בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר
תשובה קעח
סקאלא יום ג' ז' מנחם אב תרי"א לפ"ק.
למשכיל הנ"ל מכתבו קבלתי ומחמת מוכ"ז נוסע לשם אמרתי להשיב והנה רו"מ בא לסדור מ"ש לאסור לקיים כלאי אילן משום דילפי' בק"ו מכלאי זרעים שאינו נוהג בח"ל ואפ"ה אסור לקיים כלאי אילן שנוהג בח"ל אינו דין שאסור לקיים ורו"מ כ' לסתור הק"ו הנ"ל משום דאיכ' למיפרך מה לכלאי זרעים שאסור בין בזריעה ובין בהרכבה תאמר בכלאי אילן שאינו אסור רק בהרכבה אבל בזריעה מותר ובזה סותר נמי מה שכתבתי לדעת התוס' שילפינן היתר אכילה בכלאי זרעים בק"ו מכלאי אילן ורו"מ סותר הק"ו מחמת פירכ' הנ"ל וכ' רו"מ שהרב הג' ראבד"ק בראד בתשובתו שהשיב לרו"מ בנידון זה כיון לדעתי שילפינן איסור קיום בכלאי אילן מק"ו הנ"ל ורו"מ השיב לו פירכ' הנ"ל ולא מצא הרב הנ"ל בתשובתו השני' מענה נכונה לקיים דבריו ואני תמה על תמיהת רו"מ שבמח"כ נשתבש בפי' כלאי אילן וכלאי זרעים הנאמר בפוסקי' ובמכתבי שבאמת פי' כלאי אילן היא כלאים דהרכבה ובין הרכבת אילן באילן או ירק באילן או ירק בירק שבבעיא דרבינ' בחולין ד"ס וע"ש במהרש"א ובטוש"ע סי' רצ"ה הכל נכלל בלשון כלאי אילן הנאמר בפוסקים ובמכתבי משום שע"פ הרוב מרכיבין אילן באילן וכ"כ הפרישה סי' רצ"ה ע"ש וכלאי זרעים הנאמר בפוסקים ובדברינו פירושו כלאים דזריעה והנה כלאים דהרכבה נוהג אף בח"ל וכלאים דזריעה אינו נוהג בח"ל ע"כ כתבתי שיש ללמוד איסור קיום בכלאים דהרכבה בק"ו מכלאים דזריעה ע"כ אדרב' רו"מ בא לסתור ואינו רק מסייע לאלים הק"ו שחוץ מן החומר' שיש בכלאים דהרכבה שנוהג בח"ל משא"כ בכלאים דזריעה עוד יש חומר' בכלאים דהרכבה ויש לילף בק"ו איסור קיום בכלאים דהרכבה דמה כלאים דזריע' שאינו נוהג רק בשני מיני זריעה דזרעים לבד ואינו נוהג בשני מיני זרעים דאילנות כמפ' בש"ס בכורות דנ"ד וגם אינו נוהג באילן וירק לפ"ד הרמב"ם פ"א מכלאים הלכה ו' ואפ"ה אסור בקיום כלאים דהרכבה שנוהג בין באילנות בין באילן וירק ובין בשני מיני ירקות וזרעים למאי דנאמר להחמיר בבעי' דרבינ' הנ"ל ומהרש"א כ' בדעת הרמב"ם שמיפשט פשיט' לי' לרבינ' לענין איסור' דנוהג בשני מיני ירקות וכיון שנוהג בכל המינים אינו דין שאסור לקיים רק מחמת שזה הק"ו אינו פשוט כולי האי דהא אם נאמר כדעת הראב"ד שם דבזרע ירק ואילן יש נמי איסור זריעת כלאים וכן אם נאמר דלא כהמהרש"א ורבינא מיבעי' לי' בהרכבת כלאים דשני מיני ירק אף לענין איסור' ע"כ אם נאמר דאינו נוהג הרכבת כלאים בהרכבת ירק בירק א"כ נסתר ק"ו זה דהא הרכבת כלאים אינו נוהג רק בשני דברים היינו בהרכבת אילן באילן או אילן בירק ולא ירק בירק ולעומת זה גם זריעת כלאים נוהג בשני דברים היינו בירק בירק ובאילן בירק לזה כ' ק"ו הפשוט דחמיר כלאים דהרכבה מכלאים דזריעה לענין ח"ל אבל אף לפ"ז אין כאן מקום פירכ' דעכ"פ אינו כולל יותר כלאים דזריעה מכלאים דהרכבה ואדרבה אם נאמר כדעת הרמב"ם דכלאים דזריעה אינו נוהג בירק באילן או אם נאמר להחליט להחמיר בבעיא דרבינא בפרט לשטת מהרש"א הנ"ל כלאים דהרכבה כולל יותר מכלאים דזריעה כמובן וא"כ יש לכו עוד חומר' בכלאים דהרכבה שאינו בכלאים דזריעה ויש עוד ק"ו להחמיר בכלאי אילן היינו בכלאים דהרכבה חוץ מהק"ו שכתבתי במכתבי והארכתי בדברים פשוטים להשקט רוחו שלפי דמיונו מצא פירכ' גדולה לדברי ונהפוך הוא והגם שלענין הרכבת ירק בירק אין נ"מ כי חוץ מהרכבת כלאים יש בזה משום זריעות כלאים דהרכבה לא גרע מזריעה וע' בתוס' חולין ד"ס ובהר"ש פ"א דכלאים וכן לענין ירק באילן לפ"ד הראב"ד בהשגות ואין נ"מ רק לענין הרכבת אילן באילן דליכא משום זריעה רק משום הרכבה מ"מ איסור' דקיום כלאים בהרכבה ילפינן שפיר מאיסור קיום כלאים בזריעה מק"ו כנ"ל והנה רו"מ להתיר בנ"ד משום ס' אם מורכבים במינו או בא"מ משום ס"ס ספק שמא כדעת המתירין לקיים כלאי אילן ואף לד' האוסרים שמא הם מורכבים במינם ואף שאפשר לברר ע"י אומנים הבקיאים מ"מ א"צ לברר ע"פ ד' תשו' נו"ב חיו"ד סי' מ"ג ונ"ז דל"א דאין מועיל ס"ס במקום שיכולין לברר רק במקום שאפשר לברר שני הספיקות ויהי' ודאי איסור משא"כ במקום שא"י לברר רק ס' א' א"כ אף שביררו ישאר עוד ס' אחד ולא יהי' רק ס' איסור בזה א"צ לברר כלל והוי שפיר ס"ס ובנ"ד דכוותי' היא ובזה מיישב רו"מ דברי רמ"א בהג"ה בא"ח סי' נ"ה שכ' דאין מדקדקין בקטן לצרפו לדבר שבקדושה אם הביא ב' שערות משום חזקה שכבר הביא סימנים וכ' שם המג"א בטעמו משום דתפלה דרבנן והק' רו"מ הא אין סומכין על חזקה במקום שיכולין לבררו דמטעם זה כ' הרמב"ן במלחמות רפ"ק דחולין דמש"ה לחליצה בעי בדיקה ולא סמכינן אחזקה דרבא וכ"כ הנו"ב חאה"ע סי' ס"א ולפי הנ"ל מיושב משום שיש כאן ס"ס דהא יש מתירין לצרף אף קטן כמ"ש המחבר שם ס"ד א"כ הוי ס"ס ס' שמא הביא סימנים ואת"ל לא הביא שמא הלכה כדעת המקילין לצרף קטן למנין ואף שכ' אם הביא סימנים יש לברר ע"י בדיקה מ"מ כיון שהס' השני אם הלכה כד' המתירין זה א"א לברר ע"כ שפיר הוי ס"ס וכדברי תשו' נו"ב הנ"ל עכ"ד רו"מ ובמח"כ כל דבריו אינם נכונים והנה במק"א הארכתי להביא ראיות לסתור דברי הנו"ב הנ"ל ולא רציתי לכפול הדברים בכאן אך בבואי לענין זה ראיתי ראי' גדולה לסתור דברי הנו"ב הנ"ל ותמהני על רו"מ שלא הרגיש בזה דאם נאמר כדברי הנו"ב דבס"ס אף שאפשר לברר כל שאף שיבורר עדיין יושאר ס' א' א"צ לברר כלל רק מתירין מכח ס"ס א"כ גם בהיתר מכח חזקה אף שאין סומכין על החזקה במקום שיכולין לברר ברור דדוקא היכא שיכולין לברר שלא יושאר שיש ס' בכה"ג היא דאין סומכין על החזקה וצריכים לברר דוקא אבל אם גם אחר הבירור עכ"פ יושאר ספק ודאי דסומכין על החזקה וא"צ לברר כלל לדברי הנו"ב הנ"ל ואם כן לפ"ז נסתרין דבריו מכח דברי הרמב"ן שבפ"ק דחולין הנ"ל שכ' דטעמא דלחליצה בעי בדיקה ולא סמכינן אחזקה דרבא היא משום שאין סומכין על חזקה במקום שיכולין לברר וכ"כ בחה"ר שם וכ"כ הנו"ב בעצמו בחאהע"א סי' מ"א וכ"כ בס' מח"א הלכות אישית סי' א' ותיקשי הא אף אם יכולין לברר אכתי יהי' ספק דהא אף אם לא יהי' סימנים אכתי ספק היא דלמא נשרו כדפסקינן הלכתא בס"פ יוצא דופן ואם הי' מצריכים חכמים לברר דוקא הי' צריכים לתקן שיבדקו לפני הפרק ואם ימצאו שערות לפני הפרק אז הי' מקים בירור בבדיקות אחר הפרק דבזה יצאנו מספק נשרו כמ"ש הב"ש בסי' קנ"ה ס"ק כ"ט אבל זולת זה עדיין לא יצאנו מידי ספק ובש"ס מבואר דבכל ענין לחליצה בעי בדיקה וע' בש"ס ס"פ יוצא דופן ובריש פ' בא סי' ובתוס' שם ומזה ראי' ברורה דלא כהנו"ב הנ"ל והנה בתשו' נו"ב חאה"ע סי' ס"א רצה לומר בדרך הראשון דלא קאמרי' דלחליצה בעי בדיקה ולא סמכי' אחזקה דרבא רק למ"ד דלא חיישי' שמא נשרו ומש"ה שפיר קשי' מימר' דרבא דאינה חולצת ואינה ממאנת וצריך לשנוי דלא בדקה ולחליצה בעי בדיקה כדמשני הש"ס ס"פ יוצא דופן אבל למאי דק י"ל דחיישי' שמא כשרו י"ל כתירוצ' קמא דמיירי דבדקו ולא אשכחו אבל בסתמ' אף לחליצה לא בעי בדיקה וסמכי' אחזקה דרבא ע"ש ולפי ד' הנו"ב חיו"ד סי' מ"א וט"ז הנ"ל נראה דמוכח הדבר דדוק' למ"ד דאין חוששין שמא נשרו בזה שפיר משני ש"ס דלחליצה בעי בדיקה ול"ס אחזקה דרבא משום דאין סומכין אחזקה במקום שיכולין לברר דהא למ"ד אין חוששין שמא נשרו אם יבדקו ולא ימצאו סימנים יתברר ודאי שהיא קטנה אבל למ"ד חיישי' שמא נשרו א"א לומר דלחליצה בעי בדיקה משום דהא א"א לגמרי דהא אף אם יבדקו ולא מצאו סימנים אכתי יהי' ס' שמא נשרו ובכה"ג א"צ לברר כלל לדברי הנו"ב הנ"ל אכן באמת א"א לומר כן דהא אנן קיי"ל דחיישי' שמא נשרו וקיי"ל דלחליצה בעי בדיקה וע"ש בנו"ב חאה"ע סי' ס"א סוף ד"ה ואמנם נלע"ד ומזה מבואר שלא כד' הנו"ב חיו"ד הנ"ל (א) **(הג"ה מבן המחבר א) עיין בס' ישועות יעקב אה"ע סי' קנ"ה סק"ח מעה שתי' זה על קושי' זו)** ובכ"מ צריך לברר ונסתר ההיתר של רו"מ שנית אני תמה על רו"מ במ"ש ביושב ד' רמ"א בא"ח סי' כ"ה כיון שצירף דעת המתירין שבס"ד לספוק א"כ מה לו לסייע לזה דברי הנו"ב חיו"ד הנ"ל הא בכאן הוי שפיר ס"ס שאין יכולין לברר כלל דשמא כד' המתירין ואת"ל כד' האוסרין שמא כבר הבי' סימנים וגם ס' זה א"א לברר דהא קיי"ל חיישי' שמא כשרו שלישית אני תמה דלדברי רו"מ שבהך דסי' נ"ה הוי ס"ס משום ד' המתירין שבס"ד א"כ לא הי' צריך לזה ד' הנו"ב שבחיו"ד בלא"ה יש לתרץ דכיון שיש ס"ס גם חזקא דרבא א"צ אף לכתחלה לברר כמ"ש בס' תורת השלמים ריש סי' קפ"ה ובמק"א הארכתי להבי' ראיות מוכרחת לדבריו ואכמ"ל. ורביעית אני תמה דלמה לי' לרו"מ לדחוק מכח ד' הנו"ב וגם ליישב נגד ד' מג"א שכ' שההיתר של רמ"א היא משום שהיא דרבנן הא אם נאמר דזה הוי ס"ס מחמת ד' המתירין שבס' ד' בפשיטות י"ל דמש"ה אין צריך לבדקו דמשום דיש ס"ס וגם היא מדרבנן ובכה"ג א"צ לברר כמ"ש בתשו' נו"ב חיו"ד סי' מ"ג חמישת אני תמה הא אף לד' המתירין שם בס"ד לא הקילו רק לצרוף קטן א' ולא יותר כמבואר בהרא"ש ובקדמונים בפ' שלשה שאכלו וא"כ אם אין כאן רק שמנה או פחות ודאי גדולים וצריך להשלים המנין ע"י בחורים שהגיעו לשנים יהי' צריך לבדוק אם הביאו שתי שערות ומסתימת דברי רמ"א בסי' נ"ה לא משמע כן אלא בכל גוונא אין מדקדקין בשערות וכל שבא לכלל שנים מצטרפין למנין העשרה וכן נוהגין באמת שאפי' כמה בחורים מצטרפין למנין עשרה אף שלא בדקו אם הביאו סימנים ובזה אין סניף ס' להיתר מכח ד' המתירין שבס"ד ע"כ דברי רו"מ אין להם מקום והמחוור בדעת רמ"א בהג"ה הנ"ל כד' המג"א דטעמ' משום שהיא רק דרבנן ובזה סמכי' אחזקה דרבא וכ"כ בתשו' מהרי"ט ספח"ב חאה"ע סי' מ"א דאם נאמר שקטן שקידש לו אביו אין לו קידושין רק מדרבנן משום זכי' לק"מ על הש"ס ב"ב דקנ"ו דפריך וכי מאחר דבדקנוה לקידושין לגירושין ל"ל ולא דבקידש לו אביו מיירי משום דכיון שאין הקידושין רק מדרבנן בזה א"צ בדיקה לגירושין דסמכי' אחזקה דרבא ע"ש ומה שהק' רו"מ דהא אף בדרבנן לא סמכי' אחזקה במקום שיכולין לברר כמבואר בש"ס פ"ק דפסחים דפריך למאי נ"מ נישיילי' י"ל דכאן א"א לברר דהא אף אם לא ימצא שערות י"ל שמא נשרו ול"מ לד' מהרי"ט בתשו' ספר א' סי' מ"א וסי' נ"א דהוי כודאי משום חזקה דרבא דודאי הי' ונשרו ולחליצה היא דמחמרי' ע"ש דודאי א"ש ואף שכ' מהרי"ט שהוא רק ס' הרגיל מ"מ לד' התוס' במנחות דף ס"ז דבדרבנן ס' הרגיל מוצי' מידי ודאי דא"ש והיא כתי' קמא שבתוס' פסחים ד"ט אלא אף לתי' בתרא שבתוס' פסחים הנ"ל וכ"נ שהיא דעת רש"י שם דאף בדרבנן אין ספק הרגיל מוצי' מידי ודאי י"ל דשאני התם דס' הרגיל דמייתי התם בש"ס כולהו הוי רק ע"י מעשה דוק' וע"ש בש"ס ובזה אף אם הוי ס' רגיל כמו רוב מ"מ אף רובא דתלי במעשה לא מצי להוצי' מידי ודאי כמבואר בש"ס בכורות ד"ך משא"כ בס' הרגיל דסימנים בחזקה דרבא דלא תלי במעשה זה מוצי' מידי ודאי בדרבנן ואף אפשר בדאוריית' לד' מהרי"ט רק חומר' דמחמרי' בחליצה כמ"ש מהרי"ט ובזה סרה תמיהת הג' בשב שמעתת' ש"ה מעל מהרי"ט הנ"ל למעיין ואף אם נאמר דלא כמהרי"ט מ"מ אף אם נאמר דשמא נשרו רק ספיק' היא כדמשמע פשטות לשון הש"ס מ"מ בדרבנן יש להקל ועכ"פ א"צ בדיקה אח"ז שיהי' ס' ע"י הבדיקה מוטב שלא נבדוק ונסמך אחזקה דרבא וע' תשו' נו"ב חיו"ד סי' מ"ג ע"כ היתר זה לא עלה לפני לרצון בפרט שהארכתי בתשובתי שהשבתי לרו"מ שדברי המחמירין בקיום כלאי אילן הם עיקר בש"ס ע"כ איני מחליט להקל רק באם כבר ראה אומן ובקי ואמר שא"א להתוודע בשום אופן אם מורכב במינו או לא ע"ד שכ' שם נדון שהתעורר רו"מ בענין לאו דבל תשחית כבר הארכתי בתשו' הנ"ל ואין לכפול הדברים וכבר גליתי שם ג"כ הנלע"ד למעשה ידידו דו"ש באהבה:
שלמה במוהר"י חופ"ק הנ"ל