בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה קנד
שיל"ת ב' אויפאלו יע"א:
ישאו הרים שלום לכבוד ידידי חביבי הרבני החריף ובקי, זך ונקי) מו"ה משה שמואל ני' בק"ק סערענטש:
מכתבו הגיעני ובד"ת כתי' ענה ומה שהתפלא עמ"ש צל"ח פסחים מ"ט בהולך לשחוט את פסחו ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו וכו' מבטלו בלבו וכתב מג"א סי' תמ"ד דאם נזכר לאח"ז איסורו שא"י לבטל יחזור ויבער דעשה דתשביתו עדיף שכל שעתי' עובר ובאבן עוזר שם השיג דלא יחזור דעשה דפסח עדיף דיש בו כרת ע"ש והק' ת"ח א' על אה"ע הא שוחט פסח על החמץ עובר בל"ת כדתנן פסחים ס"ג ותי' בנו הרב מהרש"ל דקרא דלא תשחט מיירי בדאיכא שהות אבל בליכא שהות עשה דפסח דוחה ל"ת דלא תשחט וכתב הצל"ח דז"א דל"ש בדבר זה עצמו לומר עדל"ת ע"ש ונתקשה ידידי מגמ' פסחים פ"ה דקאמר ומה אני מקיים ועצם לא תשברו בו בעצם שאין בו מוח אבל בעצם שיש בו מוח שובר ואוכל ואל תתמה שהרי יבא עשה וידחה על ל"ת וכו' הרי דאעפ"י שהוא באותו דבר עצמו שייך עדל"ת. ולפענ"ד לק"מ דכונת הצל"ח הוא דל"ש עדל"ת היכי שעבירת ל"ת הוא רק בקיום המ"ע כמו בשוחט פסח על החמץ דבשוחט ד"א על החמץ אין כאן ל"ת רק במקיים מצות שחיטת פסח על החמץ הוא ל"ת והאיך תאמר דעשה דשחיטת פסח דוחה ל"ת דלא תשחט וכו' הרי אדרבה זהו הל"ת שלא לקיים מ"ע דשחיטת פסח באופן זה אבל שם בפסחים אינו עובר ל"ת דשבירת עצם בקיום מ"ע דאכילת מוח שהרי אפי' אינו אוכל המוח או בעצם שאין בו מוח נמי עובר ל"ת דשבירה וגם בשעת אכילה כבר עבר על ל"ת דשבירה ועי' תוס' שם דלא הוי בעידנא ופסקי תוס' זבחים צ"ז תי' זה ע"ש בזה שפיר שייך עדל"ת ואין לו ענין כלל לדברי הצל"ח. ובזה נדחה נמי מה שהביא בשם הגהות הגרעק"א שהעיר מדברי טו"א חגיגה ד' ד"ה איצטריך שהק' לשיטת תוס' דאם נתראה בעזרה בלא קרבן קיים מצות ראיית פנים רק שעבר על ל"ת דלא יראה פני ריקם א"כ שפיר צריך קרא בטומטום דס' הוא דפטור מראיית פנים דאל"כ הו"א דאתי ס' מ"ע דראיית פנים ודחי ספק ל"ת דלא יראה פני ריקם שהוא זה נגד דברי הצל"ח. ולפמ"ש ז"א דגם שם אין עבירת הלאו בקיום המצוה דודאי אילו אסרה תורה שלא יתראה פנים בעזרה בלי קרבן הי' העבירה בקיום המצוה אבל התורה לא אסרה ביאה בעזרה אם אינו מביא קרבן רק הביאה בעזרה מותרת ומצוה אלא שאם מתראה בעזרה עובר בלאו אם אינו מביא קרבן וכעין מ"ש המרדכי הביאו מג"א סי' י"ג סק"ח דלא אמרה תורה לא תלבש בגד בלא ציצית אלא מותר ללבוש רק אם לובש מחויב במ"ע דציצית וכיון דבשבת א"י להטיל בו ציצית אינו עובר ע"ש וה"נ דכוותי' כנ"ל שאם מתראה פנים בעזרה מחויב בל"ת דלא יראו פני ריקם:
וראי' לזה ממ"ש הרמב"ם רפ"א מחגיגה ומי שבא לעזרה וכו' אלא עובר על ל"ת שנ' ולא יראו פני ריקם ואינו לוקה על לאו זה שהרי לא עשה מעשה ואי נימא שהלאו הוא שאסור לבא בעזרה אם בא ריקם שפיר יש בו מעשה דהיינו ביאתו בעזרה אע"כ שאין בזה איסור רק אם בא ואינו מביא עולה עובר בשב וא"ת. וא"כ שוב אין עבירת הלאו עם קיום המצוה ושפיר הק' טו"א דניתי ספק עשה וידחה ספק ל"ת אבל היכי דעבירת הלאו הוא רק בקיום מ"ע ודאי ל"ש עדל"ת ודברי צל"ח שרירין וקיימים. ונבלה שנותינו בטוב ובנעימים. עדי ישלח לנו משיחו הולך תמים. בקרב הימים. כנפשו ונפש ידידו הדוש"ת:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: