בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר
תשובה קכד
סקאלא יום ואו עש"ק ב' אייר תרכ"ב לפ"ק.
שפעת שלום וברכה לכבוד ידידי הרבנים המופלגים חריפים ובקיאים כבוד מ' יוסף ומ' משה יצחק נ"י.
הן היום קבלתי מכתבם ע"ד הס"ת שהסופר השמיט שטה א' בשירת האזינו והוצרך לגרור ולהכניס השטה ששכח והכרח לשנות ראשי השיטות שבשירה זו וכ' בתחלת השטה ה' בדד ינחנו ואין עמו והניח חלק ובחצי השטה השני' כ' אל נכר ירכיבהו על במתי אם יש בזה חשש פיסול וכ"ת הביאו כמה ספרי אחרונים דבשינה ראשי השיטות כשר הנה ספרי האחרונים הללו אינם אתי. אמנם גם הרא"ש כ' שהרמב"ם שינה קצת בראשי השיטות שבהאזינו ממה שהוא במ"ס ואני לא מצאתי שינוי ברמב"ם רק בשורה שבמ"ס נרשם התחלת השיטה תיבת ואילים וכן הנהוג וברמב"ם התחלת שיטה זו היא תיבת בני ומבואר שאין זה מעכב. אמנם יותר הי' מקום לחוש על התחלת החצי השני' כיון שנשתנה מכפי הנרשם ברמב"ם ובספרים שלנו שמא הוא הניח פרש' במקום שאין פ' וגם שלא הניח ריוח כשיעור פ' במקום שצ"ל ריוח כשיעור פ'. אמנם גם זה מבואר בטוש"ע שאם שינה בפיזור ממה שנהגו לא פסל ואף שדבריהם היא בשירת הים כמוכח מסיום דברי הטוש"ע פשוט דה"ה בשירת האזינו דמ"ש כיון שעכ"פ מוכח דאין לחוש לחששא הנ"ל ובשירת הים מבואר ברמב"ם ורא"ש וטור ששטה הראשונ' הנחלקת אחר שטה הראשונ' יש בה אויר א' ובשיטה שתחתיו יש בה שני אוירים וכן עד"ז עד סופה ואנו עושין להיפך ממש ע"פ ד' הא"ת שהשטה הראשונ' הנחלקת יש בה שני אוירים ובשטה שתחתיו אויר א' עד סופה והתחלת השיטות הם כמו דאי' במ"ס דלא כדאי' ברמב"ם וע"כ דאין זה מעכב מטעם שכ' הריב"ש סי' רפ"ו על מה שהק' דאמאי הוצרך הש"ס ליפסל בעשא' כשירה ות"ל דהניח ריוח פ' במקום שא"צ ותי' דבכה"ג שעשה כצורת שירה אין זה פ' משום דנכתב בצורת שירה ומש"ה פוסל הש"ס רק משום עשאה כשירה ע"ש ועיין בש"ס במנחות דל"א ע"ב שמשם דברי הריב"ש יותר מוכרחים מדמכשיר עשאה כשירה במזוז' וש"מ דאין בכה"ג פיסול משום שהניח ריוח פ' במקום שאין פ' וא"כ בשירה עצמה כיון שעשא' באמת כתמונת שירה לא מיפסול וה"ה לשירת האזינו דמ"ש וכ"כ בנו"ב מה"ת ומ"מ כיון שבמ"ס נרשם התחלת השיטות והרמב"ם שם התיבות שבראש כל שיטה והתיבות שבראש השיטות שבאמצע וגם איכו מן המובחר שיהי' נכתב בזה האופן כי אף השירות של חול שכותבין בעלי השיר ע"ד התנועת ההפסק הוא בהשלמת התנועה והענין בפרט שאין ליתן מקום לחבר תיבת אל נכר לתיבת ירכיבהו ע"כ לכתחל' יש לבקש סופר אומן יד לתקן בדרך זה למחוק ולמשוך הריש שבתיבת נכר עד סוף השטה ותיבת ירכיבהו יכניס בשיטה שאחריו (א) **(הג"ה מבן המחבר בתשו' ח"ס חיו"ד סי' רס"א מפקפק מאוד למחוק בס"ת ולתקן היכא דכשר מדינא ולדעתי אפי' בהניח ריוח פרשה במקום שאין פרשה חשש למחוק ולתקן עפ"י דעת הב"ח שס"ל שאין צריך בכה"ג תיקון להכי פסק שם לגנוז היריע' וא"כ מכ"ש בנ"ד דכ' אאמו"ר הג' ז"ל דכשר לכ"ע וא"כ לדעת הח"ס יותר טוב שלא למחוק ולתקן אולם כמדומה לי שסוגי' דעלמ' דלא כהח"ס בזה ובפרט מהך טעמא שכ' אאמו"ר הג' ז"ל בנ"ד שאין בסגנון כתיבה זו נוי להספר. ובגוף הענין דהחליף ראשי השיטות שבשורות מצאתי להג' מהרש"ק ז"ל בספרו כסתירות. בספרו סת"ם סי' ג' כ' והמציא פלוגת' בזה בין הרמב"ם והטור וכן הש"ע והרמ"א וסיים והוי ספיק' דאוריית' לחומר' ויש לתקן ונראה דס"ל דהא דסיים המחבר אבל שינה בפיזר ממה שנהגו לא פסול דוקא בשינה באריחים ולבנים עפ"י הדרך שציור שם בסי' כ"א וכעין שאנו עושין ע"פ דעת האור תורה להיפך מהמבואר ברמב"ם ורא"ש וכמ"ש אאמו"ר הג' זללה"ה אבל בחינה התחלת ראשי שיטין הוי ס' דאוריית' לדעתו וכן כ' בתשו' קנאת סופרים סי' ז' וסיים סוף דבר הכל נשמע דלהרמב"ם פסול בלי תיקון ובתשו' ק"ס הנ"ל סי' י"ג כ' בפשיטות בזה להיתר בלי שום פקפוק משום דברי הש"ע אבל אם שינה בפיזר לא פסול וצ"ע גם מ"ש בס' סת"ם בסי' נ"ב בלא הניח ריוח כשיעור סתימה באמצע השיטות כשר ודחה ראיות השואל מתשוב' הריב"ש והמעיין יראה שאין בדחיותו ממש והדין עם השואל דפסול כמ"ש אאמו"ר הג' זללה"ה בסי' ק':)** אמנם זה צריך דקדוק גדול שיהי' השיטות שוות בהתחלתן ובסופן הן אלו שבחצי' הראשון הן אלו שבחצי' האחרון כמבואר בר"ן ספ"ק דמגלה ובנו"ב מה"ת פ' להקל בדיעבד ואני כתבתי בתשו' במק"א שאין לסמוך עליו בזה כיון שהר"ן מדמה שירת האזינו לשירה דבני המן ובשירה דמגלה אף בדיעבד פסול לשטת ר"ת כמבואר בירושלמי ס"פ בני העיר ועיין בב"י א"ח סי' תרצ"א בפי' הירושלמי דקאמר שייף ונחוץ וה"ה לשירת האזינו לד' הר"ן ועיין בר"ן דמייתי הא דמ"ס דקתני האזינו שעשא' שירה כו' אל יקרא בו ומבואר שם דלשטת ר"ת אם אין השיטות בשיטת האזינו שוות רק א' ארוכה וא' קצרה הוי בכלל האזינו שעשא' שירה וכן מפורש במרדכי ספ"ק דמגלה דלשטת ר"ת ור"י כל כה"ג הוי האזינו שעשא' שירה דאל יקרא בו והביא ע"ז הירושלמי דלעכב ע"ש והנו"ב לא ראה אז דבריו ע"כ אין להקל בזה כלל רק יש לתקן לכתחל' באופן שיהי' השיטות שוות לגמרי. אמנם כל זמן שלא יזדמן סופר אומן יד לתקן מותר אף לכתחלה לקרות בה בשבתות אלו דהרי אף בפיסול גמור אם אין הפיסול באותו חומש כ' רמ"א בסי' קמ"ג שיש להקל לקרות בחומש שאין בו טעות ואף שהפר"ח כ' שאין להקל לברך רק במקום שאין ס"ת אחרת מ"מ בכ"ד שמצד הדין הוא כשר בדרך שנכתב עכשיו ודאי שיש להקל לקרות בו בחומש אחר ואי"ה בעיתים הללו אהי' בעצמי אראה להשגיח על אופן התיקון ולע"ע בפרשיות אלו יקראו בה בלי פקפוק ושלום כנפשם ונפש הדו"ש באהב'. שלמה במוהר"י זללה"ה חופ"ק הנ"ל.