בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר
תשובה קנו
וע"ד היודין שבס"ת הלזו שע"י שהאריך הסופר הקוף השמאלי נוטין לתמונת חיתין גם כמה מהכ' מחמת שהאריך התג שע"ג היודין נוטין לתמונת למדין ונמצאים יודין כאלו גם בשמות הקדושים ושאל חו"ד בזה גם אופן התיקון והנה הג' מהרש"ק בחיבורו הנ"ל סי' מ"ז החמיר מאד דאם עוקץ השמאל משוך קצת למטה אף שהוא קצר הרבה מרגל הימיני ואין לו תמונת ח' גם הרגל הימיני הוא עקום מ"מ פסול דעוקץ השמאל צריך להיות רק כעין נקודה ולא יותר ע"ש ואין דבריו נכונים כלל ובדברי הב"י בשם ב"ש מבואר להדיא להיפך ובס' ב"ש עצמו הגי' אבל העוקץ יהי' קצר מן התג וגם קצת קטן מירך ימיני הכלל אם העוקץ השמאלי הוא קצר קצת מרגל הימיני לענ"ד אין מקום לחוש ולומר שהיא תמונת ח' כי יש ג' הוכחת שאינו ח' א' שרגל הימיני הוא עב יותר ב' שהעוקץ השמאלי היא קצר ממנו ג' שרגל הימיני היא עקום ובדבר היודין שעל ידי התג הארוך שלמעל' דומים קצת ללמדין כבר השבתי לרו"מ בחורף העבר שחו"ד להראות לתינוק דל"ח ול"ט אם יקראם יודין יש להכשירם אמנם ירגילו מקודם התינוק להראות לו יודין שבס"ת הנכתבים עם עוקצן בצד שמאל ותגין למעל' ויידע שהם יודין ואח"כ יראו לו יודין אלו דאם לא יראו וירגילו אותו מקודם על אלו יודין קרוב להיות שלא ידע לאמר יוד אף על היודין שודאי כשרין יען כי לא הורגל ביודין שבס"ת כמ"ש הב"י ובש"ע סי' ל"ב סכ"ה ואף שבתשו' רד"ך כ' של"מ קריאת התינוק רק לענין קיצור האות כמו בספק דויו או יוד בההוא דרמי בר תמרי אבל בשינוי צורת האות ל"מ קריאת התינוק כיון שנשתנה מצורת אות זו לצורה אחרת והביא ראי' ממה שפירשו סה"ת והגמ"יי ברייתא דפ' הבונה הא דג' צ' וא' ע' וט' פי' שאף שודאי לפי פירושם לא נשתנה לצורת אות אחרת מ"מ כיון שיש שינוי מצורה המבוקשת פסול וכיוצא בזה כ' בתשו' ח"ס סי' רס"ט הנה אף אם נאמר כן. מ"מ בנ"ד מועיל קריאת התינוק כיון דבכאן נמי השינוי היא מקיצור לאריכות דהא יוד צ"ל עם עוקץ שמאל ותג למעלה אלא שהסופר האריך בהם יותר מדאי ויש לספק שמא על יד, האריכות יצא מצורתו לצורת אות אחר א"כ כמו שמועיל בשינה וקיצר כמו בויו דויהרג וכבר כ' הט"ז סי' ל"ב סק"י דאף אם קיצר מתחלה מועיל קריאת התינוק הה' בשינה מקיצור לאריכות כמו בנ"ד ועוד דהא גם בד' שכ' כמו ר' מועיל קריאת התינוק כמ"ש הרא"ש הס"ת וכן כ' הטא"ח סי' ל"ו דבכל אות שיש בה ספק מייתינן ינוקא כו, משמע דבכל ספק באות דינא הכי וכ"נ ברור דהא בברייתא דפ' הבונה כלהו בחדא מחתא קתני להו וכי היכי דבווין יודין מועיל קריאת התינוק כדאי' בההיא דרמי בר תמרי ה"ה בכל הנהו דקתני התם זולת בההין חתין או להיפך וכן בסתום שעשאו פתוח או להיפך דבזה אנו רואין שלא נעשה כתיקונו אמנם כל היודין שיש לספק עליהם בתמונת למדין והראם לתינוק דל"ח ול"ט ואמר שהם למדין ודאי שצריכים תיקון ואופן התיקון העיקר כמ"ש בתשו' חב"י דאין די בגרירת התג עם עוקץ השמאל אלא צריך לגרור ג"כ רגל הימיני שלא יושאר רק ראש היוד באופן שאין לה תמונת יוד אליבא דכ"ע וכ"כ בתשו' ח"ס רי' רס"ט אמנם ביודין שבשמות הקדושים אם היוד נרא' כלמד לעין כל מותר למחוק באופן הנ"ל אף בשם רק כמבואר בתשו' ח"ס הנ"ל אך בנדון זה צריך להזהר שלא ימחק מקודם הקוץ או התג קודם שימחוק הרגל דא"כ קודם שימחק הרגל תהי' יוד ואף שנעש' השם ע"י ח"ת מ"מ דעת המנ"ע סי' ל"ו דאף שם שנעשה על ידי ח"ת אסור למחקו וכ"נ קצת מתשו' מ"ב סי' צ"ט וע' בס' תו"ג בחי' לגיטין בד"ך ע"ב ובתשו' נ"ש סי' כ"ו ואף שיש גם דעת מקילין מ"מ ודאי דיש להחמיר בדאו' אמנם בודאי שלא יומצא שם יודין כאלו וא"כ אף שתינוק דל"ח ול"ט קורא אותה ל' י"ל דאסור למחקו מדרבנן לד' הריא"ס שפ' רמ"א כמותו בסי' ער"ו בהא שנדבקה לגגה דיבוק דק אלא שבתשו' במק"א צדדתי להקל משום די"ל דלא החמיר רמ"א רק בהא שנדבקה בדיבוק דק דלד' כמה פוסקים כשרה בדיעבד ולא הוי בכלל ההין חתין כיון שלא נדבקה בדיבוק עב רק שלכתחלה צריך להפרידה כספרי דיוקנא כמבואר כ"ז בתשב"ץ סי' נ' וסי' נ"א ע"כ החמיר רמ"א מספיק' דשמא כשר כך וא"כ המחיקה לאו תיקון הוא אבל בנ"ד דודאי סמכינן אינוקא לפסול כמו דסמכינן עליו להכשיר' א"כ כיון דודאי הוא ל' ולא יוד מותר למחוק ובלא"ה הרדב"ז בתשו' החדשות סי' תקצ"ו והג' מהר"ל מפראג בתשו' חב"י סי' ע"ה מתירין למחוק ולתקן אף בעובדא דהריא"ס והריא"ס לא החליט להחמיר רק ספיקי מספ"ל מ"מ לבי מהסס קצת מחמת קדושת השם וחוץ מזה אם נמצא כן בהרבה יודין שבשמות הק' הא בפסקי מהרא"י סי' ע"ב סיים אף בכרעא דה' שנדבק' לגמרי דאם בהרבה ההין בשמות הם נדבקים אין נר' שוב לתקן אותם ואף שבתשו' מהרמ"פ סי' פ' כ' שלא מצא טעם לדברי מהרא"י בזה מ"מ סיים בעצמו שלבו נוקפו להקל כיון שיצא מפ"ק מהרא"י ז"ל ובתשו' במק"א העלתי שטעם מהרא"י נכון דבהרבה ההין כיון שצריך לגרור כל הרגל ולכתוב על הגרר כרעא דה' תלוי' ומחזי כמנומר דכ' ע"ג גרר מחזי יותר כמנומר מכתב ע"ג כתב והבאתי ראי' מתשו' ריב"ש סי' ז' הביאו הב"י בקצרה בסי' ער"ו ואף שהבאתי שם ד' התשב"ץ ח"א סי' קכ"ז שכ' דאף דכתב ע"ג כתב מחזי כמנומר אבל דיו ע"ג הגרר לא מחוי כמנומר והארכתי שם והבאתי ראי' ברורה לד' הריב"ש ואם כן א"ש ד' מהרי"א וא"כ בנ"ד נמי אף אם נעשין כתמונת למדין ממש א"א לגרור ולכתוב ע"ג הגרר אם בהרבה אלפין שבשמות הוא כן ע"כ אין מקום לתקן היודין שבשמות הק' הן אותן שהם כתמונת ח' הן אותן שהם כתמונה לא באופן שצריך תיקון ע"פ הנתבאר למעל' רק להעבות ראש היוד כמו שהבי' רו"מ בשם תשו' דבר שמואל ובשם תשו' והשיב ר"א ומ"ש רו"מ בשם ס' מלאכת שמים שתמה על הד"ש דהא היוד הזו לא נתקדשה כלל בקדושת השם כיון דלא הי' לה אז תמונת יוד ומה יועיל כעת כשנתקדש החלק שמעבה למעל' עכ"ד. ואני לא הבנתי כלל תמיהתו דמה בכך שמקודם לא הי' עליו תמונת יוד הכי אין רשאי לכתוב חצי האות לשם קדוש' ולגומרה אח"כ לשם קדושה וראי' ממ"ש הש"ע סס"י ער"ו הי' לו לכתוב השם וכ' יהודא עושה מהד' ה' ומוחק הא אחרונ' ול"א דבמה נתקדשה הה' כיון דמעיקרא לא היתה לה תמונת ה' רק תמונת ד' וגם לפמ"ש רו"מ בשם ס' הנ"ל שהביא בשם ס' גו"ר דגם האותיו' האחרות לא נתקדשו כיון שלא הי' להיוד תמונת יוד והא ודאי תמי' מהא דיהודא הנ"ל וגם מדברי הא"ר בסי' ל"ב שהביאו כל האחרונים בא' של השם שנדבק כל הראש בעת הכתובה לגג שתחתיו שפ' שיעבה אחר כך היוד וכל האחרונים הסכימו עמו מבואר דלא כ"ס מ"ש הנ"ל ומה שחשש רו"מ כיון שכמה יודין שבשמות הם כך מחזי כמנומר נמי לענ"ד ליתא דאין להוסיף מדעתינו על מה שנא' בש"ס דבש"ס אינו מבואר רק בדיו ע"ג דיו בכמה שמות דמיחזי כמנומר ומה שכתבתי למעלה בשם תשו' ריב"ש דגם בדיו ע"ג גרר בכמה שמות מיחזי כמנומר כבר כתבתי במק"א שיש לזה ראי' ברורה מהש"ס גיטין שם דפריך לימא דלא כר"י ומשני אפ"ת ר"י ע"כ ל"ק ר"י אלא בחדא אזכרה אבל באזכרות דכולי' ספר לא משום דמיחזי כמנומר וא"א דלא כהריב"ש אכתי לא אתי' כרבנן דלרבנן הא יכול למחוק כל האזכרות ולכתוב ע"ג הגרר דהא כיון שלא כ' לשמן מותר למחקן או לגררן כדאי' בהדיא בפ"ה דמ"ס בדברי רבנן דפליגי אר"י והארכתי בזה להוכיח שאדרבא אף להמקשן דלא הוי ס"ל דבכולי' ספר הוי מנומר בדיו ע"ג דיו מ"מ בדיו ע"ג גרר ודאי הוי מנומר בהרבה שמות אבל בנ"ד שא"צ לכתוב מחדש לא ע"ג הכתב הישן ולא ע"ג הגרר בודאי א"א להחמיר מדעתינו ולומר דבכה"ג הוי מנומר אף בשמות הקדושים ויש לזה ראי' ג"כ מד' הנו"ב מה"ת חיו"ד סי' קע"א ומחמת חולשת כחי וגם מחמת כמה סיבות שונות לא יכולתי להאריך יותר ויען שבעוה"ר לבי בל בעמי מחמת שאני עמוס התלאות בעוה"ר וה' ירחם עלי ע"כ לא יסמכו על דעתי לבד עד שיעיין הרב המאוה"ג מאב"ד דקהלתכם ויציע הדבר עוד לפני רב א' מובהק בהוראה ומפורסים לגדול בדורינו בענינים אלו ואם יסכים עמי למעשה בכל האמור גם אני מצטרף להכשיר ויצאו דברינו בכשרות ושלום כנפשו ונפש הדו"ש. שלמה במוהר"י זללה"ה חופ"ק הנ"ל.