אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה יד

תשובה יג

ב"ה ב' איפאלא יום ד' לס' חיי שרה ותרם כראם קרני לפ"ק. האלף לך שלומים, לאריכות ימים. אהובי בני יקירי הרב המאוה"ג כמו"ה יצחק יעקב נ"י רב בקהל יראי' בנס"מ.

חשתי ולא התמהמתי להשיב לך וכו' ועל דבר מ"ש בעל העיטור שהביא ב"י או"ח סוס"י י"א דצריך לעשות ב' נקבי' בכנפי הטלית להטיל בתוכם הציצית ולהוציאם לצד אחד דאם עושה רק נקב א' כמו שאנו עושי' א"כ לכל צד שמהפך הטלית יכול להשתמש באלו הציצית והרי הוא כאלו הי' בכאן שמונה ציציות ופסול משום דאמרי' בספרי על ארבע כנפות כסותך ד' ולא ח' דס"ל דארבע קאי גם על הציצית ולא רק על כנפות עיי' שם בב"ח בפני' [ולא כמ"ש דעובר על בל תוסיף ולא נזהרת להביא דברי' כהוייתן כי לא נזכר שם כלל בל תוסיף רק אחר שכתב והמדקדק וכו' סיים בסוף ובהא ליכא בל תוסיף ועיי' בהגהות מהרל"ח שם שא"י פי' במ"ש והמדקדק וכו' אלא טעמו משום דמיעטי' קרא ד' ולא ח'] ותמה הב"ח מה בכך שיכולי' להפכו לכל צד משני צידי הכנף שיהי' זה חשוב כאלו הי' שם שני ציציות ונמצא לד' כנפיו ח' ציציות כיון דבאמת אין כאן רק ד' ציציות בד' כנפות ולא יותר עיי"ש וקשי' לך ממ"ש תוס' זבחי' פ' ע"ב ד"ה בל תוסיף שהק' איזה בל תוסיף יש וליהוי מתנה שני' בשביל שירים של בכיר וכו' ותי' מתנה ראשונה של עולה נכרת משתי צדדי' וזהו בל תוסיף דמתנה של בכור אינה רק מצד א' עיי"ש ומוכח כיון דנראה משני הצדדי' הוי ב"ת וה"נ כיון דנראה מב' צדדי' הוי כב' ציציות – אהובי בני לא דמי כי עוכלא לדנא דהתם אינו נראה כמוסיף וכאלו הי' משני צדדי' אבל הוא מוסיף באמת והוא באמת משני צדדי' דמתנות בכור הוא רק מצד אחד ומתנה ראשונה דעולה שהוא א' משתי מתנות שהן ארבע הוא בקרן והוא באמת משני צדדי' וא"כ מוסיף צד א' בפועל אבל כאן הרי באמת יש כך ד' ציציות בנקב א' כמו בשני נקבי' רק נראי' כשמונה בזה שפיר כתב הב"ח דאינו פוסל לא משום ד' ולא ח' ולא משום בל תוסיף. – ועוד דאפי' נימא גם התם כיון שבאמת הוא רק מתנה אחת אלא כיון שהוא בקרן נראית כשתי מתנות ודומה לכאן מ"מ הם רחוקי' כרחוק מזרח ממערב דהתם גוף אחד הוא והתורה עשאו שני גופי' שתי מתנות שהם ארבע כדילפי' בזבחי' נ"ג ע"ב ושפיר הוי כמוסיף מתנה אחת אבל כאן כיון דבאמת הם רק ד' ציציות מה בכך דמתחזי כשמונה. ואפי' תאמר דשם נמי כך מחזי כמוסיף עיי' עירובין צ"ו ברש"י ותוס' היינו משום דשם כל מתנות בכור אינו כן רק עכשיו בשביל שנתערב במתן ד' שפיר מחזי כמוסיף אבל כאן כל הציציות עשוי' בנקב אחד ומתחזי כח' אינו נראה כמוסיף דכולם הם באופן זה:

ומה ששאלת לבאר לך דברי תוס' מנחות ל"ח ע"ב ד"ה לא נצרכה וכו' הנני למבוקשך ואבארם כאשר חנני החונן דעת מה שהקשו תימא אמאי נקט הכי לנקוט טלית צמר בציצית פי' שצריך ג"כ להקדים לבן שהוא מין כנף בצבעא לתכלת שהוא אינו מינו בצבעא ואי אקדמי' לתכלת אינו מעכב, ותי' וי"מ דוקא תכלת לא הוי מין דסדין משום דהוי כלאים גבי' פי' והוי אינו מינו בין בצבעא בין בעצם, אבל צמר ותכלת הוי מינו, פי' לא מיבעי' אם הלבן הוא של פשתי' דלא הוי מין כסף רק בחד צד דהיינו צבעא ולא בעצם וודאי הוי תכלת מין כנף כמוהו כיון ששוה לכנף בחד צד דהיינו בעצם אף שאינו שווה בצבעא ויכול להקדים איזה שירצה אלא אפי' הלבן של צמר דהוי מין כנף בשני צדדי' בעצם ובצבעא מ"מ יכול להקדים תכלת לכתחילה כיון דהוי מן כנף בחד צד ולבן נמי דתני' לעיל, פי' שצריך להקדים לבן לתכלת מפשתן הוי, פי' מיירי שהטלית הוא מפשתן, וע"ז הקשו וק' דא"כ מה ק"ל תינח לבן אינו מעכב התכלת אלא תכלת אינו מעכבת את הלבן מאי ניהו ומאי פרכא הא נמי משכחת לה דהא תכלת וצמר חד מינא הו' ואינו מעכבת חוטי לבן, פי' דא"צ חוטי לבן כלל דהא דבעי' חוטי לבן ילפי' שם בריש הסוגי' מדכתי' הכנף מין כנף וכיון דתכלת מין כנף הוא בטלית של צמר לא בעי' לבן כלל רק בטלית של פשתן למאי דפשטי' לקמן חוטי פשתן פוטרי' בשל צמר, פי' אי נמי נאמר דגם בטלית של צמר בעי' שני מיני' חוטי' עכ"פ לבן ותכלת דבעי' מין כנף לבר מתכלת ונימא ג"כ דאם החוטי לבן הם של צמר לכנף בשני צדדי' בעצם ובצבעא מעכב אם עושה תכלת תחילה כיון שתכלת אינו מין כנף רק בחד צד ודלא כמש"ל ודוקא בטלית של פשתים אינו מעכב אם עושה תכלת תחילה כיון שהוא אינו מינו בשום צד וכדאמרי' בזבחי' דף ג' ע"ב מינה מחריב בה לאו מינה לא מחריב בה אבל עכ"פ בחוטי לבן של פשתן דלא הו' ג"כ מין כנף בטלית של צמר רק בחד צד אינו מעכב א' אקדמי' לתכלת דהו' ג"כ מין כנף בחד צד כמוהו, וע"ז כתבו לכך נראה כפי' הקונטרס דלהכי נקט סדין דפשיטא דהו' לבן ולבן של צמר הו' מצטרף לפשתן טפי, פי' מקרי יותר מין כנף לגבי טלית של פשתן ומצטרף ודומה לו יותר מתכלת לטלית של צער דזה לא מקרי מין כנף כלל ודלא כי"מ, זה הנלפענ"ד בפי' דברי תוס':

אחרי כותבי עיינתי עוד הפעם בתוס' הנ"ל ונ"ל דה"פ הא נמי משכחת לה דהאי תכלת וצער חד מינא הוי ואינו מעכבת חוטי לבן אי נמי חוטי פשתן, פי' אי חוטי לבן הו' נמי של פשתן ולשון אי נמי אינו לשון גוונא אחרינא אלא לשון גם דאם חוטי לבן של צמר פשיטא דצריך להקדימם דהם מין כנף בשני צדדי' ותכלת רק בצד א' ול"ש תכלת אינו מעכב הלבן רק אם הם של פשתן צריך להקדים תכלת דהו' מין כנף טפי בטלית של צער מחוטי פשתן דהם כלאים לגבי' ומ"מ אם הקדים חוטי לבן דפשתי' תכלת אינו מעכב הלבן וזה קרוב יותר לפשוטו בפי' דברי תוס'. ותוספתו של הקב"ה מרובה מן העיקר, אל ד' ויאר לנו כאור בוקר, בין טוב לרע לבקר, ולכל תכלי' חוקר, עדי אמר שומר אתא בוקר, כנפשך ונפש אביך הדוש"ת וחותם באהבה רבה:

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה