אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה מו

תשובה מה

שיל"ת ב' אויפאלו ג' נח א' דר"ח חשון תרנה"ל:

ברכות שמים, שלום וברכה וחיים, לידידי אהובי הרבני המופלג, מלא פלג כמו"ה יצחק איזיק ני' בינדער בישוב טשועשא:

מכתבו קבלתי בזמנו וכו' והנני להשיב על מבוקשו אודות מנהג עירו שמוכרי' המצות ומי שקונה אותם אינו קורא לכהן ראשון רק אם רוצה קורא לישראל ראשון ואומרי' שהמנהג כן. הנה העולם נתלי' בדברי הלבוש שהביא מג"א סי' קל"ו שכתב ובמקומות שמוכרי' המצות יכול לקרות למי שירצה ובלבד שיקרא לכ"א לפי כבודו אבל באמת הרואה בפני' בלבוש יראה דלא קאי כלל על קריאת כהן ולוי אלא עמ"ש שם בשבת ויו"ט ויו"כ שקורי' הרבה קורין אחר הלוי ת"ח הממוני' על הצבור וכו' וע"ז כתב אבל במקומות שמוכרי' המצות וכו' כנ"ל אבל בכהן ודאי אפי' במקום שמוכרי' המצות צריך לקראו ראשון ולקיים וקדשתו. ועוד שגם בזה כתב ובלבד שיקרא לכ"א לפי כבודו וא"כ אפי' נימא דקאי גם על כהן מ"מ אי' כבודו אם הכהן בביהכ"נ וקורא ישראל ראשון ויש לחוש משום פגמו:

ושנית נתלי' בדברי מהרי"ק שהביא מג"א סי' קל"ה סק"ז אם המנהג לקנות במעות מי שיקרא ראשון בהתחלת התורה בבראשית ואם קנה אותו ישראל מוחל הכהן על כבודו ויוצא מביהכ"נ ופ"א לא רצה הכהן לצאת מביהכ"נ מותר לכפותו ע"י השלטון לצאת מביהכ"נ כד' שלא יתבטל המנהג וכבוד התורה ע"ש. ואין מזה ראי' דהתם פ"א בשנה וא"כ מקיימי' וקדשתו בכל השנה אבל לקרות בכל פעם ישראל במקום שיש כהן א"כ מבטל וקדשתו לגמרי וזה אסור ואין כח ביד המנהג לעקור זה ועיי' כעין סברא זו בטו"ז או"ח סי' תקפ"ח. ועוד דמשמע דבנידון דמהרי"ק כהן זה גופא הסכים למנהג זה כמה שנים מקודם ומחל על כבודו רק פ"א לא רצה לצאת לכן כופין אותו כיון שכבר מחל ולא באופן אחר. ועוד דהתם הוא משום כבוד התורה והכהנים והעם העומדי' בעזרה הם מחויבים בכבוד התורה אבל להרויח לקהל אין לנו:

שוב מצאתי קצת כעין דברי' אלו בחת"ס או"ח סי' כ"ד וכ"ה והעלה שם דאם כשעשו תקנה זו לא הי' שם כהנים או שהי' בהסכמת הכהנים שהי' שם בעת ההיא מהני התקנה שכבר מחלו הכהנים והכהנים הבאים שם אח"כ אדעתא דמנהגא באו והוי כאלו מחלו גם הם ע"ש. ומ"מ גם לפי דבריו נראה דדוקא אם ידעו הדין ומחלו ברצונם ונעשה התקנה בהיתר מהני אבל אם נעשה באי' שהכהנים שהי' אז מיחו נראה ודאי שאין ממש בתקנה זו וגם אם לא מיחו רק שטעו בדין וסברא שא"י למחות ולכן מחלו הוי מחילה בטעות וקי"ל מחילה בטעות לא הוי מחילה:

ועוד נ"ל דאפי' במחילת כהנים נהי דיכולים למחול לצבור רק לא לאדם פרטי כמ"ש חת"ס שם מ"מ נהי דמהני מחילתם שאינם עוברי' על מ"ע דוקדשתו שהוא לכמה שיטות מ"ע מה"ת עיי' מהרי"ק שורש ט' וב"י סי' קל"ה אבל מ"מ ג"כ אינם מקיימי' אותה ודמי לציצית שאם אינו לובש בגד המחויב בציצית אינו עובר על מצות ציצית ומ"מ ג"כ אינה מקיימה וא"כ נהי דבאיקראי בעלמא כנידון דחת"ס שיש הרבה חיובי' או כנידון דמהרי"ק שאינו רק פ"א בשנה אם מחלו אין לחוש אבל לעשות תקנה תמידית כן דמי להא דאמרינן במנחות מ"א סדינא בקיטא וסרבלא בסיתוי ציצית של תכלת מה תשא עלי':

ולדעתי נשתרבב זה בפי המון במקום שמוכרי' המצות וזהו הכנסת הקהל ויש שם רק כהן אחד ואינו רוצה להכניס ולקנות עלי' כיון שמחויבי' לקרותו ראשון בלא"ה דרך כפי' וקנס ועונש שלא לקרותו ראשון ועיי' בחו"מ סוסי' ב' ובסמ"ע שם סק"ח שיכולי' לקנוס אלם ולנדותו ולהחרימו ועיי' סוסי' ד' דמותר לכוף בעניני מסים ע"י עכו"ם ועיי' ביו"ד סי' של"ד שיש רשות לב"ד להחמיר עליו שלא ימולו בניו ע"ש ולכן יכולי' ג"כ לכופו על הכנסת הקהל ע"י שלא יקראו אותו לעלות לתורה ראשון ושלא לנהוג בו כבוד וקדושה אבל במקום שיש כהני' הרבה א"כ כשרוצה לעלות לתורה ע"כ צריך לקנות כמו ישראל כיון שא"צ לקרות אותו דוקא ודאי אין טעם וריח תורה בתקנה זו. לכן לפי דעתי לא תקום ולא תהי' תקנה זו רק יקראו כהן ראשון. וד' ינצרם כאישון. ויזכו לראות בית הנקרא ראשון. ו ויבחר בנו מכל עם ולשון. ומ"מ הכהני' לא יתקוטטו בעבור זה כ' מזרעי' דאהרן קאתי אוהב שלום ורודף שלום. וד' יברך את עמו בשלום כנפשו ונפש דודו ידידו. דו"ש וטובו:

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל:

ומ"מ אם אינו רוצה לשלם מה שהעריכו עליו הקהל יכולי' לקנסו שלא יעלה ראשון לתורה עד אשר יכנס בתקנת הקהל וישלם מה שהעריכו עליו ועיי' ביו"ד סי' רכ"ח סעי' ל"ג דהנשבע שלא יכנס בתקנת הקהל הוי שבועת שוא וכו' ועיי' ש"ך וטו"ז שם. יום ג' ויחי תרס"ה לפ"ק. ה"ק הנ"ל בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה