אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה קמט

תשובה קמח

עוד לרב הנ"ל

שיל"ת ב' אויפאלא ד' שמיני י"ב ניסן תרמז"ל

ידיך אתינו ויכונני להחזיק באיזה דברים מדבריך הראשונים ומ"ש להקשות לפמ"ש פמ"ג או"ח בסדר הנהגת הנשאל סדר ב' אות מ"ג דס' איסור מותר לב"נ אליבא דכ"ע אפי' באיקבע איסורא ע"ש א"כ איך אפשר לומר דילפי' רוב מפסח מצרים הא אז הי' להם דין ב"נ וס' טריפה שרי' וכשר לפסח. הנה לפמ"ש חוו"ד סי' ק"י ליישב דעת הרמב"ם דתורה מיירי רק מתמים ודאי ע"ש א"כ גם זה לק"מ דנהי דס' אי' שרי לב"נ מ"מ קרבן אינו כשר אלא בתמים ודאי ושפיר מוכח רוב. וגם למ"ש מהרי"ט ח"ב בסי' א' השני שהבאת דגם לרמב"ם דסד"א לקולא מה"ת מ"מ היכי דאפשר לברר הספק מה"ת צריך לברר ושפיר ילפי' מפסח דאזלי' בת"ר ע"ש ג"כ לק"מ דאף דס' שרי' לב"נ מ"מ ספק שאפשר לברר גם לב"נ אסור:

אבל מה שכתבת בדברי מהרי"ט אלו ליישב הקושי' דילמא בדקו קרום של מוח ע"י אמירה לנכרי לשבור העצם וישבת כיון דעדיין לא איתחזק בפסח אמאי אסרה תורה לישראל לשבור ליתא דז"א קושי' דכי אין התורה רשאי לאסור ספק זה שמא יוחזק בפסח ויעבור למפרע על שבירת עצם ועיי' חת"ס יו"ד סק"ב לענין קציצת אילן מאכל שלא התירה תורה לקצוץ רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא ולא מספק אפי' לשיטת רמב"ם דס' שרי' מה"ת ע"ש אבל לא דקדקת בדברי מהרי"ט שם דרק משום דאפשר לברר הס' אתי עלה וכמ"ש ולא משום דעדיין לא איתחזק בפסח:

ומ"ש לתרץ דלחומרא כ"ע מודו דהי' להם דין ישראל וא"כ ס' טריפה ג"כ פסול לקרבן אלא דק"ל א"כ למ"ש אחרוני' דבב"נ לא אזלי' בת"ר תקשי לפי האמת איך עשו פסח. לק"מ דתרי חומרא דסתרי אהדדי לא אמרי' וממנ"פ אם דינם כב"נ ס"ט כשר לקרבן ואם דינם כישראל כשר מכח רוב ופסח כשר הוא בין לישראל בין לב"נ וא"ש:

ומה שהארכת ליישב קושי' מהרא"ב [ע"ל סי' קמ"ז] עפמ"ש פלתי סי' ס"ג בשם פר"ד דישראל שקיימו תורה קודם שניתנה הי' אצלם רק כמצוה דרבנן שקיימו כל מה שאברהם אמר לקיים ע"ש א"כ לא קיימו רק ודאי אבל ס' הוי סד"ר לקולא ולפ"ש בפ"מ ל"צ לבדוק קרום של מוח משום ס' נקב וא"כ ע"כ את' ועצם לא תשברו לאזהרה:

בשתים לא עלתה לך חדא דפר"ד לא כתב כן רק במצות שלא נצטוו אברהם וזרעו לקיים מפי הקב"ה רק שקיימו מעצמם לפי שעתידה תורה לצוות ע"ז זה הי' אצלם כמצוה דרבנן אבל פסול טריפה לקרבן שנצטווה נח מפי הקב"ה אי סד"א לחומרא גם בב"נ שפיר פסול וכן מבואר בפלתי שם להדי'. שנית גוף דברי פלתי אינם מחוורי' שכל מה שקיימו ישראל אחר מ"ת מה"ת קיימו גם הם קודם מ"ת מדרבנן וכיון דס' טריפה פסול ואסור לישראל מה"ת לשיטת הראשונים דסדאו' מה"ת לחומרא א"כ גם קודם מ"ת נהגו בו בנ"י איסור ופסול מדרבנן ואפי' לשיטת הרמב"ם דרק מדרבנן לחומרא מ"מ הלא גם מצות דרבנן קיימו ואפי' ע"ת ול"ש לומר בזה שאצלם הי' סד"ר לקולא והבן כי כן הוא האמת:

ומה שפקפקת עמ"ש ליישב קושי' תוס' פסחים פ"ה דפסח הוי מצוה דרבים ולא בעי בעידנא ופקפקת דא"כ גם ל"ת דשבירת עצם הוי ל"ת דרבים. ז"א דבל"ת אין נפ"מ אם היא דרבים וכעין שכתבו רש"י ורי"ף פ"ב דב"מ דלענין לדחות לא מהני הל"ת ה"נ להיפך לענין להדחות לא מהני ל"ת דרבים. ועוד למ"ש המג"א סי' תמ"ו דלא מקרי עשה דרבים רק שופר דיחיד מוציא רבים י"ח וכתבתי כיון דפסח בא בכנופי' ומקרי מה"ט ק"ץ ה"נ מקרי עשה דרבים מה"ט וזה ל"ש בל"ת דועצם לא תשברו ולא מקרי ל"ת דרבים:

ושאר דבריך ניתנו לכתוב וד' יראינו מתורתינו נפלאות. ויעשה עמנו לטובה אות כנפש חמיך המאוה לכם כ"ט:

עמרם תק' בלוהם בק"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה