בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה קמח
שיל"ת ב' אויפאלא ג' ויקרא תרמ"ז לפ"ק:
ברכות שמים מעל לאהובי חתני הרב המאוה"ג מהו' גרשון שטער ני' רב בק"ק מ. לודאש יע"א:
מה שהקשית למאי דמקשי' מנ"ל משבירת עצם בפסח דאזלי' בת"ר דלמא בדקו קרום של מוח ע"י שאמרו לנכרי לשבור עצם דאמירה לנכרי מותר מה"ת ותי' דילפי' מפסח מצרים דאז הי' להם עדיין דין ב"נ ונכרי לנכרי נעשה שליח כשיטת מ"ב ואסור אמירה לנכרי מה"ת ועיי' פנ"י פ' בא בפסוק כל מלאכה לא יעשה בהם וקשי' לך הא אז לא נצטוו עדיין על הטריפה דיאסר משום ממשקה ישראל וכו' וגו' לא נאמר עדיין מן הבקר להוציא את הטריפה א"כ אפי' ניקב קרום של מוח כשר לפסח וראי' לזה דהא הסכימו האחרונים דבב"נ לא אזלי' בת"ר ועכ"ח כנ"ל:
ולפענ"ד לק"מ דנהי דלא נאמרה עדיין דיני טריפה מ"מ גנאי להקריב ק"פ מן דבר שעתידה תורה לאסור לישראל והרי אפי' בנח כתי' שהקריב קרבן מן הבהמה הטהורה ואחכז"ל שעתידה להיות טהורה לישראל ועיי' רש"י ורמב"ן פ' נח וזה פשוט:
ועוד נ"ל דהרי כל הדינים שנאמרו בפ' פסח מצרים נאמרו גם לדורות אחר מ"ת וא"כ ע"כ גם פסח מצרים הי' באופן שהוא כשר אחר מ"ת וכיון דטריפה פסול אחר מ"ת גם עכשיו הי' פסול ומוכח דאזלי' בת"ר ויהי' כשר אחר מ"ת וא"כ גם עכשיו כשר אף דבב"נ לא אזלי' בת"ר מ"מ הלא בב"נ עדיין לא נאמר פסול ואי' טריפה רק משום שיהי' פסול ואסור אחר מ"ת וכיון שאז יהי' כשר גם עכשיו כשר דדיו לבא מה"ד להיות כנדון אבל האחרונים כתבו שפיר דאי לא אזלי' בת"ר ואינו כשר אחר מ"ת אלא בבדיקה ושבירת עצם ע"י נכרי דמותר מה"ת א"כ קשה איך הי' כשר פסח מצרים כיון דעכשיו אמירה לנכרי אסור מה"ת אף שיהי' מותר אחר מ"ת. וראי' דפרשת פ"מ נאמרה לדורות שהרי פ' פסח ראשון לא נאמרה רק בפ"מ ותדע דלא נאמרה ונשנית בסיני דהא לא נאמרה רק לישראל ואי נאמרה לב"נ ונישנית בסיני לזה ולזה נאמרה כדאמרינן בסנהדרי נ"ט ע"ש:
אבל אני תמה עליך הרי בהדי' מבואר בע"ז דף וי"ו דקרבן טריפה פסול בב"נ ע"ש ומה דק"ל א"כ מה מהני רוב הא בב"נ לא אזלי' בת"ר נ"ל דבר חדש דאף לסוברי' דאברהם וזרעו יש להם דין ב"נ עד מ"ת לחומרא היינו דוקא במצות שהם שווין בה עם שאר ב"נ דהיינו שבע מצות ב"נ אבל בענין המצות שמיוחדי' בה אברהם וזרעו שאין נוהגי' בשאר ב"נ בענין זה הם כלאחר מ"ת ודינם בהם כישראל לאחר מ"ת אפי' לקולא וא"כ מצות ק"פ שהוא מצוה מיוחדת להם דינם בזה כישראל ושפיר אזלי' בת"ר כמו אחר מ"ת וזה כלל גדול בדין זה לפענ"ד:
ובזה נדחה גם תי' שלהם דנכרי לנכרי נעשה שליח דבענין שבירת עצם בפסח שהוא מצוה מיוחדת לבני יעקב בזה דינם כישראל ואין נכרי נעשה שליח שלהם. מיהו בלא"ה תירוצם תמוה הא מבואר בגיטי' כ"ג בגמ' ותוס' וקידושי' בסוגי' דשליחות דמילתא דליתא בדנפשי' ל"ש שליחות כלל. ועוד דלמאי דמסקי' בגיטי' שם דלא דרשי' מה אתם ישראל אלא מה אתם בנ' ברית ופירש"י מהולי' ובאו בברית מצות ע"ש א"כ פשיטא דזרע אברהם שהם בני ברית מילה ומצות ג"ה ועכשיו נצטוו גם בפסח נהי שאין להם דין ישראל מ"מ נקראי' בני ברית ואין הנכרי נעשה שליח להם דאינו דומי' דאתם אפי' לדעת מ"ב. ואני תמה עוד הלא שליחות ילפי' מפסח וגירושי' ותרומה וא"כ קודם מ"ת שליחות מנ"ל כלל אפי' נכרי לנכרי:
ובגוף הקושי' נ"ל לפמ"ש במק"א [עיין לעיל סי' קכ"ד] [עפ"י דברי הראב"ד דאף דאין מבטלי' אי' לכתחלה דרבנן מ"מ א"א שיהי' מצוה לבטל אי' לכתחלה וה"נ נהי דאמירה לנכרי דרבנן מ"מ א"א שיהי' מצוה לעבור אי' דרבנן ולומר לנכרי לשבור עצם בפסח ולקיים מצות ק"פ רק באופן זה אע"כ דאזלי' בת"ר:
ושנית לפמ"ש במק"א [עיין לעיל סי' פ"ט] דהא דאמירה לנכרי שבות היינו רק באיקראי בעלמא אבל לעשות בכל שבת כל המלאכות ע"י אמירה לנכרי אסור מה"ת ויישבתי בזה דברי הסמ"ג ה"נ לעבור בכל ק"פ על אי' אמירה לנכרי לשבור עצם שהוא בקביעות אסור מה"ת אלא ודאי דא"צ לזה דאזלי' בת"ר:
ועוד נ"ל דבר חדש דבכ"מ שא"א לעשות הדבר רק ע"י שליח לכ"ע יש שליחות וכעין דאמרי' לענין אשלד"ע דבחצר דבע"כ מותיב בה יש שליח לד"ע כיון דהשליח עושה בע"כ וה"נ אם המשלח בע"כ עושה שליח כמו כאן דא"א לעשות הפסח בלי שבירת עצם ובדיקת קרום של מוח ובע"כ עושה שליח עכו"ם לשבור עצם הגולגלת בכה"ג אפי' נכרי לישראל נעשה שליח ואם הוא דבר עבירה הוי כאלו ישראל עשה העבירה כיון דא"א לו להקריב ק"פ בלי שבירת עצם ואין לומר דהוי כאלו הוא לא שיבר העצם כיון דבע"כ צריך להיות שבירת עצם וא"א לק"פ בלא זה. ומחמת רוב טרדות אקצר. וכ"ט מכם לא יבצר. כנפשך ונפש חמיך הדוש"ת:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל