בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה כח
ב"ה ב' איפאלא ד' וירא תרנ"ח לפ"ק:
ברכה והצלחה, והיתה הרוחה. לתלמידי אהובי הרבני החריף ובקי העוסק בחוקי חורב, גדולתו תרב, כמו"ה יודא הירש כי' וכאל"ש:
מכתבך מיום ה' העבר קבלתי וראשית דבר כתבת על מה שהעיר בקונטרוס חוקי חיים דף ח' דתפילי' שהם גדולי' יותר מד' אצבעות פסולי' לפי שמקום הנחת תפילין בראש אינו יותר מד' אצבעות כמ"ש מחה"ש סי' ל"ד סק"ה. ואתה מצאת און לו בריטב"א עירובי' צ"ה אחר שהביא דברי תוס' שהוכיחו מדקאמר מקום יש בראש להניח בו שני תפילי' ש"מ דיש להם שיעור והביא ממדרש דשיעורן ב' אצבעות וסמך לדבר מציץ שהי' רחב ב' אצבעות ונחלקו הגדולי' אם שיעור זה למעלה או למטה כתב והנה נראה וכו' כי שיעור למטה הוא מדקתני מקום יש בראש להניח ב' תפילי' אבל טפי משני תפילי' ליכא וכו' ולפי"ז ראוי' שלא לפחות מרוחב ב' אצבעות ואין להוסיף על רוחב ד' אצבעות כשיעור מקום. אלא דקשי' לך מ"ש המחבר סי' ל"ב אורך ורוחב הבתים וגובהן אין לו שיעור ולהנ"ל יש להם שיעור שלא יהיו גדולי' מד' אצבעות ודוחק לפרש שאין להם שיעור למטה אבל יש להם שיעור למעלה גם לפי לשון הטור א"א לפרש כן. והנה דברי הטור העתקת לפי הרשום בזכרונך כאשר כתבת שאין הטור תח"י אבל לשון הטור ואין שיעור מפורש בתלמוד לאורך ורוחב ריבוע הבתים אלא שבשימושא רבא כתב שצריך שיהיו ד' הבתים אצבעיים על אצבעיים ולא נהגו כן אלא עושי' אורך ורוחב הבתים בלא שיעור גם גובהן וא"כ יותר נוח לפרש דברי הטור כן מדברי המחבר. ומה שדקדקת שהי' לו לפרש שאין לו שיעור למטה אבל למעלה יש לו שיעור יש לדחות דמשום גובהן אינו כותב שיש שיעור למעלה דגובהן גם למעלה אין לו שיעור ועיי' בב"י סי' ל"ב ומג"א שם סקנ"ו:
אבל מעיקרא לק"מ דבאמת התפילי' אין להם שיעור למעלה ויכול לעשותם גדולי' כמו שירצה ואם ימצא אדם הגדול בענקים אשר מהתחלת עיקרי השיער ועד מקום שמוחו של תינוק רופס עיי' סי' כ"ז ס"ט הוא יותר מד' אצבעות רשאי להניחם אבל בסתם בנ"א אין מקום הנחת תפילי' בראש יותר מד' אצבעות וזה אין ענין שיעור לתפילי', וכעין שכתבו אחרוני' דל"ש בשמן שריפה לנ"ח כתותי מוכתת שיעורי' דנ"ח בעי שיעור לפי שאין השיעור בשמן רק בזמן והכל לפי עובי הפתילה:
ולפענ"ד לי"א שהביא הריטב"א שם כי שיעור שתי אצבעות הוא למעלה שלא יהיו גדולי' משתי אצבעות אבל למטה אין להם שיעור ולפיכך נהגו לעשותם פחות משתי אצבעות וצריך ליישב לשיטתם קושי' תוס' דא"כ איך קאמר מקום יש בראש להניח שתי תפילי' הא אפשר לעשות קטנים שיהי' מקום לג' תפילי', וצריך לומר א' משני פנים או דאין מקום בראש רק לשני תפילין קטנים שבקטנים שאפשר לכתוב הפרשיות בהכשר כדינו ולהניחם בתוך הבתים וא"כ הוא פחות מד' אצבעות, או שנ' דבאמת משו"ה אין רשאי' להיות גדולי' מב' אצבעות לפי שאין מקום הנחת תפילי' בראש יותר מב' אצבעות ואל תתמה שהרי לדידן האי דמקום יש בראש לב' תפילין היינו בגובה הראש ולדעת הרמב"ם אין בגובה רק להניח תפילי' א' והמקום לב' תפילי' הוא ברוחב הראש עיי' ב"י סי' כ"ז ומה שאמרו דמקום יש בראש להניח ב' תפילי' היינו שיהי' כ"א אצבע, ולפי"ז וודאי אינם רשאי' התפילי' להיות גדולי' מד' אצבעות:
ומעתה אף שאין מדקדקי' לעשותן פחות משני אצבעות היינו משום דאין למדי' הלכה מפי אגדה ומפי מדרש ועוד דהסמך הוא על הציץ ואמרי' בסוכה ה' דציץ לא נתנה בו תורה מדה וכתבו תוס' דהא דאמרי' דהי' רחב ב' אצבעות הוא רק מדרבנן ע"ש אבל מה שעולה ממשמעות הסוגי' וראשוני' ופוסקי' אחרוני' דמקום הראוי' בראש להנחת תפילי' בסתם בנ"א אינו יותר מד' אצבעות הוא אמת נכון ואם התפלי' גדולי' מזה פסולי' לפענ"ד דהא דמקום הנחת תפילי' שבראש הוא במקום שמוחו של תינוק רופס ולדעת הרא"ש ממקום התחלת עיקרי שיער עד מקום שמוחו של תינוק רופס ולדעת הרמב"ם במקום שמוחו של תינוק רופס או אפשר נמי דעתו כדעת הרא"ש עיי' בב"י סי' כ"ז ילפי' מקראי במנחות ל"ז וכיון דנראה מהנ"ל דמקום זה בסתם בנ"א אינו יותר מד' אצבעות ממילא אם התפילי' גדולי' מזה אינו יכול להניחם במקומם ואינו מקיים מצות תפילי' אלא שאין פסולן בגופן רק מחמת שאדם אין לו מקום להניחם וממילא מובן שעם התיתורא ומעברתא צריכי' להיות רק ד' אצבעות דהרי תיתורא ומעברתא דתפילי' הל"מ כמבואר סי' ל"ב סמ"ד וצריכי' להיות ג"כ במקום הנחתן, ועיי' טו"ז סי' ל"ד בתשובה דקי"ל שאין מקום בראש להניח ב' תפילי' ולשיטתו לדעת המד' ושימושא רבא דצריכי' להיות ב' אצבעות נהי דמותרי' לעשותן גדולי' מזה אבל כיון דאין מקום לב' תפילי' צריכי' לדקדק שיהי' התפילי' קטנים קצת מד' אצבעות:
אלא דבאמת הי' קצת חידוש בעיני דברי הטור שכתב ואין שיעור מפורש וכו' אלא שבשימושא רבא כתב וכו' ואמאי לא הביא יותר דברי המד' שהביאו תוס' עירובי' הנ"ל אבל המדקדק יראה שיש חילוק בין דברי המדרש ובין דברי שימושא רבא דבדברי המד' דשיעורן כב' אצבעות משמע עם התיתורא ומעברתא וכן משמע מסמך שהביאו תוס' מציץ שבכולו לא הי' רק ב' אצבעות אבל לשון שימושא רבא שהביא הטור הוא שצריך שיהי' ד' הבתים אצבעיים על אצבעיים משמע דבתים לחודא חוץ מתיתורא ומעברתא יהיו רוחב ב' אצבעות דמעברתא וודאי אינו בכלל דבזה ל"ש אצבעיים על אצבעיים שהרי המעברתא אינו אלא בצד א' ואינו מרובע וכיון דמעברתא הוא הללמ"מ כמו תיתורא ואינו בכלל גם התיתורא אינו בכלל וכן משמע תחילת דברי הטור שכ' ואין שיעור וכו' לאורך ורוחב ריבוע הבתים וכו' וא"כ רק אבתים קאי ולא אמעברתא וממילא דלא קאי נמי אתיתורא כנ"ל ולכן לא הביא המדרש רק השימושא רבא:
ולפ"ז הרי רוחב הרצועה מבואר בשו"ע סוסי' כ"ז שהוא לפחות כאורך שעורה ומבואר ברמב"ם פ"ט מס"ת ה"ט דשיעור אצבע הבינוני הוא כאורך שתי שעורות בריוח וא"כ רוחב הרצועה כחצי אצבע וא"כ רוחב נקב המעברתא הוא יותר דאמתא באמתא היכי יתיב ועובי עור המעברתא ורוחב התיתורא מצד זה וצד השני הוא הרבה יותר מחצי אצבע ולפי"ז כי אמרי' דמקום יש בראש להניח שתי תפילי' המקום הזה הוא יותר גדול מחמש אצבעות ורק לדעת הרמב"ם שהבאתי לעיל שמקום זה הוא ברוחב הראש הוא רק מעט יותר מד' אצבעות כרוחב התיתורא משני צדדי' אבל אנן קי"ל דשיעור זה הוא בגובה הראש זע"ז כמו"ש ב"י סי' כ"ז וא"כ הוא יותר מחמש אצבעות ולפי"ז יכול לעשות הבית עם התיתורא ומעברתא יותר מחמש אצבעות והנה מדדתי תפלה של ראש שלי ריבוע הבית ואינו יותר מב' אצבעות, שוחקות ועם המעברתם ותיתורא כמו ג' אצבעות וחצי אצבע והוא תפלה גדולה ולא תפלה קצרה ואף שעושי' תפילין גדולי' מזה מ"מ קרוב בעיני שאין עושי' עם התיתורא ומעברתא יותר מחמש אצבעות שוחקות ויש מקום בראש להניחם ואין להרעיש בשביל זה לפענ"ד. וד' יעזור ויגן ויושיע לך ולכל הנלוים אלינו לפרנסה טובה לעסוק בתורה לשמה מתוך הרחבה וזכות אבות הקדושים יעמוד לנו להצליחנו בתורה הצלחת הנפש והגוף כנפשך ונפש רבך הנאמן דוש"ת באהבה:
עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל: