בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה מה
שיל"ת ב' אויפאלו ב' בהעלותך תרס"ב לפ"ק:
שוכ"ט להאברך השנון, שמו ינון, מו"ה אלימלך ני' פריעדלאנדער:
נדער:
עתה באתי על ד"ת מה שק' בירושלמי נזיר פ"ז ה"א דמסיק דעשה דנשיאות כפים אינו דוחה ל"ת דטומאת כהנים וכתב מראה פנים הטעם משום דטומאה הוי עול"ת כדאמרינן ב"מ דף ל' וק"ל לפמ"ש בס' חרדים שיש מ"ע על ישראלי' להתברך מן הכהנים ועיי' הפלאה כתובות כ"ד [ובמכתבו כתב לפמ"ש הרבה פוסקי' ולא ידעתי מנו] ולפי המבואר בריטב"א ב"מ דב' עשין דוחין ל"ת ועשה א"כ אמאי לא דחי ב' עשין דכהן ודישראל ל"ת ועשה דטומאת כהנים:
הנה ריטב"א על ב"מ אין לי ולא נמצא במקומינו אבל לפ"מ שראיתי בש"מ ב"מ ל' שהביא דברי ריטב"א אין זה מבואר ולא כתב יותר ממ"ש רש"י שם ואע"ג דל"ת נמי איכא [באבידה] אין ל"ת מועיל לדחות ל"ת אלא עשה הוא דקא דחי לי' וכו' ולשון זה משמע קצת דאלו הי' באבידה ב' עשין הי' דוחה ל"ת ועשה דטומאת כהנים אבל אינו מוכרח אלא דכלפי מה שאמר דבל"ת הנדחה מועיל לו העשה שאינו נדחה קאמר דלעשה הדוחה אינו מועיל ל"ת שעמה לדחות יותר אבל אה"נ דגם שתי עשין אינו דוחין עשה ול"ת:
ולפענ"ד אפשר לומר דזה תלי' דלדעת ריב"א שלהי חולין דהא דאין עדל"ת ועשה פי' דהל"ת נדחה רק דאין עשה דוחה עשה משום מה אולמא דהאי עשה מהאי עשה א"כ שני עשין ודאי דוחין עשה אחת דל"ש מה אולמא דתרי עשה עדיפי מחד עשה אבל למ"ש תוס' קידושין ל"ד סד"ה מעקה דלאו שיש עמו עשה הלאו אלים ולא דחי לי' עשה שפיר י"ל דאפילו שני עשין לא דחי לאו אלים כזה:
ואמנם מעיקרא אין כאן קושי' כלל דדוקא אם אותו שעובר על ל"ת ועשה הוא עצמו מקיים בזה שני עשין בזה י"ל דב' עשין דוחין עול"ת אבל כאן שהכהן העובר על עשה ול"ת דטומאת כהנים אינו מקיים רק עשה אחת דנ"כ שפיר אין עדל"ת ועשה ואי דישראלי' המתברכי' נמי מקיימי' עשה בשביל זה אין הכהן רשאי לעבור עשה ול"ת דטומאת כהנים ואין אומרי' לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך וזה פשוט:
אלא דאכתי קשי' למאי דאמרינן סוטה ל"ח ע"ב כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בג' עשה וכן כתב הטור באו"ח רסי' קכ"ח וא"כ בכהן גופא איכא בנ"כ ג' עשין ואמאי לא ידחה עשה ול"ת דטומאת כהנים. אבל גם זה לק"מ דב"י שם הביא לשון הרמב"ם סוף פט"ו מתפלה אעפ"י שביטל מ"ע אחת ה"ז כעובר על שלוש עשה וכו' וכתב כ"מ הטעם משום דליכא לשון ציווי אלא כה תברכו וכן המחבר בשו"ע שם לא הביא רק לשון הרמב"ם ע"ש וכיון דבלשון ציווי ליכא רק עשה אחת אינו דוחה עשה ול"ת דטומאה. ונראה שלכונה זו הביאו בתוס' סוטה שם ד"ה כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בג' עשה האי ירושלמי דנזיר הנ"ל ככתבו וכלשונו דאין עשה דנ"כ דוחה ל"ת דטומאה להורות דאינו ג' עשין גמורין וכדעת הרמב"ם דאל"כ תקשי קושי' הנ"ל דלידחי והיינו משום דלא נכתב בלשון ציווי רק כה תברכו לחוד ועיי' תוס' קידושין כ"ה סוף ד"ה כל הראוי לבילה. ובזה הנני חותם בברכת התורה ולומדי' יתחזק ויתאמץ בלימוד גפ"ת וראשונים ושו"ע, ואז יהי' מקורו ברוך. כנפש המצפה להרמת קרן התורה והיראה:
עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל: