אור ברסלב

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר

תשובה קצח

תשובה קצז

סקאלא יום ב' ואו שבט תר"כ לפ"ק.

ה' ישפות שלום וברכה לכבוד אה' ידידי הרב המופלג חריף ובקי מ' יחיאל מיכל נ"י אבד"ק ניזניב:

מכתבו קבלתי וע"ד שאלתו בא' שמכר פרה מבכרת לנכרי בקנין סטומתא היינו בכסף ות"כ וילדה בכור והביא דברי הלב"ש בח"ד שמחמיר מאד וגם הביא דברי שאר אחרונים שמקילין הנה לא אאריך עכשיו במה שכבר הארכתי בכמה תשו' אמכם האמת היא שדברי הלב"ש תמוהין דאף אם נאמר בפשיטות כד' המק"ח דקנין סיטומת' לא הוי רק קנין דרבנן מ"מ אם נאמר דקנין דרבנן ל"מ להפקיע קדושת בכור א"כ אמאי כ' הלב"ש דמהני קנין אג"ק בזה הא גם קנין אג"ק אינו רק קנין דרבנן כמ"ש התוס' בב"ק די"ב ע"א אלא שהעיקר היא דאף אם נאמר דבעלמ' אינו מועיל קנין דרבנן להקל בדאו' מ"מ לענין בכורה מהני מתרי טעמי חדא דלענין בכורה כל שיד נכרי באמצע פטור מן הבכורה כמ"ש התוס' בב"מ ד"ע ע"ב וז"ל ובכל דהיא יד נכרי באמצע פטור דל"ק בי' כל מקניך תזכר דמשמע שתהא מכל וכל רשות ישראל שלא תהא יד נכרי באמצע כלל ע"ש ובפסקי מהראי' כ' בשם התוס' פא"נ דאף אם יד נכרי באמצע בגזל ואלמות פוטר מן הבכורה מה"ט ואף דלא נמצא כן בתוס' שלפנינו ועיין במ"ב סי' ל"ה מ"מ בכה"ג שיש לו בו קנין מדינא אף שהיא רק מדרבנן כ"ע מודי. שנית דאף אי נימא דקנין דרבנן לא הוי כקנין דאו' זהו דלא הוי ברשות הקונה מה"ת אבל עכ"פ כבר יצא מרשות המקנה מה"ת גם ע"י קנין דרבנן דהא הפקר ב"ד הפקר מה"ת היא אף להקל בדאו' כמבואר בש"ס ביבמות ד"צ ע"ב וע"ש בפירש"י ובש"ס בגיטין דל"ו ע"ב וכ"כ בס' ג"פ בסי' ק"כ רסק"ה ע"ש היטב וממילא פטורה מן הבכורה דהא בהמת הפקר פטורה מן הבכורה כדאי' בתוספתא רפ"ב דבכורת ודברי הגאון בעל טורי אבן בר"ה די"ג תמוהים מאד ואכ"מ שלישית דכיון דבנ"ד יש נמי קנין כסף יש לנו עוד טעם להקל דהגאון מהריו"ט אלגזי הביא קו' בשם חכם א' דאמאי פסקינן דבמכר לנכרי מבכרת בקנין כסף לבד הוי ספק בכור והא יש ס"ס להקל דשמא הלכה כד' הרמב"ם דגם לר"י דישראל בכסף מה"ת נכרי קונה בחדא או בכסף או במשיכה ואת"ל כהחולקים שמא הלכה כרש"י דהלכתא כר"ל דישראל במשיכה מה"ת וממיל' נכרי בכסף ותי' עהריוט"א משום דעיקר הספק לענין ממון היא אי הפרה נקנית לנכרי או לא ולענין ממון ס"ס ל"מ דאין הולכין בממון אחה"ר ומש"ה הוי ס' בכור ע"ש באריכות וא"כ כשיש קנין סיטומתא נוסף על קנין כסף א"כ אין לנו לדון בדין ממון דהא אף אי לא קנה הנכרי בקנין כסף מ"מ עכ"פ קנה בקנין סיטומתא וא"כ אין לנו לדון רק לענין דין או"ה ושפיר מועיל קנין כסף מתורת ס"ס וכנ"ל ועוד כתבתי בזה טעם נחמד וחריף ע"פ הנ"ל להתיר בזה בקנין כסף וסיטומתא אמנם לאפיסת הפנאי כעת די בזה אמנם למעשה לא סמכתי בזה בתשו' רק ע"י שיאמר לנכרי שיעשה בו מום ע"ד שכ' הנו"ב מה"ת חיו"ד סי' קצ"ב וכ"כ בתשו' ח"ס בכיוצא בזה וע"ז יוכל רו"מ לסמוך בכידון שלו בלי פקפוק ואשר העיר רו"מ ע"ד הח"ס סי' ש"ג לענ"ד הדין עם הח"ס כיון דהאיסור היא משום ואכלת ולא לכלביך א"כ כל שמכרו לנכרי והנכרי ודאי ינבלו אסור משום ולא לכלביך אלא שבלא"ה יפה העיר בס' יהושע סס"י מ"א ע"ד הרמ"א סי' ש"ז ס"ב (א) **(הג"ה מבן המחבר גם במהרי"ט אלגזי פ"ה מהל' בכורות אות מ"ב הרגיש בקושית אלו וכ' שם משום דס' אם ימכור העכו"ם לישראל וגם ס' אם הישראל יבוא לידי גיזה ועבודה או אם ימצא טרפה הוי ס"ס. והוא תמוה איך אשתמיט ורב חכמתו דברי המחבר ביו"ד סס"י נ"ז דאפי' ס' טריפות אסור למכור לעכו"ם משום שמא ימכור לישראל וגם בתשו' ח"צ הנדפס בס' בית אהרן סי' ב' כ' לאסור אפי' שהעכו"ם ישחטנו בפני הישראל מטעם שכ' הח"ס. שוב ראיתי שאאמו"ר הג' זללה"ה לקמן סס"י קצ"ט הביא תשו' ח"צ הנ"ל וכ' שמשמע מדבריו שאפי' שישחטנו לפני הישראל שחיטה כשיר' אסור ואין אני יודע המשמעות וצ"ע:

ויפה כ' שם שע"כ פירושו שהישראל ישחטנו תיכף אחר המכירה אמנם מה שחוכך אח"כ שם להחמיר לענין העור וכ' דמהרי"ל סמך ע"ד הרמב"ם דהעור מותר בהנאה היא תמוה דאף ר"ע אינו מתיר העור בהנאה רק בנמצא טריפה אחר הפשט וע' ברש"י בזבחים דק"ג ד"ה ונמצא טריפה ובד"ה אין לא ובדק"ד ע"א ד"ה דאפי' בגבולין ובתוספות בפסחים דכ"ט סד"ה אין פודין ובכ"מ פ"ג מבכורת ה' יוד ודברי התוס' בזבחים דע"א ע"ב סד"ה ובטריפה צע"ג וכבר עמד ע"ז הגאון מוה' סענדיר בתשו' שבס' יהוש"ע סס"י ל"ח וע"ש מ"ש בפ"י דברי רמ"א הנ"ל והח"ס שם פי' דברי רמ"א בע"א ואני אינו רואה הכרח לדבריהם להחמיר דפי' דברי רמ"א נרא' פשוט דכיון דשפיר מוכר לעכו"ם קודם בדיקה דרוב בהמות כשרות א"כ אף שנמצא אחר כך טריפה מותר העכו"ם לקחתו ואף שחז"ל לענין בדיקות הריאה ל"ס על הרוב זהו לענין אכילה דוקא וע"ש בש"ך ומ"מ מסיק הש"ך להחמיר וגם מהרש"ל בתשו' סי' צ"א כ' להחמיר אף בס' בכור ואף דמצד איסור תורה דואכלת ולא לכלביך יש ס"ס להיתר מ"מ אסור מדרבנן משום ביזיון קדשים ע"ש ודבריו צ"ע דבס' בכור הוי סד"ר ולקולא ודמיא לדינא דאו"ה שבש"ך בדיני ס"ס אות ט"ז לענין דגים מלוחים ומ"מ בנידון דרו"מ שמצד הדין אין עליו קדושת בכור והטלת המום היא רק לחומרא בחשש איסור כרת (וע' בהגהמ"ר ביבמות ס"פ האשה רבה וברמב"ם סוף ה' מעה"ק ובתוס' ע"ז די"ג ע"ב וביומא רדס"ג ובזבחים דנ"ט וברמב"ם פי"ח מה' פה"מ סי' ט"ז וע' בתשו' מהר"מ מינץ סי' ל"ד ואכמ"ל) שפיר יש לסמוך ע"ד רמ"א בסי' ש"ז הנ"ל:

וע"ד אשר הרעיש רו"מ על שבמקומו מחמת צניעות הולכת הנשים לבית החפיפה והטבילה אחר צה"כ נגד הדין המפ' בש"ע הנה במקום דאוושא מלתא כבר הורה זקן הגאון מוהר"מ מפדוואה ובנו הגאון מוהר"י להקל והחזיקו על ידם מהרש"ל בתשו' סי' ואו ורמ"א בתשו' סי' כ"א באריכות אמנם יזהיר רו"מ שהאשה שתתחיל לחפוף רק בלילה צריכה לשהות בחפיפתה שעה א' מכ"ד שעות ביום שעד"ז תקנו הגאונים הנ"ל כמבואר בתשו' רש"ל שם אמנם במקום דליכא משום צניעות רק שהנשים עצלניות הן ראוי לרו"מ לגדור להתנהג כמבואר בטוש"ע להתחיל החפיפה מבע"י וגם משתחשך אמנם מה שרו"מ רוצה להכריז שכל אלו שלא חפיפה מבע"י יהי' אסורת לחוף ולטבול בלילה זה אין לו מקום דאף לד' רש"י אין זה מעכב בדיעבד כמבואר בתשו' הנ"ל ובס' ס"ט סי' קצ"ט ס"ג

תוכן העניינים

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה