בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה סז
שיל"ת ב' איפאלו ה' ויקהל תרו"ן לפ"ק:
ינחהו ד' במעגלי צדק ידידי הרב הגדול בתורה, מעוטר בתפארה כמו"ה פלוני ני' אב"ד בפלוני:
טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרה רק בהיותי שמה לא הי' לי שעת הכושר לדבר עמו על עסקי הבית המכונה ביהכ"נ דשם. והנה להתוכח בזה בדינים ופלפולי' וסברות הבל הוא אין בו מועיל כי כל איש אשר מאור עיניו אין "עתי" בעיניו יראה ובלבבו יבין כי רוח ה' לא נוססה בה ותהי להיפך בית תפלה יקרא לכל העמים. והגם כי תל"י רחצתי את רגלי ולא נכנסתי לפנים. "משורת הדין" אבל ילפי' פנים מחוץ תוכן ונדמה להכלי ש"ן [ר"ת של נכרים] מפני שהוא שו"ע ר"ת שתי וערב] ושאני לב דשו"ע ואלו עדיין לא הי' שם הייתי אומר חס לי' לזרעי' דאבא דאבוהי ליסע שמה ודבר שנצטער עליו אותו צדיק יכשל בו זרעו אשר שמו בקרבו אך ויהי בנסעו מקדם אמרתי שאני מיגני ממיקם ולאו כל אדם גבור בארץ לקיים ובכל מאודיך להניח "בריחה" על ביתו לברוח מן "הכבד" קשה פרנסתו של אדם ומצוה שלא לומר דבר שלא נשמע. אבל אחרי שובי לביתי נחמתי פן ח"ו יאמרו מדשתקו רבנן ש"מ ניחא להו והמכשלה הזאת תחת ידינו שח"ו גם אחרי' ילמדו לעשות כמתכונתה כמוה וכן לא יעשה לכן הגם שנפשי יודעת מאוד שקשה עליו לקיים ומודה ועוזב אבל יכול לקיים ומודה ואם אפשר לפרוץ חומת מגדלי' "ותמו" כל "הסימני בצעים" מה טוב ואם א"א להרוס עכ"פ ישתדל לתקן כל האפשר כתבנית ביהכ"נ דיחידי עם סגולה וגם אל ירע עיניו באנשים המונעים עצמם מכושלי וכותלי ביהכ"נ זו שאין ישראלי' נכנסי' לשם והוא עצמו מן המנין שאל יבא בכל עת רק בשעת הדחק. ומן הכיעור ירחק. וזכות אבותיו מסייעתו כנפש המדבר בשפה לנאמנים. ובאהבת אבות לבנים. ויבלה ימים בטוב ובנעימים. כחפץ ידידו:
ובדרושי' הארכתי לבאר מסורה ג"פ וצופה. [תהלי' ל"ז] צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו. גם הצדיק כרשע בעיניו יען לא הוכיח. כי צופה נתתיך לבית ישראל [יחזקאל ג']. וא"ת הלא לא ישמעו לזה תי'. אם לא יוכיח יאמרו מדשתקי רבנן ש"מ ניחא להו. ויהי'. צופה פני דמשק [שה"ש ה'] דולה ומשקה לאחרים ראש ולענה. וזה פי' מסורה ד"פ וחטאים. [בראשית י"נ] ואנשי סדום רעים וחטאים לד' מאוד. וא"כ אין תקוה שישמעו ומ"מ. אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו. [תהלים נ"א]. חדא משום. ושבר פושעים וחטאים יחדיו [ישעי' א']. אם יארע להם צרה אז ועוזבי ד' יכלו. ושנית ע"כ אני מוכיח יען. לא יקומו רשעים במשפט [תהלים א'] שלא יהי' נדמה כהיתר ועי"כ יהי' אח"כ. וחטאים בעדת צדיקים. גם הטובים יחטאו. וזה מאחז"ל [גיטין נ"ח ע"א] במעשה בר"י בן חנניא שעמד על פתח בית האסורי' וכו'. ואמר מי נתן למשיסה יעקב ישראל לבוזזים. הת"ח הלא אם הי' מוכיחי' לא קיבלו. ענה אותו תינוק ואמר. הלא ד' זו חטאנו לו. יען שלא הוכיחו חשבו שאינו עבירה גם אחרים חטאו. וזה. קרא בגרון אל תחשוך [ישעי' נ"ח]. אף אם. כשופר הרים קולך. שמכניס בזה ומוציא בזה. מ"מ. והגד לעמי פשעם. כדי. ולבית יעקב חטאתם. שאחרים לא יחטאו. והארכתי עוד ביושיבי מקראות ומאחז"ל ואכ"מ:
עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל: