בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה רז
שיל"ת ב' אויפאלו ד' חצא תרנ"ד לפ"ק:
כוח"ט לאהובי תלמידי הרבני הקצין מו"ה יודא נ"י ליעבערמאנן בס' קראסנא:
מכתבך קבלתי והקשית לשאול כי מה שאינו מן הדין רק חומרא ומילי דחסידות אין לדבר שיעור עד כמה אדם רוצה להחמיר ע"ע. ומ"מ בענין הכשר היורה שבשלו יי"ש של חמץ אשר הרב אמר שתעשה כמ"ש בחת"ס או"ח סי' ק"ך להגעיל תחילה במי אפר שקורין לויג ואח"כ במים ומדברי חת"ס נראה כאלו הוא המציא הוראה זו ולכן ציין דברי המחבר ביו"ד סי' צ"ה וחכ"ץ סי' ק"א וצ"צ סי' צ"א ויש שם בענין זה פלפול גדול. ותמהני שהרי הטו"ז עצמו שתמה שם בסי' צ"ה על המחבר פסק כן בסי' תנ"א סקכ"ז עמ"ש הלבוש שנוהגי' שלא להגעיל כלי שהי' בו יי"ש שאם בישל אותו במים עם אפר או שאר ענינים עד שנסתלק הריח לגמרי אין אח"כ אי' להגעילו. ואפשר נהי דס"ל להטו"ז דאפר אינו פוגם מ"מ ס"ל דיוכל להגעיל כנ"ל משום דכ' ביו"ד סי' קכ"ב ס"ג דאין החריפות הראשון משוי לי' לשבח וכבר הק' כן מג"א סי' תמ"ז סקכ"ה ותי' ואפשר דס"ל דיי"ש חריף טפי ע"ש וס"ל לטו"ז דלענין זה שפיר מהני מה שמגעילו תחילה במים ואפר שאינו משביח יותר משאר דברים ולכן מהני אח"כ אם מגעילו במים ודע דדוקא תחילה צריך להגעילו במים ואפר ואח"כ במים ולא להיפך:
וגם מ"ש חת"ס שם שומר נפשו ירחק משתיית יי"ש בפסח אולי מפני חששות אחרות ולא מחמת ענין הגעלה הנ"ל וגם מ"ש שה מהסרת הקני' והטלאי. יש חילוק בין קדם בליעה לטלאי ובין קדם טלאי לבליעה כמבואר באו"ח סי' תנ"א סי"ג:
ואחרי כל הדברים האלה נלפענ"ד שאותו יי"ש שנתערב בתוכו מהווידקע לא תמכור בתורת יי"ש משומר אבל מה שנתבשל במאשין אח"כ תוכל למכור בתורת משומר. ועיין שלהי ע"ז כל יום נעשה גיעול מחבירו ועיין טור וב"י סי' צ"ג וכן כאן בישול הראשון שאחר בישול התערובות נעשה גיעול ואף שאין לסמוך ע"ז כלל מ"מ צירוף לקולא הוי. ולצי"ש יותר אם אפשר שלא תבשל במאשין יי"ש ולא שום דבר מעל"ע ואח"כ להגעילה במי אפר ואח"כ במים אז ודאי הוא מן המשומד בלי פקפק כנלפענ"ד. [ע"ל סי' ר"א] ובזה יבא שלום כנפשך ונפש רבך החותם בברכת השנים:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: