אור ברסלב

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר

תשובה ריג

תשובה ריב

סקאלא יום ג' י"ג אדר תרטז לפ"ק.

החיים והשלום לכבוד אה' ידידי הרב המופלג בתורה ויראה בנן של קדושים מ' אלטיר נ"י דק' אוהרינין

מכתבו קבלתי וע"ד שאלתו בענין מכירה לבהמה מבכרת בכדי לפוטר' מן הבכורה אם הבהמ' מכבר היא ברשות נכרי וכתב רו"מ שבאם אפשר למוכר' להנכרי שהבהמ' ברשותו סגי בכסף לבד שאף שהרעישו האחרונים דבכסף לבד הוי ספק בכור וקנין חצר לא מהני בנכרי דחצר מטעם שליחות היא ואין שליחות לנכרי כתב רו"מ כיון דעל כל פנים אין לו מה למשוך מהני כסף לבד כמ"ש התוס' בע"ז דע"א למ"ד דכסף דוקא קונה היכא דליכא כסף כגון במציא' ומתנה נקנה במשיכ' לבד ה"ה להיפך ומזה תמה על הב"ח בסי' ש"ך הובא בש"ך שם דאף אם עשה משיכה כל שלא נתן כסף אף שהגב' בחובו שחייב הישראל לנכרי הוי ס' בכור דכסף אין כאן דמלוה לא קנה ורו"מ חולק ע"ז משום כיון דאין כאן כסף קונה משיכה לבד עכ"ד מעל' הנה תמיהתו על הב"ח מבוארת בקצוה"ח סי' ר"ד וכל דבריו הנ"ל מבוארים בס' מקור חיים סי' תמ"ח סק"ה דכשעומד בחצרו של נכרי ואינו מחוסר משיכה כסף בעצמו מועיל לכ"ע וע"ש שהביא ראי' מדברי הש"ך סס"י ש"כ שכ' דקנה לו רשותו במקום משיכה ומדברי הפ"י בגיטין ד"כ אמנם אין מזה תמי' על הב"ח דמדברי הרמב"ן הובא בקצוה"ח רס"י קצ"ח מבואר דחולק על התוס' ובמקום דבעינן קנין כסף דוקא לא מהני משיכה אף דליכא כספא אבל קנין כסף במקום דאינו שייך משיכה ליכא מאן דפליג כמבואר בהש"ס בהזהב דמ"ח ובהג"א שם נמי לענין בכור (א) **(הג"ה מבן המחבר וזה דלא כמו שהעלה הלב"ש בח"ד דבמכר בקנין כסף לנכרי שהבכור ברשותו דהוה ספק בכור אולם מ"ש אאמו"ר הג' זללה"ה דבמקום שאין לו מה למשוך כ"ע מודה דקונה בכסף לא כן דעת הח"ס בחיו"ד סי' שי"ב דכ' דגם דבר זה תלי' בפלוגתת תוס' והרמב"ן עש"ה וכ' דאין ראי' מש"ס ב"מ דש"ה דשכירות קרקע נקנה בכסף אכן מדברי התה"ד בסי' ע"ר שהאריך ליתן טעם על הא דמהר"מ שלא רצה לסמוך על דברי הא"ז דמועיל קנין כסף להעובר משום דאין מה למשוך. וכ' ע"ז שני טעמים הביאו אאמו"ר הג' זללה"ה לעיל סי' קצ"ה מוכח דלא כהח"ס (ומהתימ' על הח"ס שלא הביא כלל דברי התה"ד שם) וחוץ לזה הא גם לדעת הח"ס בהי' דבר הדבר בחצירו ממש כ"ע מודו כמו שהאריך בזה בסי' ש"י עש"ה. ואעפ"כ יש לבעל נפש ליזהר בזה לעשות גם ק"ס כמ"ש התה"ד שם ואף דהתה"ד מיירי למכור לנכרי שהפרה אינו ברשותו מ"מ מהיות טוב וכו' והוא דבר שאין בו טרחא יש לנהוג כן אף אם יוכל למכור להנכרי שהפר' ברשותו וע' בדג"מ באו"ח סי' תמ"ח)** אמנם אם א"א למכור להנכרי שהבהמ' ברשותו הנה רו"מ האריך על מה שנהגו למכור בכסף ואג"ק ודברי מעל' הם דברי הקצה"ח שכתב שאינו מספיק משום דקנין אגב היא רק קנין דרבנן ולדברי הרי"ו שהובא בב"י אה"ע סי' כ"ח דסובר דאם קידש אשה בחוב שע"י מעמ"ש שהיא רק קנין דרבנן הוי רק קידושין דרבנן א"כ אינו מועיל להפקיע קדושת בכורה דאורייתא ואני אומר דמנהג ישראל תורה היא וכן כתבו כל האחרונים והט"ז סי' ש"ך והנה באמת פלוגתת הרי"ו והב"י באה"ע היא פלוגתא דקמאי הובא בר"ן בגיטין פ' התקבל בשמעתתא דג' מדות בקטן דדעת רש"י והר"ן דקנין דרבנן מהני גם לשל תורה משום הפקר ב"ד הפקר ולדברי התוס' לא מהני ע"ש ולזה אני אומר שאף התוס' מודים בודאי דהפקר בי"ד הפקר מה"ת היא וע' בש"ס פ' השולח דל"ו, אמנם התוס' סוברים דזה מה"ת היא דנעשה הפקר אבל שיהי' כשל הזוכה זה על ידי קנין דרבנן זה אינו מה"ת וע' בס' גט פשוט סי' ק"כ סק"ה וזה לענין קידושין דבעינן שיהי' הכסף קידושין משל הבעל וכדומ' לשאר מצות דבעינן משלכם בזה תלוי בפלוגתת הראשונים הנ"ל אבל לענין בכור הא בהמת הפקר פטורה מן הבכור כמבואר בתוספתא רפ"ב דבכורת וכיון שהו' על כל פנים הפקר מה"ת לכ"ע מהני קנין דרבנן ועוד דהא לענין בכורה כל שיד גוי באמצע פטור' מן הבכור' ומהרא"י בפסקיו סי' ק"ל הביא בשם התוס' פא"נ דאף אי אית לי' לנכרי צד זכי' בגזל פטורה מבכור' משום דהוי יד גוי באמצע מכ"ש בקנין דרבנן וע' בתשו' עה"ג ובתשו' צ"ץ סי' ס"א ובקנין דרבנן נראה דכ"ע מודי דחשיב יד גוי באמצע וכן כתב הצל"ח בפסחים סוף דל"א דלהפקיע מבכור' בקנין כ"ד סגי מה"ט נוסף ע"ז אני אומר סניף להתיר ע"ד החידוד דהנה הג' מוהריו"ט אלגזי הביא קו' בשם הרוב"ר דאמאי לא סגי בדיעבד בקני כסף לבד הא יש ס"ס להתיר דשמא הלכה כרמב"ם דאף כר' יוחנן עכו"ם קונה בחדא או בכסף או במשיכה ואת"ל כהחולקים שמא הלכה כר"ל דישראל במשיכה ממילא נכרי בכסף ותי' מהריוט"א משום דעיקר הספק בכאן בענין ממון אם הנכרי קנה או לא רק שמסתעף אח"כ מזה לענין או"ה ע"כ אזלינן בתר דין ממון ובממון קיי"ל דאין מוציאין אפי' בס"ס ולא הוי של הנכרי וממילא אסור ע"ש והנה טעמא דאין מוציאין ממון בס"ס כ' בספר פ"י פ"ק דכתובות משום דס"ס מטעם רוב היא ואין הולכין בממון אחר הרוב וטעמא דאין הולכין בממון אחר הרוב כת' התוס' ר"פ המניח משום דיש חזקת ממון נגד הרוב ובס' גו"ר כלל ל"ט כתב דאף דרובא וחזקה רובא עדיף מ"מ להחמיר אמרינן מדרבנן סמוך מיעוטא לחזקה כמ"ש התוס' והרא"ש בבכורת בשם ר"ת וא"כ לפ"ז גם בס"ס מה"ט היא כמ"ש הפ"י בקו"א ספ"ק דכתובות לחלוק על הרשב"א ולהחמיר בס"ס נגד חזקת איסור משום דס"ס כרוב ואמרינן סמיך מיעוטא לחזקה והוי פו"פ מדרבנן וא"כ כיון שכן על כל פנים כבר יצא מאיסור של תורה ע"י קנין כסף מחמת ס"ס כנ"ל ואין כאן רק איסור דרבנן משום סמוך כנ"ל ושוב מהני קנין אג"ק דרבנן להוציא מידי איסור דרבנן אמנם בעיקר דברי הגו"ר הנ"ל אף שלכאור' נראה כן מדברי התוס' ספ"ק דמציעא ד"כ ד"ה איסורא דמדמי ד"ז דאין הולכין בממון אחה"ר למים שאל"ס והתם רק דרבנן היא ומוכח לכאורה דהא דאין הולכין בממון אחה"ר ג"כ אינו רק מדרבנן דאל"כ הדר"ק התוס' לדוכתי' ע"ש היטב וע' בתוס' יבמות דל"ו ע"ב ד"ה הא וברא"ש שם ובתוס' ורא"ש בכורות ד"ך ע"ב וקצ"ע שנראה כסתיר' בדבריהם ואכמ"ל מ"מ במק"א הארכתי והוכחתי דהא דאין הולכין בממון אחה"ר מן התורה היא וטעמא כמ"ש התה"ד סי' שמ"ט וז"ל ונראה דהא דקיי"ל דאין הולכין בממון אחה"ר היכא דאיכא חזקת ממון נגד הרוב אע"ג דבשאר דוכתי אמרי' רובא וחזקה רובא עדיף דשאני חזקת ממון דאית בי' משום המוציא מחבירו עליו הראי' ורובא לא מקרי ראי' ע"כ ומבואר דהיא מה"ת דלא כהגו"ר הנ"ל ונסתר לכאור' סניף היתר הנ"ל אלא שאעפ"כ נלע"ד לחזק מוסדת היתר הנ"ל דהנה בתשו' מהריב"ל כתב דכמו דאין מוציאין ממון בס"ס כמו כן לא מהני ס"ס נגד חזקת מרא קמא ובס' ש"ש ש"ד פכ"ד חולק עליו דדוקא לענין חזקת ממון ממש אינו מועיל ס"ס שהיא מטעם רוב משום דחזקת ממון אלים טובא אבל נגד חזקת מ"ק שהיא רק חזקה דמעיקרא מועיל ס"ס שהיא כמו רוב ורובא וחזקה רובא עדיף ואני אומר להכריע דנהי דחזקת מ"ק לא אלים כחזקת ממון דהא אף סומכס דל"ל חזקת מ"ק מודה בחזקת ממון כמ"ש התוס' בב"מ ד"ק ובכמה דוכתי מ"מ אין הולכין אחר הרוב או ס"ס אף רק נגד חזקת מ"ק רק שיש חילוק דנגד חזקת ממון ממש אינו מועיל רוב או ס"ס מן התורה משום דחזקת ממון אלים טובא דאין מוציאין רק בראי' ורובא או ס"ס לא מקרי ראי' כמ"ש התה"ד אבל נגד חזקת מ"ק מה"ת מועיל רוב או ס"ס משום דחזקת מ"ק אינו רק כחזקה דמעיקרא באיסורין ומה"ת רובא עדיף מחזקה אבל מדרבנן הא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה כמ"ש התוס' והרא"ש בבכורות וכן בס"ס נגד חזקה כמ"ש הפ"י בקו"א פ"ק דכתובות מש"ה ל"מ רובא או ס"ס מדרבנן גם נגד חזקת מ"ק לחוד כ"ד מהריב"ל. והנה לכאורה הוי קשיא לו דאמאי כ' הפוסקים דאם לא מכר רק בקנין כסף הוי ספק בכור ואסור מספק הא בפ"ק דמציעא בשמעתתא דתקפו כהן קאמר ר"ח לרבה תניא דמסייע לך הספיקות נכנסין לדיר להתעשר כו' וא"א ת"כ אין מוציאין מידו נמצא זה פוטר ממונו בממונו של כהן ופירש"י משום שיש לכהן צד זכי' בו ע"ש וכיון שמקרי צד זכי' ע"י שיש לו כח ע"י תפיסה והוי ממונו של כהן א"כ מכ"ש לענין בכורה שכ' התוס' פא"נ ד"ע וז"ל דבכל דהוא יד נכרי באמצע פטור דלא קרינן בי' כל מקנך תזכר דמשמע שתהא מכל וכל רשות ישראל שלא תהא יד נכרי באמצע כלל ע"ש דודאי אם יש לנכרי זכי' ע"י תפיסה הוי יד נכרי באמצע לפטור מן הבכורה ומכ"ש לפי גי' מהרא"י בפסקיו סי' ק"ל בתוס' הנ"ל שאפי' אם יש לנכרי צד זכי' בגזל ואלמות פוטר מכ"ש היכא שיש לו זכות ע"י תפיסה דא"מ מידו דמקרי ממונו של נכרי עכ"פ לענין דקרוי יד נכרי באמצע וא"כ כיון דקיי"ל דבפלוגתא דרבוותא מהני תפיסה א"כ אם תפס הנכרי הבהמה לכאורה א"מ מידו דיכול לומר קום לי כדעת רש"י שקונה בכסף וא"כ אמאי אסור מספק הא הוי יד נכרי באמצע ונראה דה ראשונים הק' בספ"ק דכתובות אמאי דקאמר בש"ס התם דהא דתנן מצא תינוק מושלך מע"מ ישראל נ"מ לנזיקין ונגח תורא דידי' לתורא דידן והקשו הא אף ברוב עכום א"צ לשלם נזק שלם דאי הולכין בממון אחה"ר ותירצו דטעמא דאין הולכין בממון אחה"ר משום חזקת ממון היא ונכרי לית לי' ח"מ וכיון דמספקינן בגופי' אם נכרי היא ל"א אין הולכין בממון אחה"ר מטעם הנ"ל ועיין בהרא"ה שם ובה"ה פט"ז מא"ב הכ"ו ובש"מ שם הביא כן בשם הרבה קדמונים ולפ"ז א"ש דאף אם תפס העכום הקונה מפקינן מיניה דהא דמהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא היא משום ח"מ דעדיף מחזקת מ"ק והמע"ה ועכום ל"ל ח"מ. אמנם אכתי קשה דכיון דבקנין כסף לדידן איכא ס"ס כמ"ש מהרי"ט אלגזי א"כ אם תפס העכום דינא הוא דלא מפקינן מיני' דאף דליכא לעכום ח"מ מ"מ כיון שתפס עכום ליכא גם לישראל ח"מ דהא שוב אין הישראל מוחזק בה וא"כ א"א להוצי' מהעכום דהא יש ס"ס לזכותו ואין לישראל ח"מ נגד ס"ס ומזה מבואר כדברי מהריב"ל דאף נגד חזקת מ"ק לא מהני ס"ס ומש"ה מפקינן מיני' כיון שהישראל המוכר יש לו לו חזקת מ"ק ולא הוי יד גוי באמצע וכיון שכבר בררנו דאף דלא מהני ס"ס נגד חזקת מ"ק זהו רק מדרבנן אבל מה"ת מועיל ס"ס נגד חזקת מ"ק כל שאינו נגד חזקת ממון ממש וא"כ כיון שמכר בקנין כסף מה"ת פטורה מבכורה דהא מה"ת אם תפס עכו"ם לא מפקינן מיני' משום ס"ס כנ"ל וא"כ הוי יד גוי באמצע ופטורה מן הבכורה רק מדרבנן לא מהני קנין כסף לבד משום דלא מהני תפיסת העכו"ם מדרבנן נגד חזקת מ"ק של הישראל וכיון שהקנה גם בקנין אג"ק נוסף על קנין כסף שפיר מועיל קנין דרבנן נגד איסור דרבנן ודוק היטב ועוד אני אומר דבלא"ה יש לנו היתר עפ"י דברי הריו"ט אלגזי הנ"ל דכיון דלענין איסור הי' לנו היתר ע"י קנין כסף לבד משום ס"ס רק משום שעל הממון אנו דנין ולא מהני ס"ס להוציא ממון ונשאר הבכור בחזקת ישראל וממילא אסור וכ"ז אם לא הי' רק קנין כסף לבד אבל אם יש גם אג"ק נוסף על קנין כסף א"כ אין אנו צריכין כאן לדון דין ממון כלל דהא בין אם קנין כסף מלתא הוא או לא עכ"פ הוא של הנכרי מכח קנין אג"ק ע"כ אין אנו באים לדון רק לענין איסור והיתר בזה מהני קנין כסף מטעם ס"ס וזה נכון היטב ואלו טעמים נוספים להיתר על טעמים הראשונים שכתבתי למעל' ודו"ק היטב. סיומא דהך פיסקא דמנהג ישראל תורה הוא למכור בקנין כסף וקנין אג"ק כמ"ש הט"ז וכל האחרונים ואין להרהר אחריהם וכ"ז אם א"א למכור בקנין כסף ומשיכה כדת אז יש למכור בקנין כסף ואג'"ק להיתר גמור הוא בלי פקפוק ושלומו יוגדל כנפשו ונפש הדו"ש באהבה. שלמה במוהר"י חופ"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה