אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה רב

תשובה רא

שיל"ת ב' אויפאלו עש"ק לס' והסירותי מחלה תרנ"ג לפ"ק:

ברכות שמים, ושלום וברכה וחיים, לכבוד ידידי וחביבי הרב הגאון וכו' כש"ת מו"ה אליעזר נ"י דייטש האב"ד דק"ק האנשאוויטן:

יקרת מכתבו הגיעני בזמנו ואיחרתי להשיב כי הייתי מן המוקפי' טרדות בין יומי אילין וראיתי חידושי תורתו ליישב קושי' האחרונים שהביא או"ח בפסחים ל' ומהר"מ ברבי לשיטת תוס' וראשוני' ע"ז דף ס"ו ע"א דהיכי דמשהו אסור גם נוטל"פ אסור עיין תוס' וראשונים שם א"כ מה מסופק רבא בע"ז ס"ח אליבא דרב אי ס"ל נוטלפ"ג אסור במבשא"מ דדילמא ציותה תורה להגעיל משום מב"מ דבמשהו ולהכי נוטלפ"ג אסור. נהניתי בכללו כי הוא פלפולא חריפתא אבל בפרטות יש לפקפק מ"ש דהרא"ה בבדה"ב בית ד' ש"א ד"ה בענין הוכיח דבלוע שאב"י פגום לגמרי עד שאינו ראוי לגר דאל"כ איך מותר לבשל בכלי שאב"י אף דנוטלפ"ג בתבשיל הא אין מבטלי' איסור לכתחילה ובמשה"ב שם השיב דדוקא באי' בעין אין מבטלי' אבל בבלוע מבטלי' וכתב פמ"ג ביו"ד סי' צ"ט במשב"ז סקט"ו משום דהוי דשא"מ א"כ לרב דס"ל דשא"מ אסור אפי' בשבת כמבואר שבת כ"ב וכ"ש בשאר אי' עיין תוס' יומא ל"ה א"כ אי ס"ל נוטלפ"ג מותר ע"כ ס"ל כהרא"ה מכח קושי' רא"ה דלדידי' ל"ש תי' רשב"א ואני אומר דאין זה מוכרח דאדרבה ס"ל כשיטת רשב"א ושפיר יליף מנבלה דנוטלפ"ג מותר דמג"נ ליכא למילף איסור דאפי' אסרה תורה כלי שאב"י י"ל דציותה להגעיל משום דא"מ אי' לכתחילה כקושי' הרא"ה ולדידי' אצ"ל כלל לא אסרה תורה אלא קדירה ב"י:

ובאמת דק"ל לשיטת הרא"ה דא"כ מה משני בע"ז ס"ז קדירה ב"י נמי א"א דלא פגמה פורתא ומוכח דנוטלפ"ג אסור אפי' בפגם רבה ע"ש בתוס' ולשיטת הרא"ה דילמא פגם פורתא שראוי לגר צריך להגעיל משום א"מ אי' לכתחילה אבל פגם רבה שאינו ראוי לגר פקע איסורו ולשיטת רשב"א ניחא דהוי טעמי שכתב הר"ן דילפינן נוטלפ"ג מותר מנבלה שייך גם בפגם זוטא ואפ"ה אסרה תורה וזה שייך גם בפגם רבא אבל לשיטת הרא"ה צ"ע:

אבל האמת יורה דרכו דלפענ"ד אין כונת הרשב"א משום דשא"מ וגם הפמ"ג לא כתב דהוי דשא"מ אלא משום דאין כונתו לבטל וכן כתב הר"ן בע"ז ל"ג ואין הטעם משום דשא"מ מותר דא"כ תקשי דהוי פ"ר אבל כונתם אפי' אי דשא"מ אסור היינו דוקא במקום שהמעשה הוא אסור אבל כאן הרי מותר לערב אי' בהיתר להשליכו לכלבים ואין המעשה אסור כלל אלא המחשבה הוא האיסור שרוצה להתיר ואם אינו מכווין להתיר האי' אין כאן אי' מבטל איסור כלל ודומה למ"ש המ"מ פי"ב משבת ה"ב דבמכבה גחלת של מתכת ואינו מכווין לצירוף אין כאן מלאכה כלל ולמ"ש מג"א סי' של"ט סק"ב דהא דמותר להכות לכ"ג ביו"כ באצבע צרדה משום דכשאינו מכווין לשיר אינו שבות כלל ולא משום דשא"מ ועיין היטב במג"א סי' ש"א סקל"ה ורס"י של"ח וה"נ אם אינו מכווין לבטל אין כאן מבטל איסור כלל אפילו למ"ד דשא"מ אסור:

אמנם הרשב"א נראה דרוח אחרת עמו שכתב ולפיכך מותר כיון דפוגם תערובות ואי אתה אכלו לעולם אלא בפגמו ובתערובות. ונלפענ"ד כונתו דהא דאין מבטלין אי' לכתחילה הוא משום שלא יבא לאכול אי' בעין וכמו"ש הלבוש באו"ח סי' תרכ"ו ואפי' הוא מה"ת מצינו כזה לענין סחורה בדברי' האסורים דאסור מה"ת משום דילמא אתי למיכל עיין טו"ז יו"ד רס"י קי"ז והתינח אם אפשר לאכלו באי' אבל כאן שא"א לאכלו רק בהיתר בפגמו ובתערובות ל"ש א"מ אי' לכתחילה,

ועוד נ"ל דאפי' אי א"מ אי' הוא מה"ת נמי דוקא היכי דנהנה בביטול אבל אם נוטלפ"ג ואינו נהנה בביטול ואדרבה מיגרע גרעי כמו"ש הר"ן שפיר מבטלי' אי' לכתחילה ועיין טו"ז או"ח סי' תרכ"ו בשם ב"ח:

וגם מ"ש בשם מהר"מ ברבי דהא דאמרי' היכי דמשהו אסור גם נוטלפ"ג אסור היינו דוקא לרשב"א דהבלוע לא נפסלה לגר ורק מטעם ביטול אתאי' עלה אבל לרא"ה דהבלוע אינה ראוי לגר א"כ אף דמשהו לא בטל מ"מ נוטלפ"ג מותר משום דאינה ראוי לגר ופקע אי'. נראה לפענ"ד דזה דוקא לאביי דמב"מ אזלי' בתר טעמא אבל לרבא דאזיל בתר שמא ואם נתערב מב"מ בשמא ואינו שווה בטעמא אינו בטל אף דכאן הוי הטעם כאלו נאבד מן העולם ועיין בש"ך יו"ד סי' רצ"ט א"כ חזי' אף דהטעם נאבד אפ"ה לא פקע איסורו ואפי' במבשא"מ הי' לנו לומר מטעם זה דנוטלפ"ג אסור אלא דשם הממש בטל חד בתרי אבל במב"מ דאין הממש בטל שפיר אסור דמשום פגימת הטעם לא פקע איסורו ורק סרוחה מעיקרא מותר ולפי"ז לא הועיל כ"מ בתירוצי דהרי רבא הוא דמיספקא לי' אי נוטלפ"ג אסור:

ומה שנ"ל ביישוב קושי' האחרונים הוא לפמ"ש רשב"א בחולין צ"ז ע"ב ד"ה אמר אביי דלרבא דאזיל בתר שמא הוי רוטב בשר עם בשר מבשא"מ ע"ש ועיין במקו"ח ס' תנ"א אות ג' דבמשתמש בדבר צלול סגי בהגעלה אפי' כולו אי' ובמשתמש דבר יבש הוא דבעי ליבון ודלא כתשו' מ"ע סי' צ"ו שהביא ש"ך סי' קכ"א סק"ח וא"כ שפיר יליף מג"נ דנוטלפ"ג אסור אפי' במבשא"מ דאין לומר דג"כ הוי משום מב"מ דהתינח הגעלה אבל אכתי למה ציותה תורה בליבון דהוא רק בנשתמש בו ביבש וא"כ לא נבלע בכלי רק רוטב ואם ישתמש בו אח"כ ביבש לא הוי מב"מ דרוטב בשר עם בשר הוי מבשא"מ ושפיר מיספקא לי' לרבא לשיטתו אליבא דרב. ובזה חותמין בשתים. באור פני מלך חיים. ורחם רחמתים. כנפשו ונפש ידידו הנאמן דוש"ת באהבה:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה