אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה לט

תשובה לח

שיל"ת ב' אויפאלו ד' ויקהל תרמ"ג לפ"ק:

ישעי' יראה בשלותו והיתה כבוד מנוחתו ושמחתו, ידידי הרבני המופלג בתורה ויראה עושה פרי תבואה חרוץ ושנון לפני שמו ינון, כש"ת מו"ה ישעי' פריעדמאן ני' כאור בהיר בק"ק ברעזנא יע"א:

מכתבו הערוך אלי קבלתי בזמנו ומחמת שהי' לי להשיב למעשה אשר לה משפט הבכורה אחרתי עד עתה והלום באתי להשיבו על אשר תמה מעלתו ע"ד מג"א סי' פ"ט ס"ב וח"י סי' תנ"ט אות יו"ד שהקשו דברי הרמב"ם בפיה"מ אהדדי דבמ"א דברכות כ' וע"ה הוא אור הניצץ בפאת מזרח קודם עלות השמש בכדי שעה וחומש שעה מן השעות הזמניות ובפ"ג דפסחי' מ"ב כ' דשיעור מיל הוא שני חומשי שעה משעות ההשוי' וא"כ אם ס"ל לרמב"ם כמ"ד בפסחי' צ"ג ע"ב דמע"ה עד הנץ החמה הוא ה' מילי' א"כ הוי שיעור ב' שעות משעות השוי' ולמ"ש מג"א סי' תנ"ט ס"ב דמיל הוא רביעית וחלק כ' משעה הוי ה' מילין שעה ומחצה, אלא די"ל דפסק כמ"ד בפסחי' דהוי ד' מילין וא"כ למ"ש המג"א בסי' תנ"ט החשבון מכוון כמ"ש בברכות שעה וחומש שעה אבל מ"מ דבריו סותרי' למ"ש בפסחים, וע"ז הקשה מעלתו מה ענין זל"ז הלא ב בברכות מיירי הרמב"ם משעות זמניות דהיינו חלק י"ב וחומש מחלק י"ב מהיום לפי מה שהוא אם ארוך אם קצר ולדידי' צ"ל דגם. הני מ"ד בפסחי' צ"ג אם השיעור ד' או ה' מילין היינו משום דההילוך. תלי' ג"כ לפי אריכות היום והשתנות הארצות משא"כ בפסחי' מיירי בשעות השואה והאריך בזה:

אבל לק"מ ותמה על עצמו מה עלה על דעתו שבזמן שהיום ארוך צריך זמן יותר להילוך מבזמן שהיום קצר והוא נגד החוש והשכל אבל עינו הטעתו שלא ראה ברש"י פסחי' צ"ג ד"ה כמה מהלך אדם בינוני וביום בינוני בבוכי דתקופת ניסן ותשרי שהימים והלילות שווין עכ"ל, מבואר דשיעור זמן שצריך להילוך מיל שוה בכל הזמני' ושיעור הזמן שיש מע"ה עד הנץ החמה בתקופת ניסן ותשרי הוא שיעור הילוך של ד' או ה' מילין ולפ"ז לדעת הרמב"ם בפסחי' דשיעור מיל הוא שני חומשי שעה משעות השוי' א"כ למ"ד ה' מילין יש ב' שעות ולמ"ד ד' מילין יש שעה וג' חומשי שעה דהיינו ל"ו מינוטי' מע"ה עד הנה"ח בתקופת ניסן ותשרי ולדעת מג"א בסי' תנ"ט איכא למ"ד ה' מילין שעה ומחצה ולמ"ד ד' מילין שעה וחומש שעה דהיינו י"ב מינוטי' מע"ה עד הנה"ח ולדעת הרמב"ם בברכות דהשיעור שעה וחומש שעה משעות הזמניות א"כ בתקופת ניסן ותשרי שהיום ולילה שוין הוי שיעור זה שעה וחומש שעה משעות השוי' ג"כ והוא מכוון לדעת מג"א בסי' תנ"ט הנ"ל וכמ"ד ד' מילי' משא"כ לרמב"ם בפסחי' הוא ב' שעות השוי' למ"ד ה' מילי' ושעה וב' חומשי שעה של השואה בתקופת ניסן ותשרי ולדבריו בברכות הוי בתקופת ניסן ותשרי רק שעה וחומש שמה משעות השוי' דאז שעות הזמניות ושעות השוי' שווין ויפה כ' מג"א שדבריו סותרי' זא"ז:

ודברי מחה"ש בסי' רל"ה סק"ג שציין מעלתו וכ' שאין דבריו מוכרחי' לדעת הרמב"ם לא ידעתי כוונתו, אבל לפענ"ד דבריו תמוהי' ע"ש שם מסוגר בין שני חצאי עיגול דע"ש מג"א בסי' רל"ג סק"ג דמתחילת שקיעה עד צ"ה הוא שעה וחומש דזה ודאי שעות השואה ולא זמניות דזה תלי' במהלך השוה והולכה בשוה בגלגלה בין היום ארוך או קצר והוא פלא הלא לרמב"ם בברכות הנ"ל מע"ה ועד הנה"ח הוא שעה וחומש שעה זמניות ואמאי לא נימא כן גם לענין תחילת שקיעה עד צ"ה ואם קושיתו קושי' תקשי גם על הרמב"ם ומה שיתרץ שם יתרץ גם כאן, ובאמת ל"ק דהרי תנועת החמה בגלגלה שווה בכל הימים ומדוע בקיץ היום ארוך והוא קצר בחורף אבל זה תלי' בריחוק הילוך גלגל החמה לצפונה או לדרומה ובזה תלוי גם קיצור ואריכות שמע"ה עד הנה"ח וכן מתחילת שקיעה עד צ"ה, ואמנם גם לפי הבנת מעלתו ל"ק כלום על מג"א דהרי לפי הבנתו צריך זמן יותר להליכת ד' או ה' מילי' כשהיום ארוך מכשהיום קצר וזה מוכח מדברי הרמב"ם בברכות וא"כ דבריו סותרי' למ"ש בפסחי' דשיעור מיל הוא ב' חומשי שעה משעות השוי' והלא אין השיעור הילוך מיל שווה בכל הזמני' אלא פעם בא בארוכה ופעם בא בקצרה ובזה תנוח דעתו ויבוא שלו' בחילו כנפשו ונפש ידידו דוש"ת:

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה