בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר
תשובה קנח
סקאלא יום ב' י"ט תמוז תר"ל לפ"ק בין המצרים יזרח אור לישרים כבוד ידידי חביבי הרבני המופלג בתורה ובחסידות איש חמודות מ' דוד נ"י
ע"ד שאלתו בא' שרצה להגיה ס"ת חדשה ע"י שימנה א' האותיות והתיבות מתוך תיקון מוגהה וא' יעיין בהס"ת ושאל רו"מ אם מותר לעשות כן על ידי עזר קטן חריף היינו שיעיין הקטן ויקרא האותיות והתיבות מתוך התיקון מוגהה והגדול יעיין בהס"ת או אפי' להיפך. זאת תשובתי לכאורה משמע מלשון הגהת רמ"א ביו"ד סס"י קכ"ז דבלא איתחזק איסורא נאמן הקטן בדרבנן אף באינו בידו אף שכ' כגון בדיקת חמץ מ"מ באמת בחמץ איתחזק איסורא אלא שהוא בידו כמ"ש המג"א סס"י תל"ז אע"כ כוונת רמ"א לכאורה דבידו מועיל בעלמא לגרוע חזקת איסור כמ"ש בתשו' מהרי"ק שורש ע"ב. א"כ כ"ש באין בו חזקת איסור אף שאינו בידו וא"כ לפמ"ש כה"פ דקריאת ס"ת אף בשבת אינו רק מדרבנן דלא כהב"ח בא"ח סי' תרפ"ה ועיין שם במג"א ובמג"א רס"י קל"ה ובפמ"ג שם ואם כן לכאור' יש לסמוך על קטן ואף דיש חשש ברכה לבטלה מ"מ גם זה אינו רק מדרבנן להסכמת רה"פ כמ"ש המג"א סי' רט"ו סק"ו ולד' הרמב"ם שס"ל שהוא דאורייתא לדעתו בלא"ה אין חשש דהא הרמב"ם בתשו' ס"ל דמותר לברך על ס"ת פסולה ועיין במג"א סי' קמ"ג סק"ד ואף שכ' הרשב"א בתשו' ח"א סי' אלף נ"ו דלא ימלט שהסופר ידקדק בכתיבתו שלא יטעה כלל עיין שם. ואם כן הוי כאתחזיק שיש טעות בהס"ת מ"מ ודאי גם עתה ימצא בו כמה טעות ע"י ההגה רק שעל ידי ההגה יתוודע היכן הטעות ובכה"ג אינו נגד החזקה כמ"ש הט"ז שם סי' קכ"ז סק"ו לענין ניקור אלא שבאמת מוכח להדיא מן המשנה סוף פ"ב דכתובות דאף בדרבנן בלא אתחזיק איסורא אין קטן נאמן רק באם הוא בידו ועיין שם בתוס' ע"כ באופן השני ודאי דאין לסמוך על הקטן. אמנם באופן הראשון שיש רגל"ד טובא שהקטן אומר אמת לכאור' יש לסמוך עליו ע"פ ד' הנו"ב קמא חאה"ע סס"י ל"א דאף בעכו"ם שאינו מסל"ת יש לסמוך בדרבנן ברגל"ד ועדיף ממסל"ת באינו רגל"ד וקטן עדיף מעכו"ם כמ"ש הט"ז ביו"ד סי' מ"ח סקל"ט אלא שמדברי האחרונים בש"ע יו"ד סי' ס"ט ס' י' מבואר דלא ס"ל כהנו"ב הנ"ל ועיין בב"ש באה"ע סי' י"ז סקי"ט והדברים ארוכים ואכ"מ **(הג"ה מבן המחבר א) ועיין בתשו' ח"ס חאה"ע סי' מ"ו שהשיג מאוד על הנו"ב בזה וכ' עליו בצדיקים נאמר ותגזור אומר ויקם לך שהנו"ב עצמו כ' שלא לסמוך על דבריו וחלילה לסמוך על הך היתר כלל עש"ה. ולפענ"ד ראי' ברורה דבקטן לא מהני רגל"ד מדברי הש"ס בב"ק דף קי"ד ע"ב ע"ש בפירש"י ד"ה מרדפין אחריהן ועיין בס' ש"ש ש"ז פ"י ובב"מ א"ע:)** וגם מד' הרמ"א יו"ד סס"י קכ"ז מבואר דדוקא להחמיר נאמן הקטן ברגל"ד ולא להקל ועוד לכמה פוסקים עכ"פ קריאת פ' זכור הוא דאורייתא ובודאי ספר כשר בעינן דהא מגילה ילפינן מזה בש"ס מגילה די"ח ע"א ועיין שם במג"א סי' תרפ"ה ואף דגם במגיל' בהשמיט אותיות או פסוקים כשר כדאי' שם ע"ב הא כ' שם הר"ן בשם הרמב"ן דדוקא במגיל' הקילו משום דנקראת גם כן אגרת מה שאין כן בס"ת. ואף שהר"ן פקפק ע"ד וכ"ה דברי התוס' במגיל' ריש דף ט' עיין שם היטב. מכל מקום דעת כל הפוסקים הוא כדעת הרמב"ן. ואם כן לדעת הפוסקים דקריאת פ' זכור הוא דא' צריך שיהי' מה"ת מתוך ס"ת כשירה. ועוד דהנה"ך בסי' קכ"ז חולק על הט"ז וסובר דניקור הוי נגד חזקת איסור ועיין בס' ש"ש ש"ו פ"ה. ונלאתי להאריך מחמת חולשת כחי ע"כ אין לעשות בכל ענין ההגה בסייעת קטן דברי ד"ז דו"ש באהבה. שלמה במוהר"י זללה"ה.