בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר
תשובה קצז
סקאלא יום ג' א"ח שבועות תר"ך לפ"ק:
החיים והשלום לכבוד ידידי הרבני המופלג החריף ובקי מוה' יוסף יהודא שטראזבערג מבוזנאב
מעת בואי לביתו אפפוני טרדות רבות ועצומות וגם הייתי טרוד מאד להשיב תשובות לכמה מקומת בדברים נחוצים מאד לזאת לא יכולתי לעיין במכתבו עד ימי החג העבר והצצתי בדבריו כמציץ מן החרכים ואמרתי להשיבו בקצרה כפי האפשרות וע"ד שאלתו שא' מכר פרה מבכרת לנכרי בכדי לפוטרה מבכורה והפרה נשארת אצל ישראל המוכר ואחר כך חזר ומכר הפרה לישראל אחר ומשך הלוקח הפרה לביתו וילדה בכור וכתב רו"מ דלד' הרא"ש וטור בח"מ רס"י שנ"ד דגזל פרה מעוברת וילדה דהוי שינוי מעשה וקנה הגזלן גוף הפרה א"כ ה"נ כיון שחזר ומכרה לאחר הוי גזלן וכיון שילדה אח"כ נקנתה לו וחייבת בבכורה ואף לד' הרמב"ם דס"ל דלא הוי שינוי מעשה משום דהוי שינוי החוזר דהדרא ומתעברה מ"מ ביאוש עם שינוי מעשה החוזר מבואר בתוס' ורא"ש בב"ק דס"ו ע"ב דקנה וכ"פ בש"ע סי' שנ"ג ס"ב א"כ י"ל דה"ה בשינוי רשות ושינוי מעשה כמו בנ"ד אלא שהק' ע"ד תוס' ורא"ש הנ"ל מסוכה ד"ל ע"ב גבי אוונכרי דמוכח שם דאף יאוש ושינוי מעשה החוזר ל"מ עכ"ד רו"מ ואני תמה מדוע לא שם עין לדברי התוס' שם בסוכה ד"ה וליקנוה שכ' בפי' דשינוי מעשה החוזר אף עם יאוש ל"ק כדמוכח התם ודוקא שינוי השם החוזר קונה עם יאוש ולא שינוי מעשה והרא"ש בב"ק דס"ו נמי ל"ק רק בשינוי השם החוזר ע"ש וגם הטוש"ע בסי' שנ"ג ס"ב ובסי' שס"א ס"ב נמי בשינוי השם החוזר כ"כ ולא בשינוי מעשה החוזר ובאמת יש להפליא טובא על רבותינו נו"נ והם הב"י ורש"ל והב"ח בזה שעל מ"ש הטור בסי' שנ"ג דשינוי השם שחוזר עם יאוש קונה מה"ת כ' הב"י וז"ל כ"כ הרא"ש בפ' מרובה והיא מדברי התוס' שם שכ' אהא דקאמר התם מי איכא למ"ד שינוי מעשה ל"ק ולא בעי לאוקמי בשינוי החוזר לברייתו דאיכא למ"ד דל"ק דר' יוסף ל"פ ארבה אלא ביאוש לחודי' אבל שינוי מעשה אפי' בחוזר לברייתו דאיירי בי' רבה ל"פ עליו עכ"ל וגם הב"ח שם כתב ע"ד הרא"ש דב"ק הנ"ל וז"ל והיא מדברי התוס' דס"ו ד"ה מי איכא למ"ד עכ"ל וגם הרש"ל ביש"ש פ' מרובה סי' ז' בקיצור דיניו כ' וז"ל ויאוש ושינוי רשות אחריו או שינוי מעשה גריע אחריו אפי' שינוי השם גרוע אחריו קני מדאורייתא ע"כ ונפלאתי מאד על גדולי רבותינו ז"ל הנ"ל שדבריהם הם נגד ש"ס ערוך בסוכה ונגד דברי התוס' שם והרא"ש בב"ק דס"ו דוקא בשינוי השם גריע הוא דקאמר ולא בשינוי מעשה גרוע כמ"ש התוס' שם בסוכה וכדמוכח להדיא בסוכה מש"ס גופו ומה שהביאו הב"י והב"ח מדברי התוס' בב"ק דס"ו ע"ב ד"ה מי איכא למ"ד היא תמוה מאד שמבואר מדבריהם שהבינו ממ"ש התוס' שם דר' יוסף ל"פ עליו דרבה אלא ביאוש לחודי' אבל שינוי מעשה אפי' בחוזר לברייתו כו' ל"פ עליו ע"כ מדכ' מעיקרא ביאוש לחודי' מבואר שמ"ש אח"כ אבל שינוי מעשה היינו ביאוש ושינוי מעשה אבל דבריהם צע"ג ואין כוונת התוס' כן אלא כוונתם דרבה שם קאמר תרתי דשינוי קונה וגם יאוש קונה והתוס' שם סוף דס"ה כ' דשינוי דאמר רבה היינו שינוי החוזר ומש"ה כ' התוס' דאף דר"י פליג על רבה שם וקאמר דיאוש ל"ק לא תימה מדפליג עליו ביאוש ה"ה דפליג עליו בשינוי החוזר וסובר ג"כ דל"ק דליתא דדוקא ביאוש לחודי' פליג עליו אבל בשינוי החוזר מודה לי' והיינו אף בלא יאוש כדס"ל לרבה וכן ס"ל לר' יוסף התם בריש דס"ז כמ"ש התוס' בסוכה שם רד"ה הנ"ל אבל אנן לא קיי"ל לא כרבה ולא כר"י אלא דשינוי החוזר בין שינוי מעשה ובין שינוי השם כל שחוזר לברייתו ל"ק אמנם עם יאוש עדיף שינוי השם החוזר משינוי מעשה החוזר כמ"ש התוס' בסוכה הנ"ל וכמ"ש התוס' שם בפי' ודברי רבותינו הנ"ל צע"ג (א) **(הג"ה מבן המחבר וכן יש לתמוה על הפריש' בחו"מ שם שכ"כ בהדי' דיאוש עם שינוי מעשה החוזר קנה וע' בב"י באו"ח סי' י"א וב שם ובט"ז ומג"א ס"י שוב ראיתי בשער המלך פ"א מהל' גירושין שתמה ע"ז והביא שכן תמה ע"ז בס' כפות תמרים נ)** אמנם דברי רו"מ תמוהים ביותר דכיון ששם עניו לסוגיא שבסוכה למה לא עיין שם בתוס' במקומו וא"כ לדברי הרמב"ם אין בנ"ד בית מיחוש אמנם גם מה שהחליט רו"מ שלד' הרמב"ם טעמי דלידה לא הוי שינוי מעשה משום דהוי שינוי מעשה החוזר אינו נלע"ד והן אמת שבישי"ש פ' הגוזל קמא סי' ד' כ"כ בטעם הרמב"ם וכ"נ מל' הסמ"ע בסי' שנ"ד אבל לענ"ד אאל"כ דודאי משום דחוזר ומתעברת ולד אחר א"א לומר דהוי שינוי החוזר כמ"ש הרא"ש שם ר"פ הגוזל קמא ועוד בכור מהני משום דודאי גמר והקנה כמ"ש התוס' בע"ז דע"א סד"ה ר"א ע"ש שהאריך ליישב כל המקומות שנראין לכאור' שסותרים לזה (א) **(הג"ה מבן המחבר א) ע' בתשו' מבי"ט ח"ב סי' קל"ז ובשעה"מ פכ"ב מה' מכירה הל' י' מה שהאריך בזה.)** והאמנם שעל טעם זה יש לפקפק וע' בס' מק"ח סי' תמ"ח סק"ה מ"מ סניף קצת הוי לשאר טעמי היתר וע' בנה"מ סי' קצ"ז סק"ד ודעת הרמב"ם כבר נתבאר שסובר דעובר הוי בעולם והאחרונים הביאו לזה ראיות ברורות והגם שאעפ"כ קשה להקל באיסור חמור כזה נגד פשטות דברי התוס' והרא"ש והתה"ד והטוש"ע מ"מ כיון שהרמ"א סס"י ש"ך הביא דברי מהרא"י בפסקיו סי' ק"ל בסתם לפסק הלכה דמהני מכירות הולדות לחוד דאף דהוי דשלבל"ע דאמרי' נעשה כאומר לו קנה הבהמה לולדותי' ודמיא לההיא דר"פ המפקיד דנעשה כאומר סמוך לגניבתה קני' לך וע"ש בט"ז וש"ך ודגול מרבבה עמד על הרמ"א שס"ו סתם כדעת המחבר דל"מ שיקנה חלק בעובר ואמאי לא נימא כדעת מהרא"י בפסקיו הנ"ל ומ"ש הד"מ שהמחבר מיירי שלא משך הנכרי האם לרשותו רק הקנה לו בקנין חליפין ע"ש והיא תמוה מאד דבקנין חליפין נמי נימא הכי דהוי כאלו הקנה לו בפי' האם לולדות ואף דבר"פ המפקיד לאיכא דאמרי אי קיימא באגם ל"מ ואולי לזה היא שכיון רו"מ בזה שרצה לצדד להקל מחמת קנין חצר דוקא אבל זה טעות דהא רק קמדמה לה מהרא"י להתם דכי היכי דהתם אע"פ שלא אמר כן בפי' הוי כאומר משום דניח' לי' לבעלים כמ"ש רש"י שם ה"ה כאן משום דודאי רוצה להפקיע קדושת בכור הוי כאומר לו בפי' הכי וכ"כ בתשו' נו"ב מה"ת חיו"ד סי' קצ"ב אבל כאן ודאי כאומר לו מעכשיו קנה אותה לולדותי' וא"כ אין צריך לעמוד אז ברשות הנכרי ובלא"ה הלכה שם בר"פ המפקיד כלישנ' קמא כמ"ש הרא"ש שם ודברי הד"מ הנ"ל תמוהים והעיקר כמ"ש הד"מ בתי' הראשון דהמחבר מיירי שאמר בפי' שאינו מקנה לו האם או אולי סמך א"ע הרמ"א על דבריו בסוף הסי' ומ"מ כיון דאיכא הך סניף להקל מ"ש מהרא"י בעצמו והרמ"א מביאו לפסק הלכה ואף שמהרא"י לא סמך א"ע על טעם זה לבד רק בצירוף סניפים אחרים לזאת כ' הנו"ב שם סי' קצ"א דאין לסמוך על קולא זו לבד מ"מ בסי' קצ"ב כ' להקל מחמת דברי הרמב"ם הנ"ל בהיכר העובר לצרף לטעם מהרא"י הנ"ל ואעפ"כ כ' שלמעש' הי' מתיישב מ"מ כיון שכבר הורה מורה א' להקל ע"פ ד' רמ"א הנ"ל לזאת פ' שיצוה לא"י לחתוך אוזן ולצרף ד' רש"י בע"ז די"ג דבזה"ז אין בהטלת מום בבכור רק איסור דרבנן ויש לסמוך על הקולא הנ"ל ובתשו' ח"ס חיו"ד סי' שי"ב מתיר גם היא במכר העובר לבד רק בקנין כסף ע"י שיצוה לנכרי לחתוך אזנו וע"ש בסי' ש"ו שהחמיר מאד בזה בענין הטלת מום ע"י נכרי מ"מ סמך בכאן ע"ז משום דהעיקר בעינן כד' האומרים דיש מכירה לעובר ובצירוף טעם קולת מהרא"י בסי' ק"ל וסמך עצמו בזה על א"ז שסובר דבקנית הולד לבד סגי בקנין כסף לבד אף לר"ת אף דמהר"מ חולק עליו מ"מ יש צירוף להקל דעת רש"י ורמב"ם שמקילין בלא"ה בכסף לבד לזה סמך את עצמו אהטלת מום עכ"פ מכ"ש בנ"ד דאיכא קנין כסף ות"כ כדרך התגרים דיש להקל באופן הנ"ל סיומא דהך פיסק' הנלע"ד דאם נמכר הולד לכשתלד או אמר איזה ל' שמורה שמוכר הולד לכשיולד איני רוצה להקל כלל כי חוץ חשש דשלבל"ע יש חשש מחמת דכשנולד חל קדושת בכור קודם ע"ד שאמרו בש"ס תמורה דכ"ה אבל אם מכר העובר סתם ומכרו מעכשיו יש להורות לעשות כמ"ש הנו"ב והח"ס הנ"ל לצוות להנכרי לעשות בו מום ולשחטו אח"כ במומו כיון שכבר בררנו שיש לנו הרבה צדדים להקל ושד' רה"פ להקל כנלע"ד ושלום כנפשו ונפש הדו"ש באהבה כותב בטרדות שונות. שלמה במוהר"י זללה"ה חופ"ק הנ"ל