' דאפשר שהוא מעשה בפ"ע וקאי אדלעיל דפליגי רב ושמואל דרב ס"ל דמתחיל מתחילה עע"ז ושמואל ס"ל דמתחיל עבדי' היינו לזה אמר דר"נ פתח ואמר לאחר שאלת הבן עבדי' היינו:

אך בדברי הרמב"ם לא מצאתי מענה אבל יען ראיתי מפורש יוצא מפי רמ"א בסי' תע"ג בשם מהרי"ל וכשבנו או האשה שואלת א"צ לומר מה נשתנה אלא מתחיל עבדי' היינו רחוק בעיני שיחלוק מהרי"ל על הרמב"ם וגם בעין משפט מציין על פתח ואמר עבדים היינו טוש"ע שם ס"ז בהג"ה והוא הגהת רמ"א הנ"ל מבואר דלא כפי' מעלתו רק דלאחר שאלת הבן או האשה לבד נמי א"צ לחזור מ"נ רק פותח עבדי' היינו. לכן נ"ל דכונת הרמב"ם נמי כן הוא אלא לפי שיש אמירת מה נשתנה בשני אופנים אם יש בן הוא שואל ואם לאו שואל לעצמו והו"א דוקא אי איכא בן ששואל אז שואל אחר שעוקרי' השולחן ומוזגי' כוס שני לפי שרואה שינוי אבל אם שואל לעצמו אין מקומו דוקא שם לכן כתב וכאן הבן שואל אי איכא בן והקורא אומר אם הוא לבדו ואין אחר עמו ג"כ אומר כאן:

ובזה נדחה ג"כ משמעותו מרשב"ם קט"ז דאפי' קאי האי פתח ואמר אהא דר"נ דאמר פטרתן מלומר מ"נ מ"מ שייך שפיר לומר לאחר שאלת הבן לפי שעיקר המצוה של מה נשתנה הוא שישאל הבן נקרא אמירת מ"נ שאלת הבן אפי' אם אחר שואל ודייקא נמי דלא קאמר לאחר ששאל הבן שהוא פועל אלא לאחר שאילת הבן שהוא שם דבר:

אמנם מצאתי בד"מ סי' תע"ג שהביא דברי מהרי"ל הנ"ל בזה"ל עמ"ש הטור ואפי' ב' ת"ח הבקיאים בהלכות פסח שואלי' זה לזה מה נשתנה במהרי"ל אבל כשאשתו ובניו שואלים אותו אין צ"ל מה נשתנה ומתחיל מידי עבדים היינו ע"ש מלשון זה משמע קצת דבשני ת"ח שואל אחד לחבירו וחוזר חבירו ושואל אותו וצריך לעיין בפנים במהרי"ל אך בספר מהרי"ל שלי חסר דף זה אבל עכ"פ ברור דכשאשתו ובניו שואלי' אותו א"צ לחזור ולומר מה נשתנה אלא מתחיל מיד עבדים היינו. ובזה אומר שלום. עד יכין כסאו כשמש ויהלום. וכימי צאתנו מא"מ יראינו נפלאות ויעשה עמנו לטובה אות. עד יחוש ישיעות הנבאות כנפשו ונפש ידידו דו"ש:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה