בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה יג
שיל"ת ב'. איפאלא יע"א יום ב' ח"ש תרנ"א לפ"ק
שלום רב לבחור חמד המופלג ושנון כ"ה צבי קינצליכער נ"י
מכתבו קבלתי בעש"ק לעת מנחת ערב וכעת אינני מופנה מכל צד להשיב לפלפולא בעלמא ובפרט לדקדק על דברי' הקשורי' חבל בחבל נימא בנימא רק למען לא אשיב פניו ריקם ובפרט בדורינו בעוה"ר אשר בטל כבוד התורה מצוה להלתיב לבות בחורי ישראל לתורה לכן אשיב על איזה דברים בקראי בחפזי מכתבו:
ומה שהק' אמאי לא ילפי' דעדל"ת מדאצטריך רחמנא לכתוב יקדש דאין עדל"ת שבמקדש מכלל דבעלמא דח' ול"ל למילף מכלאי' בציצית. עיי' זבחי' צ"ז. נ"ל בתוס' עירובין ד"ק הקשו במתן ד' שנתערב בעתן א' למ"ד ינתן במתן א' שלא יעבור על בל תוסיף אמאי לא אתי עשה ודחי לאו דב"ת ובתשו' שתי לחם סי' מ"ד תי' דלא אמרי' עדל"ת אלא אם בדבר עצמו שחוטא מקיים עשה אבל הכא העשה הוא בדם של שלמים ובל תוסיף הוא בדם העולה והם גופי' מוחלקי' ל"א עדל"ת ע"ש ובטו"א ר"ה כ"ח הק' אמאי פריך אהא דיקדש וניתי עשה ולידחי ל"ת הא העשה הוא בכשרה והל"ת בפסולה הנבלעת ע"ש ואני אומר דהכי פריך דאי נימא דהכא משו"ה לא דחי משום דאין הל"ת ועשה בד"א א"כ מכלל דבעלמא דחי א"כ כלאים בציצית ל"ל אע"כ דהכא לא דחי משום דאין עשה דול"ת שבמקדש וא"כ הי"א מדאיצטריך יקדש מכלל דבעלמא דחי אפי' אין העשה ול"ת בד"א להכי איצטריך כלאים בציצית לאשמעיני' דאם אינו בד"א לא דחי דאי דחי כלאים בציצית ל"ל ומיושב קושי' טו"א וגם קושיתו דשפיר איצטריך כלאי' בציצית דכה"ג לא דחי וא"ש:
ומה שהק' מדאיצטריך ועצם לא תשברו בו ביש בו מוח דאין עדל"ת ש"מ בעלמא דחי נמי לק"מ לפמ"ש בס' הליכות עולם דהא דעדל"ת היינו משום דהל"ת לא נאמרה במקום עשה א"כ י"ל דאפי' אם בעלמא אין עדל"ת משום דהל"ת נאמרה בכל גווני אף אם יזדמן שיהי' מוכרח לבטל ע"י עשה מ"מ אם באמר דנאמרה אף בעצם שיש בו מוח א"כ בכל פסח אתה מבטל ע"י מ"ע שפי' הו"א דלא נאמרה הל"ת בביטול מ"ע ולהכי צריך קרא:
ותו הק' למ"ש תוס' כתובות מ' ד"ה ניתי שהק' מאי פריך ליתי עשה ולידחי ל"ת הא דריש מקרא דבעי אשה הראוי' ולמאי דמשני דלא חשיב עשה קשה דמאיצטריך קרא למעוטי שאינו ראוי' לו ותי' דל"ל שאני הכא דגלי קרא דא"כ נגמר מהכא בכל דוכתי דלא דחי ומשני דלא חשיב עשה ומ"מ צריך קרא דאי לאו קרא הוי חשבי' לי' א"א לקיים שניהם וחשיב עשה וכו' ע"ש ולפ"ז תקשי מדאיצטריך קרא הכא דלא חשיב עשה ש"מ בעלמא עדל"ת וא"כ כלאים בציצית ל"ל ובפשיטות י"ל דאי מהכא הו"א דאיצטריך קרא ללאוי כגון אלמנה לכ"ג וגרושה לכהן הדיוט מן האירוסי' דהוי לאוי שאינם שוה בכל ולהכי בעלמא דחי ואיצטריך קרא דהכא לא דחי ואכתי לאוי השוה בכל א"ל דגם בעלמא לא דחי וכדאמרי' ביבמות ה' ולהכי איצטריך סמוכים דכלאי' בציצית:
ועוד נ"ל דתוס' ב"ק ל"ב ד"ה איהו קעביד מעשה כתבו ומיהו לענין חטאת ולענין מלקות חייבת דרחמנא אחשבי' להנאה מעשה ע"ש ועיי' שבועות י"ז דקאמר והא דאמרת כי פי' מיד אמאי חייב שהי' לו לפרוש בהנאה מועטת ופירש בהנאה מרובה ועיי' כריתות י"ט מתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה מכל זה מבואר דבביאת אסורות חייב על הנאת ביאה בלי מעשה ולפ"ז י"ל דלא אסרה התורה כלל הביאה משום מעשה אלא משום הנאת ביאה והנה רשב"א בנדרי' ט"ו הקשה באומר הנאת תשמישך עלי הא מצווה במצות עונה ומללה"נ וכו' ותי' דמצוה זו אינה אלא מחמתה ולא מחמתו ומשום דאישתעבד לה וכיון דאמר הנאת תשמישך עלי ומחמת נדרו פקע שיעבודי' מיני' אין כאן מצוה המחייבתו פי' דמצות עונה ליתא אלא אם יש לו אשה אבל אינו מחוייב שיהי' לו אשה שיקיים עמה מצות עונה ושוב הק' הא אכתי איכא מצות פו"ר דרמי' עליו ותי' דאפשר לקיי' באחרת ע"ש ולפ"ז י"ל אף דגם בעלמא אין עדל"ת מ"מ הכא צריך קרא דבלא קרא הו"א דעיקר העבירה בביאת האסורות אינו משום מעשה הביאה רק משום הנאת הביאה וכיון דאיכא מצוה דולו תהי' לאשה מחמתו דרמי' עלי' לקיים בה מצות עונה ול"ש תי' מללה"נ ולהכי צריך קרא אשה הראוי' לגלות דגם מעשה הביאה הוא אסורה ולא מוכח מזה דעדל"ת. ויותר י"ל דמה שתי' רשב"א דמצוה זו אינה אלא מחמתה ולא מחמתו היינו כתי' הגמ' כאן דאי אמרה לא בעינא ליתא לעשה כלל וכן התם אי מחלה לעונה ליכא מצות עונה כלל וא"כ למ"ש תוס' דבלאו קרא לא הוי ידעינן האי סברא כלל שפיר סד"א כנ"ל גם בלי עדל"ת וצריך קרא לאשמעוני' האי סברא וכתי' רשב"א ושפי' לא מוכח מדאיצטריך קרא הכא דבעלמא עדל"ת דבלא עדל"ת נמי איצטריך קרא דלא נימא כנ"ל וא"ש:
ויען כי אין לי פנאי להאריך אסתגר בזה והי' שלום כנפש החותם באהבת התורה ולומדי':
עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל