בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר
תשובה קמא
סקאלא יום ג' י"ג שבט תרי"ט לפ"ק:
החיים והשלום לכבוד אה' ידידי הרבני המופלג החריף ובקי מ' שלמה זלמן נ"י מ"צ דק' טליסט
מכתבו קבלתי וע"ד שאלתו בס"ת שנדבק במק"א כרעא דה' אחרונ' שבשם הוי' בה' בנגיעה דקה ורו"מ הביא דברי רמ"א ביו"ד סי' ער"ו סי"א וכ' רו"מ שנרא' שהדיבוק נעשה אחר הכתיבה מלאות הדיו שקורין גיפלאסין והאריך רו"מ הרבה וכ' שלדעתו יגרור מעט במקום הדבק מטעם ס"ס דשמא הלכה כד' הפוסקים דגם בהא שנוגעת נגיע' דקה כשר ואת"ל כד' הפוסלים שמא הלכה כד' הסמ"ק שהביא הטא"ח סי' ל"ב דאם נעשה אחר שנגמר האות יטול הדיו ואין זה חק תוכת ונסתייע רו"מ לזה מדברי הג"פ סי' קכ"ה סקל"ב אלא שאכתי פקפק רו"מ מתרי טעמי חדא מכח דברי רמ"א בסי' ער"ו באם נוגע רק מעט שנית משום שאיזה אנשים בשם אומרים שנרא' שיש הפרש דק בין כרעא ובין הגג ואסור למחוק בחנם והאריך רו"מ מאד ויש לי להשיב הרבה על דברי רו"מ אלא שאין לי פנאי לזה וגם כבר הארכתי מאד בכמה תשו' בענינים אלו לזאת לא אשוב רק לגוף הדין ואומר שאם הי' דברי רו"מ בזה נכונים שדי בגרירת הדבק אין מחושי החומרות שכ' רי"מ חוצצים לנו דהרי כ' בתשו' מהר"מ פדוואה סי' פ' שכפי שעלה בדעתו ראשונ' שדי בגרירת הדבק הי' מותר להפריד אף בהא שבשם אף לד' המכשירים בהא שנדבק' דמ"מ תיקון מקרי שיהי' יותר נרא' לכתב מיושר עד שבסוף הביא ד' מ"ה שאול שקבלה בידו שאינו די בגרירת הדבק לבד ע"ש ומבואר שאם הי' די בגרירת הדבק הי' מתיר לגרור אף לד' המכשירים וע' בתשו' נו"ב קמא חיו"ד סי' ע"ח וע"כ הא דמוהרמ"פ בנגיע' דקה מיירי דאל"כ ליכא מאן דמכשיר וע' בתשב"ץ ח"א ס' כ' וסי' נ"א וכ"כ הרדב"ז ח"ב סי' תקצ"ו וזה דלא כדמשמע מתשו' נו"ב הנ"ל וכ"ש לדידן דקיי"ל כהפוסלין אף בנגיע' מועטת דאין כאן בית מיחוש ועוד דאם נאמר דדי בגרירת הדבק לבד ודאי ל"ח לחששא שחשש הר"י אכסנדרני משום דכ"ע קרי לה הא דהא פ' הרא"ש והמרדכי בשם ר"י דאם אותיות של שם דבוקות יגרור ביניהם להפרידן ופ' כן בש"ע א"ח סי' ל"ב סכ"ו ושם ביו"ד סי"א וע"כ הא דמהני גרירה במקום הדבק להכשיר בלא נשתנו צורת האותיות מיירי כמ"ש המג"א שם סקכ"ז והב"ש סי' קכ"ה סק"ט וכיון שכן א"כ דברי רמ"א שביו"ד הנ"ל הם סתירה לדברי המחבר במקומו ממש וגם הוא נגד ד' כל הקדמונים הנ"ל דהא בהך דאותיות של שם הדבוקת כיון שצורת האותיות לא נשתנו נמי נרא' כמוחק השם דהא כ"ש ממה שנוגע להשם אסור למחוק ק"ו מהנטפלין א"ו דל"ח בהא למידי משום דבשעת הגרירה מתקן ול"ל בה והר"י אכסנדרני שאוסר בנגיע' דקה היינו משום שהקדים דבכרעא דהא שנוגעת לגגה אפי' מעט צריך לגרור כל הרגל ולא די במה שגורר הדבק לבד משום דהוי ח"ת ומש"ה אם נרא' כמוחק השם אסור משום דאינו מתקן בשעת המחיק' אבל אם הי' סגי בגרירת הדבק לבד גם הרי"א הי' מודה דבכל ענין שרי וכמבואר בדברי הרי"א שבב"י ביו"ד שם ע"ש היטב ומש"ה באותיות של שם שנדבקו כיון שדי בגרירת הדבק מותר להפריד וא"כ בנ"ד אם נאמר שדי בגרירת הדבק כמ"ש רו"מ אין ספק דגם הרי"א מודה שמותר לגרר אף בנגיע' מועטת אף דכ"ע קרי לה הא אלא דארווחנא בהא דמוהרמ"פ הנ"ל דגם החשש השני שחשש רו"מ שקצת אומרים שנרא' להם שיש הפרש דק אעפ"כ מותר לגרר מעט למעל' מה"ט שכ' מוהרמ"פ להתיר להפריד הנגיע' גם לדעת המכשירין גם נרא' דכיון דמוחק ע"מ לתקן שרי אף אם צריך תיקון מספיק' שפיר שרי דלא אסרה תורה מחיקה רק דרך השחתה וכ"כ בתשו' ב"א חיו"ד סי' ס"א ע"ש באריכות. ועוד דכבר בארתי בתשו' במק"א לחזק ד' הנו"ב מה"ת חיו"ד סי' קס"ט דהיכא דמוחק רק קצת מאות של השם באופן דהרוב קיים בהנשאר אין כאן רק איסור דרבנן ומשום דלא גרע מנטפלין אבל אין איסור תורה משום חצי שיעור והארכתי לחזק הדבר ע"פ מ"ש בתשו' שאגת ארי' סס"י פ"א לענין ח"ש באיסור בל יראה דמחיקת השם דומה לזה ממש וכיון שכן א"כ כיון שיש בו עתה בס"ת הרבה ס' להקל משום זה הוי המחיק' כזה רק ספיק' דרבנן ולקולא ועוד יש טעם להקל דכיון שכ' רו"מ בציור השאל' שהדיבוק נעשה מעצמו ע"י לחות שקורין גיפלאסין הנה בתשו' הבאתי מחלוקת הפוסקים בשם הנכתב ע"י ח"ת אי מותר למחקו ובארתי שם שרבו המקילין וכ' שם שאף להמחמירין מ"מ מודי דשם הנכתב ע"י התעסקות בעלמא שרי למחקו וקיל משם
**(הג"ה מבן המחבר עכ"פ לפי דברינו יכון הדבר יותר דזה פשיט' לי' דבתפילין פסול דהא כל הטעם דקורין בו הוא משום ס"ס ובתפילין דיש היקש וקשרתם וכתבתם אפי' כ' נכרי לישראל פסול אלא דבס"ת כשר דבס"ת ל"ש היקש ומשום כתיבה לשמה אפ"ל דמיירי בגר שחזר לסורו או דהאי תנא ל"ב כתיבה לשמה. וע' במג"א סי' כ"ט סק"ז נמצא הא דנקט ביתר מכדי דמיהן משום ס"ת הוא כנלענ"ד נכון והגם שבעלי תוס' וגם הרבה קדמונים לא ס"ל כן וכן סתם מרן הב"י עכ"פ סניף הוי לנ"ד. שנכתב שלא בכוונה דמותר למחקו וכ"כ בתשו' ב"א הנ"ל וק"ו ב"ב של ק"ו דשם הנעש' מעצמו שלא ע"י אדם כלל דודאי מותר למחקו וק"ו ב"ב של ק"ו דהנטפל לשם שנעש' עד"ז דמותר למחקו אף שהשם גופי' נכתב בכוונה וא"כ כבר בארנו בשם הנו"ב דלמחוק קצת מהאות והנשאר צורת אות עליו דין נטפלין עליו וא"כ אף אי נחוש למה שאומרים קצתם שעדיין יש הפרש דק מותר לגרר בהקו שנעש' מהגיפלאסין למעל' בכדי להפריד להדיא הכרעא מהגג מכ"ש דהא גופי' ספיק' הוי ועושה כן ע"מ לתקן הרי בארנו ארבעה צדדי היתר שיש בכידון זה להפריד למעל' אמנם כ"ז לדברי רו"מ שרי בזה בגרירה לבד מטעם ס"ס אבל באמת ליתא לפע"ד מתלתא טעמי חדא דכיון דבכל ספק מהשני ספיקות רבו המחמירין דרוב הקדמונים חולקים על הסמ"ק וסייעתו וגם רוב הפוסקים פוסלין בהא שנדבקה אף דיבוק מועט כמבואר כ"ז בב"י וש"ע א"ח סי' ל"ב וסי' ל"ו וגם בתשו' המחברים א"כ אין זה ס"ס כלל להתיר ודוקא באלף שנדבקה ביוד שלה כ' הג"פ לצרף במקום עיגון בגרירת הדבק ע"פ צירוף דעת הסמ"ק משום דבההיא דאלף העיקר כד' המקילין ע' במג"א בסי' ל"ב סקכ"ט ובב"ש סי' קכ"ה סקכ"ח לכן די בצירוף כ"ד אבל הכא דבכל ספק רבו המחמירין ודאי דלא הוי ס"ס שנית אני אומר די"ל דבנ"ד גם הסמ"ק מודה די"ל דגם הסמ"ק דסובר דאם נפל דיו אחר שנגמר האות מסירה וכשר ולא הוי ח"ת היינו דוקא בלא נשתנה לצורת אות אחר רק שנתבטל צורת האות ע"י הדיו אבל אם נשתנה לצורה אחרת כמו בה' שנדבקה ונעשה כח' או במם פתוחה שנדבק' ונעשה סתומ' גם הסמ"ק מודה דלא סגי בגרירת הדבק דהוי ח"ת ובהכי מתיישבת קושיה הג"פ שהק' על הסמ"ק מהא דכ' בסמ"ק גופי' דאם עשה ה' במקום ד' דא"י למחוק להרגל לתקנה לאות ד' דהוי ח"ת ויישב בדוחק גדול ולפמ"ש א"ש. ולפ"ז בנ"ד אין לנו צירוף דעת הסמ"ק להקל שלישית חף אם נאמר דהוי ס"ס גמור מ"מ א"א להורת דיגרור רק הדבק ויהי' מועיל מטעם ס"ס כיון דקודם הגרירה אין כאן רק ספק א' אסור לעשות תיקון שיהי' מותר אחר כך מטעם ס"ס דהא אין עושין ס"ס בידים דמה"ט אסור למכור ס' טריפה לעכו"ם כמ"ש מהרי"ט ס"ב חיו"ד סי' ב' וע' במג"א סי' תס"ז סק"ב ובפר"ח בדיני ס"ס כלל י"ח ובנו"ב קמא חיו"ד סי' מ"ג ואף שכ' התה"ד הובא ברמ"ח ביו"ד סס"י נ"ז דס"ט מחמת פלוגתא דרבוותא מותר למכור לעכו"ם ונרא' לכאור' דבספק פלוגתא מותר לעשות ס"ס בידים וכ"מ קצת מל' תוה"ט בדיני ס"ס במחודשים ס"ה אבל באמת כפי המבואר בתה"ד סי' קע"ח דדוקא לענין מכירה לעכו"ם התיר בפלוגתא דרבוותא משום דמכירה לעכו"ם אין אלא גזרה דרבנן דשמא ימכור לישראל ובדרבנן הלך אחר המיקל והובא שם בש"ך ומבואר דלענין ס"ס בידים אף בפלוגתא דרבוותא אין עושין לכתחלה וכ"ש לד' הש"ך שם שכ' דאף בפלוגתא דרבוותא לא הקיל התה"ד למכור לעכו"ם אלא היכא דבלא"ה יש הרבה צדדים להקל ע"ש ע"כ בנ"ד אף אם נאמר דס"ס דרו"מ הוי ס"ס מעליא חסור להכשיר ע"י גרירת מקום הדבק לבד משום ס"ס מטעם הנ"ל ואף שבתשו' רדב"ז הנ"ל הורה בהא של השם שנדבק' אחר הכתוב' לסמוך על גרירת הדבק לבד לסמוך אדעת הפוסקים שאחר שנגמרה האות אין זה ח"ת ע"ש חוני הי' דעת הסמ"ק ודעמי' שקיל בעיניו כדעת החולקים עליו אבל אנו שנמשכים אחר פסק הב"י שסתם בש"ע כד' החולקים על הסמ"ק וכ"כ בב"י שמקור ד' הסמ"ק הוא מהירושלמי וכל הפוסקים דחו ד' הירושלמי ההוא מהלכה ח"כ אין להקל ולסמוך ע"ד הסמ"ק אף בדיעבד וגם מטעם ס"ס שכ' רו"מ אין לסמוך ולהתיר מטעם שכתבנו בפרט שלפמ"ש י"ל דבנ"ד גם הסמ"ק מודה ומ"ש רו"מ לצרף לס"ס דעת הרמב"ם בתשו' שסובר שקורין בציבור ומברכין גם על ס"ת פסולה אינו כלום וכבר כ' מהרי"ט בשניות חיו"ד סי' ל"ג דאין דעת הרמב"ם בתשו' הנ"ל מצטרף לס"ס שכל הפוסקים ראשונים ואחרונים חלקו עליו ובשהגם שהרמב"ם עצמו נ"ק רק במקום שאין כשר וגם הב"י בא"ח סי' קמ"ג דחה ד' הרמב"ם הנ"ל מחמת דעת כה"פ ושהרמב"ם עצמו חזר דו בחבורו אף שביו"ד סי' ער"ט כ' בב"י שפסק מורו הר"י בירב שסמך א"ע ע"ד הרמב"ם בתשו' הנ"ל ע"ש היינו דוקא לענין מה שכבר קרא כס"ת פסולה וכ"כ האחרונים לענין שאין להוציא אחרת במקום ס' פסול יש לצרף לס"ס גם דעת הרמב"ם בתשו' הנ"ל אבל לענין לקרות לכתחל' אין לצרף ד' הרמב"ם בתשו' הנ"ל אף לספק כ"ד מחמת טעם הנ"ל וכיון שכן ס"ת זו אין לה תיקון בפרידת הדבק לבד וצריך למחוק כל הרגל דוקא וא"כ כיין שאינו נוגע רק מעט פ' רמ"א כד' ריא"ס דאסיר למחוק ולתקן ואף שאם הי' דביקה מתחלתה הי' אפשר לסמוך אד' רדב"ז בתשו' הנ"ל שחולק אד' ר א"ס הנ"ל וכד' הג' מהר"ל מפראג שבתשו' חב"י סי' ע"ה וכיון דריא"ס מספקו' כי' והנך גדולים פשיט' להו דשרי למחוק ולתקן בשהגם שגם לד' ריא"ס אינו חנא חשש דרבנן משום דמחזי כו' הי' לי' לסמוך ע"ד הגדולים המתירים למחוק ולתקן מ"מ בנ"ד שנעש' אחר הכתובה י"ל דגם הפוסקים הנ"ל מודי דאסור למחוק כל הרגל כמבואר בתשו' רדב"ז שם וכ"מ בתשו' מנחם עזרי' סי' ל"ו והארכתי מזה במק"א בפרט שלדברי רו"מ יש אנשים שאומרים שנרא' להם שיש הפרש בין הגג לכרעא וא"כ הו"ל ספיקא דאוריית' נמחוק כל הרגל ולבטל מצורת אות לזאת אין תקנה רק בסילוק היריע' אמנם לדעתי ישלחו היריע' לכאן ע"י איזה עו"ש משומר בנרתק ואשים עיני עליו ואז אי"ה אעיין עוד בזה כפי קט שכלי.
ואשר העיר רו"מ ע"ד הח"צ סי' קי"ב מדברי הש"ע סי' ש"ע ומד' הט"ז סס"י שס"ח יפה העיר אמנם לענ"ד שגם הח"צ לא הרעיש על ק' אלטונא אלא ששם הי' המנהג לחלק העירוב שגבו בפ"א לכמה בכ"נ דהיינו שהי' אופין ממנו כמה חלות לכל ביהכ"נ חנה א' ואף אם הי' המנהג שהשמש הי' מזכה להם ע' במג"א סי' שס"ו סקי"ג וכ"מ שם בח"צ הי' השמש מזכה כל הקמח או החלות בב"א ואחר כך הי' הרב מחלק לכל ביהכ"נ חלה א' או אולי אף אם הי' מזכה בזא"ז כיון שהי' המנהג לעשות כן תמיד א"כ מתחלה גבה השמש ע"ד כן והוי כחולק עירובו וגם איכא למיסר בכל ענין משום דלא ליתי למטעי כמ"ש הח"צ שם בסוף התשו' כנלע"ד כעת ואי"ה אתיישב עוד לעתות הפנאי ועיין בש"ת סי' שס"ו ס"ד שהביא דברי רב א' שחולק על הח"צ וצ"ע על הח"צ מה שהביא בריש דבריו דברי הש"ס דמ"ט ואייתי הך דשני בתים מכח כ"ש ולא הביא ש"ס מפ' בדמ"ח ע"ב את זה ראיתי להשיב לרו"מ כעת ושלום כנפשו ונפש הדו"ש. שלמה במוהר"י זללה"ה חופ"ק הנ"ל