בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה לח
להרבני המופלג בתורה וביראה מו"ה אברהם ישי מאנדל ני' בק"ק אלמאשד יע"א:
על דברת מהרש"א ברכות ה' בתוס' ד"ה אלא יעיין בהגהות הגאוני' על המהרש"א נראה משם כי קושי' מהרש"א קאי על מה שסיימו תוס' ומתני פרקי' וקרי ק"ש כי מט' זמן ק"ש מלשון זה נראה שרוצי' להוכיח אפילו כי מטי זמן ק"ש מותר ללמוד וע"ז הק' מהרש"א שפיר הא תלמודא שם מספקא אי רב קא' בזמן ק"ש או קודם ולא ידעתי מה הרעש בזה. ולענ"ד נראה עוד ע"ד חידוד יעיין בשו"ע או"ח סי' פ"ט ס"ו דבהגיע זמן תפלה אסור ללמוד אבל ללמד לאחרי' מותר דעיין ברבינו יונה ברכות דף הנ"ל ולפ"ז קשה לכאורה מה ראי' מייתי מרב הא שם איתא ומברך ומתני לן פרקי' וכו' והי' מלמד לאחרי' לתלמידיו ולהכי שרי אבל לעולם ביחידות אסור ללמוד אפי' בלא הגיע זמן ק"ש דילמא ממשיך שמעתתא. אך באמת התוס' דייקו בלשונם דרב מקדי' וכו' ומתני פרקי וקרי ק"ש ומשמע שביחידות עשה כן ומוכח שפיר דגם ללמוד ביחיד שרי עכ"פ קודם זמן ק"ש. אך אי אפשר לגרוס כן שהרי שם בגמ' ס"ד דרב קאי בהגיע זמן ק"ש ואז פשיטא דאסור ביחיד וע"כ הגירסא ומתני לן פרקין וא"כ אי מיירי קודם זמן ק"ש אין ראי' משם שמותר ללמוד ביחיד כקושי' הנ"ל וזה כונת מהרש"א דהא תלמודא מספקא התם אי איירי בהגיע זמן ק"ש ואם מיירי כך ע"כ הגי' ומתני לן פרקי' וא"כ אין משם ראי' כלל ליחיד שהרי התם היו רבים וכקושי' הנ"ל:
ובנעוץ מס' ברכות תחילתה לסופה נ"ל דמהרש"א הק' אי זמן ק"ש משעה שהכהנים נכנסי' לאכול בתרומתן א"כ איך אוכלי' תרומה בזמן ק"ש ותי' פנ"י פ' אמור דמשכחת בהתחילו בהיתר שאכלו חולין קודם זמן ק"ש. אך תקשי קושי' בעה"מ שבת י"א אי אפילו באכילה ושאר דבר הרשות אין מפסיקי' בהתחיל בהיתר א"כ אמאי בהתחיל ללמוד בהיתר פוסק כדאמרינן שם כגון אנו מפסיקי' לק"ש ולתפלה ותי' ח"י סי' תל"א סק"ח דחיוב לימוד תורה הוא תמיד וגם אם עושה מצוה אח"כ הוא מבעל מתורה ואם לא יבטל לא יעשה מצוה לעולם ועיי' מג"א סי' תרפ"ז סק"ג ומחה"ש שם וא"כ מה נ"מ אם פוסק עכשיו או שיפסוק אח"כ. ונ"ל דזה פי' המשנה סוף ברכות ואומר עת לעשות לד' בכל עת שעושה מצוה ע"כ הפרו תורתך מבטל תורה כיון שמצותה תמיד לכן רנ"א הפרו תורתיך משום עת לעשות לד' ופוסק בתורה אפי' התחיל בהיתר כתי' ח"י אבל בדבר רשות התחיל בהיתר אינו פוסק ושפי' אוכלי' תרומה בזמן ק"ש וא"ש. וזה סיום הגמ' היוצא מביה"כ ונכנס לביהמ"ד ועוסק בתורה זוכה ומקבל פני שכינה שנ' ילכו מחיל אל חיל וכו' שחיוב לימוד תורה תמיד ולכן פוסק. וי"ל שם למען אחי וריעי אדברה נא שלום בך. ואינו פוסק למען בית ד' אלקינו אבקשה טוב לך. ופוסק כי ד' עוז לעמו יתן וכו' שחיוב לימוד תמיד:
עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל: