אור ברסלב

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר

תשובה רכא

תשובה רכ

סקאלא יום א' כ"ה שבט תרכ"ד לפ"ק.

למשכיל אחד מכתבו קבלתי ולרוב טרדותי לא יכולתי לעיין בו ותמול עיינתי בו ואמרתי להשיבו ע"ד שאלתו בחתן שאירע לו אבילות ב"מ תוך ז' ימי המשתה שהדין היא שמשלים שבעה ימי המשתה ואח"כ נוהג זיין ימי אבילות כמ"ש הרמב"ם בפי"א מה"א ה"ז אם יש שם גדול הבית אם החתן נגרר אחר גדול הבית להשלים אבילתו עמו כדין המבואר בסס"י שע"ה עכ"ד והנה א"ל דשאני הכא דלא חזי אז כלל לנהוג אבילות משא"כ בהך דסס"י שע"ה כעין זה כ' התוס' בפסחים ריש דצ"ה דס"ל לר"י דאין לדמות דרך רחוקה לטמא ע"ש אמנם גם התם קאמר רב בד"צ דשוחטין וזורקין על טבו"י משום דשמשא ממילא ערבא ולכאור' י"ל דכיון דקיי"ל כד' הרא"ש שם דאם כבר שמע מהאבלות והתחיל להתאבל ל"מ כשבא אח"כ אצל גדול הבית וא"כ ה"נ אף בשבעה הא' ל"ח עליו אבילות הא חל עליו אבילות עכ"פ לענין דברים שבצנעא כמבואר בש"ס ריש כתובות והרי אף לקולא חשבינן כה"ג כאלו התחיל באבילות לענין שעה א' קודם הרגל כמבואר ברס"י שצ"ט לענין שמועה קרובה בשבת ערב הרגל אמנם זה טעותא היא דהא הרא"ש כ' הטעם דכיון שכבר התחיל להתאבל לא יקצר אבלותו בשביל שבא אצלו וא"כ הכא ממ"נ אם נחשוב מה שנהג אבלות דברים שבצנעא כאלו נהג אבילות לגמרי א"כ בלא"ה די להשלים **(הג"ה מבן המחבר הש"ך ביו"ד סי' קפ"ט סק"ל ודלא כהח"צ בתשו' סי' קי"ד דדחה דבריו בחוזק היד ולדבריו א"א לומר כלל בלשון חכמים ל' יום דכוונתם על חודש חסר. וצ"ע ואפשר לדחוק קצת דבאמת חודש בלשון תורה הוא דוקא ל' יום רק דהתם כתיב עד חודש ימים והוי עד ולא עד בכלל והוי רק כ"ט יום וכפי חשבונו של רש"י ז"ל אבל זה פלוגתת התנאים בכ"ד והיאך יתכן לשיטת הסוברים דעד בכלל וגם אינו עולה יפה במשמעות לשון רש"י בתענית סם וצ"ע.)** אבלותו כשאר אבלים ואם נחשוב כלא התחיל לנהוג א"כ אין זה ענין להא דהרא"ש ועוד דהא אדרבה לקולא ל"א הכי דהא מפ' בש"ש ד"ך ובטוש"ע סי' ת"ב ס"ה בשמע ש"ק בשבת או ברגל ולמ"ש ורגל נעשית רחוקה אינו נוהג אלא יום א' אע"פ שבשבת ורגל אסור בדברים שבצנעא וכבר עמד על זה במרדכי שם ותי' דלקולא חשוב שבת כרגל לקולא לחול ועולה לקולא ולא לחומרא והובא בב"י בקצרה שם סס"י ת"ב וא"כ לקולא כי הכא נחשב כלא נהג אבילות ועוד דכיון דחתן כרגל חשוב ומשמע מדברי המרדכי דרגל אף שנוהג בדבר שבצנעה ודאי נחשב כאינו נוהג אבלות כלל ובפרט לד' הרשב"א בתשו' הובא שם בב"י דטעמא דש"ס ד"ך הנ"ל הוא דכיון דשבת ורגל אינו נוהגי' בהם רק דשב"צ א"א לתם לגרום עי"ז אבלות גמורה דא"כ הי' הגרמא חמור ממנו ע"ש ובכ"ד דכוותי' היא אמנם נרא' לפמ"ש רוב הראשונים בטעמא דהבא ממקום קרוב מונה עמהם משום דכיון שהוא במקום קרוב הי' ויכול לבא בתחלת האבילות חשבינן לי' כמו דאתא ומש"ה ממקום קרוב השיעור תוך עשרה פרסאות בכדי שיהי' יכול לבוא ביום הראשון וינהיג כל ימי אבלות עמהם (א) **(הג"ה מבן המחבר א) בהגהות יד שאול נסתפק דעכשיו שנתחדש נתיב הברזל ויוכל ליסע הרבה פרסאות ביום אם מקרי מקום קרוב וראיתי בשו"ת חכמת שלמה הנספח לתשו' הר המור בסי' י"ג שכ' דאף דנראה לו להחמיר מהראי' מפסחי' דף צ"ב ומיבמות מ"מ שמע מורין מרבנים מפורסמים להקל לעת הצורך והלכה כדברי המיקל באבל ואני מצאתי כן להדי' בתשו' באר עשק סי' ל"ז ולפענד"נ ראי' לזה מדברי המג"א רס"י רמ"ט בשם הב"ח ובס' ישועות יעקב שם הביא בשם שו"ת בית יעקב שהקש' על הב"ח מסוגי' דפסחים הנ"ל והוא תי' דאין למידין מהתם דש"ה דגלי קרא לכן לפע"ד יש להקל בדבר.)** וא"כ זה ל"ש כאן דכל שמת תוך ז' ימי המשתה של זה אף ביום האחרון עכ"פ א"א לו למנות בשום אופן ימי אבלות עמהם בשוה הוי כמו בא עמהם ממקום רחוק דאינו מונה עמהם ואף לפמ"ש הרא"ש בשם הראב"ד בטעמא דמקום קרוב בכדי שיוכל לבוא אצלם ביום השלישי וא"כ לכאורה אפשר לומר בנ"ד דאם מת ביום הששי או השביעי לימי המשתה שפיר מונה עם הגדול מ"מ נראה דאינו מונה עמהם דשאני התם דראוי אף ביום הראשון למנות אבלות אם הי' שומע וע' בש"ס בנדרים ריש דע"ג אבל בנ"ד שלא הי' ראוי אז לאבלות כלל לכ"ע אינו עולה לו זה הנלפע"ד (ב) **(הג"ה מבן המחבר ב) וכן הביא בס' זכור לאברהם ח"א בהל' אבל אות ג' בשם תשו' האחרונים לפסק הלכה:)** ואמנם בעיקר דין הרמב"ם הוא דוקא בבעל קודם דוקא דאל"כ מונה ז' ו"א תחלה כמבואר בט"ז ונה"ך ודגמ"ר סי' שס"ב ומרוב טרדותי וחולשת כחי לא יכולתי להאריך יותר דברי הדו"ש'. שלמה במוהר"י זללה"ה חופ"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה