אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה קיג

תשובה קיב

שיל"ת ב' איפאלו עש"ק ראה תרנ"ה לפ"ק:

שפע ברכה וטובה, עד זקנה ושיבה, לכבוד ידידי אהובי הרב הגאון הצדיק מו"ה חיים צבי ווינקלער ני' יושב בשבת תחכמוני במארגרעטין ולפנים אבדק"ק ראצפערטא:

יקרת מכתבו תמול הגיעני ועל אשר נועץ עמי שזה כמה שנים חולה בחולי עצירות ל"ע ר"ל והי' לו מזה הרבה ביטול תורה ותפלה בזמנה ועתה יעצוהו הרופאים לעשות תרופה בזעלבסטקרעסטיר אך בש"ק אוסר המג"א סוסי' שכ"ח וכ"מ מתאמץ וחתר למצוא היתר ואנכי לא כן עמדי כאשר יבואר להלן:

הנה לכאורה הי' דברי המג"א הנ"ל תמוהי' בעיני שכ' על מ"ש בשו"ע אסור לשום פתילה וכ"ש דאסור לעשות קריסטיר וכו' מאי כ"ש הוא זה הרי בעושה פתילה מחלב ובורית וכיו"ב חייב חטאת שהרי עושה כלי כמו קיסם לחצות בו שיניו עיי' במג"א סי' שכ"ב סק"ד דהא אינן אוכלי' בהמה וכ"כ ח"א כלל מ"ד אות ט"ז וזה ל"ש בקריסטיר וא"כ אינו כ"ש ואדרבה פתילה אסורה טפי דאפי' חיוב חטאת יש בו. אבל הדבר פשוט דהמג"א לא קאי על עשיית הצעפיל ועשיית הקריסטיר דבזה ודאי עשיית הצעפיל אסור רק לחולה שיב"ס מותר אלא עמ"ש אסור לעשות פתילה בפי הטבעת וכו' והיינו בהוכנה הפתילה מע"ש מ"מ אסור לשום אותה בשבת בפי הטבעת וע"ז כ' וכ"ש דאסור לעשות קריסטיר ואפי' הוכנה מאתמול. ועדיין צריך ביאור דהול"ל והה"ד ומה כ"ש יש כאן. ונראה לפמ"ש אח"כ ויזהר שלא יבא לידי מלאכה דאו' ופי' באשל אברהם כמו שחיטה וכדומה ובל"ס טעות הדפוס הוא וצ"ל סחיטה והיינו כ"ש דפתילה אינו יכול לבא ע"י שימה בפי הטבעת למלאכה דאו' וכ"ש בקריסטיר שיכול לבוא לידי מלאכה דאו' דהיינו סחיטה ולחנם תמה מעלתו מאי חשש מלאכה יש בקריסטיר דהא יש חשש סחיטה. וגם מה שתמה ולמה לא יהא קריסטיר מותר ע"י שינוי כמו פתילה לק"מ דגם פתילה אינו מותר בשביל מיחוש בעלמא אלא בחולה כדקי"ל סי' שכ"ח סי"ז ובכה"ג גם בקריסטיר מותר ע"י שינוי:

ועתה אבא אחת לאחת בביטול דבריו במח"כ ראשונה מ"ש שרין זה דקריסטיר לא הובא בשום פוסק כמבואר בב"י סוסי' שכ"ח. וכי זוטר לו המג"א שהוא מגדולי פוסקים האחרונים שכ' דכ"ש הוא ובאלי' רבה מביאו ונר' שהסכים עמו וכן הפרמ"ג וס' תוס' שבת ועי' ח"א כס"ט אות י"ז ומאן ספין ומאן חשיב להקל ראש נגדם:

ומה שהביא מברכות כ' דאמרי' דגדול כבוד הבריות שדוחה לאו דלא תסור כ"ש בשביל כבוד שמים להתפלל בגוף נקי כדאמרי' ברכות דט"ו ובטוש"ע או"ח סי' ב', ואני אומר דאין זה כ"ש דבאמת כן הוא דנהי דדחי' איסור דרבנן בלאו דל"ת מפני כבוד הבריות אבל מפני כבוד שמים לא דחי' דזהו ג"כ כבוד שמים שלא יעבור איסו' דרבנן דמה לי כבוד שמים זה או כבוד שמים זה ועי' כעין סברא זו בחי' חת"ס סוכה דל"א בד"ה ואם נטל יעיי"ש:

ומ"ש שהתירו כמה שבותי' במקום מצוה יעי' מג"א סי' ש"ז סק"ז שאין מדמי' בעניני שבותי' דבר לדבר ואין לך בה להתיר אלא מה שאמרו חכמים והביא ראיות לזה מכריתות יעיי"ש:

ומה שהביא משבת פ"א והוא דין המבואר בשו"ע סי' שי"ב ס"ז דפריך שם לסתכן הרי שיש גם חשש סכנה בזה. תמהני עליו הרי רש"י פי' שם לסתכן דאמר מר עמוד החוזר מביא אדם לידי הדרוקן ובתמיד כ"ז ע"ב פי' המפרש עמוד החוזר כשאדם צריך לפנות ומשהה את נקביו ומחזירם בבטנו עיי"ש וזה ל"ש בדידי' שאינו משהה נקביו ואינו מחזירם בבטנו:

ומה שהק' הא בקריסטיר ליכא חשש שחיקת סממני' דאינו נעשה אלא במים בלבד. לק"מ לפמ"ש טו"ז סי' שכ"ח סקכ"ח דהיכי דלפעמים עושי' רפואה זו בסממני' אסור אפי' שלא ע"י סממני' אבל בהא דשבת פ"א הנ"ל למשמש בפי הטבעת בשום פעם אין עושי' ע' סממני'. ועוד דהתם שרי משום סכנה אלא כיון דאפשר כלאח"י לא שרי' להדי' לעשות מלאכה דאו'. וא"כ בקריסטיר שעושי' לפעמי' ע"י סממני' וגם ליכא סכנה בדבר שפיר אסור:

ומה שהביא מכתובות ד"ס דגונח יונק בשבת משום דהוי מפרק כלאח"י ובמקום צערא לא גזרו רבנן. תמהני עליו א"כ כ"ש משום רפואה דגזרו רבנן אמאי גזרו הא איכא צערא ועכ"ח דלאו כל הצערים שווין ותוס' בכתובות שם כ' דבצער של רעב אסור רק בצער של חולי שהוא קרוב לסכנה שרי ע"ש ועי' סי' שכ"ח הנ"ל סל"ב ובמג"א שם סקמ"א וא"כ משם אין ראי':

ועוד נ"ל סברא ישרה דבהאי גונח יונק ליכא משום שחיקת הסממני' כלל דאין רפואת גונח בשום פעם ע"י סממני' וכטו"ז הנ"ל רק דיש אי' משום מפרק כלאח"י בזה שפיר י"ל דבמקום צערא לא גזרו רבנן וכן במפיס מורסא בסי' שכ"ח הנ"ל סעי' כ"ח ועי' טו"ז שם סקכ"א אבל במקום שאסרו חכמים לעשות משום רפואה גזירה משום שחיקת הסממנים א"כ אדרבה כל הגזירה הי' רק במקום צערא ל"ש להתיר משום צערא ועונג שבת:

ולכן אינני יודע שום היתר בזה נגד דעת מג"א וגדולי אחרונים שעמד אלא שמעלתו כתב דהא דגזרו לעשות רפואה משום שחיקת הסממנים היינו דוקא במיחוש בעלמא כמ"ש המחבר ברסי' ונר' מדבריו דאינו אצלו רק מיחוש בעלמא אלא דראשו ואיבריו כבדי' עליו וא"כ הוא הדין שכתב רמ"א שם סט"ז אם יש לו מיחוש שמצטער וחלה ממנו כל גופו שאז אעפ"י שהולך כנפל למשכב דמי וא"כ לית דין צריך בשש דשרי שבות ע"י ישראל אם א"א בעכו"ם ע"י שינוי ובזה גם המג"א סוסי' שכ"ח הנ"ל מודה דשרי:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה