אור ברסלב

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר

תשובה קכג

תשובה קכב

סקאלא יום א' כ"ד סיוון תרטו"ב לפ"ק.

דברי שלום ואמת לכבוד אה' ידידי הרב החסיד המופלג בתורה ויראה בש"ק ש"ת מ' בנימן וואלף נ"י בק' אזיראן.

מכתבו קבלתי וע"ד שאלתו שאלת חכם בדבר הס"ת שכ' סופר מובהק ומפורסים שבשורת הים אף בשטה הנחלקת לשלשה הניח ריוח כשיעור ט' אותיות ויותר ובתשו' ריב"ש הובא בב"י וכ"מ מבואר שבשטה הנחלקת לשנים מניח ריוח כשיעור פרשה סתומה ובשטה הנחלקת לשלשה חולק הריוח לשני אוירין והיינו שיהי' שניהם בצירוף כשיעור ריוח סתומה אחת וא"כ כיון שבס"ת הלזאת הניח הסופר בכל ריוח כשיעור פ' סתומה א"כ יש ליפסול מחמת שעשה פ' במקום שאין פרשה ואח"כ צידד להכשיר דדוקא במקום שא"צ להיות ריוח כלל הוא דאם הניח ריוח כשיעור פ' פסול אבל בנ"ד שצריך להיות ריוח עכ"פ כחצי שיעור פ' א"כ אין בהמותר שהניח כשיעור ריוח פ' וכשר עכ"ד רו"מ. ושאל חו"ד הנה הטעם שכ' רו"מ להכשיר אינו נוח לי דמה כ"מ בזה כיון שעכ"פ עתה יש פ' במקום שא"צ להיות. אמנם בגוף שאלתו הנה הב"ח פי' בד' הטור שחולק על הרמב"ם וסובר דדוקא בעשה סתומה במקום שצ"ל פתוחה או להיפך הוא דמבואר בש"ס ליפסול ולא בעשה פ' במקום שאין פ' והש"ך רס"י ער"ה הביא דבריו וכ' שאין דבריו מוכרחים אבל הט"ז השיג עליו. אמנם כיון שד' הרמב"ם בפי' שפסול וכ"כ הריב"ש שם סי' רפ"ו בפשיטות שפסול מק"ו פתוחה שעשאה סתומה או להיפך וכ"מ מתשב"ץ ח"ג סי' קנ"ה וכ"מ מכמה תשו' אחרונים שתפסו כן בפשיטות ע"כ אין לצרף ד' הב"ח אף לסניף. אמנם בגוף הנדון נרא' להקל מטעם אחר כי הריב"ש שם הקשה דכיון שכ' הרמב"ם שבשירת האזינו צריך שיהי' הריוח כשיעור פ' סתומה ובשירת הים בשטה הנחלקת לשנים כ' ג"כ הריב"ש מדיוק ל' הרמב"ם שצריך להיות שיעור הריוח כן א"כ למה אמרו בש"ס כתבה כשירה פסולה ת"ל משום שעשה פ' במקום שאין פ' ותי' וז"ל הא ל"ק דה"א דאף על גב דבאויר א' כשיעור פ' פוסל כשעשה כצורת השירה עדיף טפי דנר' שאין זה פ' אלא כסדר השירה נכתב ומש"ה אצטריך למימר דעשא' כשירה פסולה כו' עכ"ל הריב"ש בסי' רפ"ו. והנה הגם שלכאור' נרא' משטחיות לשון הריב"ש שזהו רק הא' אבל לפי האמת טעם עשא' כשירה פסולה משום שהניח ריוח פ' במקום שאין פ' אבל אין נרא' כן דהא לא מה"ט אתי עלה בבריית' פ' הבונה רק הפיסול הוא משום עשא' כשירה והיינו שהאמת כן הוא כמ"ש הריב"ש דמטעם שעשה פ' במקום שאין פ' אין פיסול בכה"ג כיון שנרא' שאין זה פ' אלא כסדר שירה נכתב ע"כ אין הפיסול רק משום שעשאה כשירה וא"כ בנ"ד שבאמת הוא במקום השירה אף אם עשה ריוח פ' במקום שאין פ' כל שעשה כצורת שירה כשרה ועוד ראי' ברורה דהא בש"ס מנחות דל"א ע"ב קאמר דבמזוזה אם עשה כשירה כשרה וכי תניא עשאה כשיר' פסולה בס"ת דוקא הוא אבל במזוזה כשרה ע"ש. והנה מתשו' הריב"ש שם מוכח דהא דעשאה כשירה בס"ת פסולה דוקא שהניח ריוח כשיעור פ' וזה כוונתו במ"ש שם ובשירה ג"כ אין ספק אצלי שצריך להניח ריוח כשיעור פ' סתומה ע"ש והיינו שבא להשיב על דברי השואל שם שרצה ליפסול הס"ת שהניח הסופר ריוח קצת בין כל פסוק ופסוק אף שאין הריוח כשיעור ריוח פרשה כ' השואל ליפסול וא' מהטעמים הוא משום שקרוב להיות נקרא עשי' כשירה כיון שיש אויר כזה כי אין שיעור לאויר השורת כמה יהי' כמבואר שם בד' השואל והריב"ש השיב להכשיר שאין זה עשוי כשירה שיהי' אריח ע"ג לבינה ובשירה ג"כ אין ספק אצלי שצריך להניח כשיעור פ' סתומה ע"ש והיינו שזה עוד טעם נוסף להכשיר דלא הוי עשוי כשירה דבשירה צריך שיהי' אויר כשיעור סתומה ובס"ת של השואל לא הניח בין הפסוקים ריוח כ"כ ועוד ראי' מדהק' ריב"ש לנפשי' דאם הריוח בשירה כשיעור פ' למה אמרו עשאה כשירה פסול ות"ל שעשה פ' במקום שאין פ' ואם נאמר דבעשה בצורת שירה פסול משום עשה כשירה אף אם לא הניח ריוח כשיעור פ' אין לקו' הריב"ש מקום אע"כ כמ"ש דס"ל לריב"ש דבכה"ג אין פיסול משום עשאה כשירה (ובתשו' שכתבתי בשנת תר"ב כ' ליישב ד' הריב"ש הנ"ל ממה שהקש' לי חכם א' עליו מן הש"ס מנחות הנ"ל דקאמר שתים ושלש וא' מהו ארנב"י כ"ש שעשא' כשירה ופריך עשאה כשירה פסולה לדברי הריב"ש לק"מ דהא שם אין הריוח כשיעור פ' והארכתי שם ליישב בכמה אנפי ואכ"מ) וכיון שנתברר מדברי הריב"ש דהא דקתני עשאה כשירה פסולה הוא דוקא בהניח ריוח כשיעור פרשה ועלה קאמר במנחות כי תניא ההיא בס"ת מזה מבואר דבמזוזה אף בכה"ג כשר בעשה כשירה. והכה במנחות שם דל"ב מסיק לענין הפרשיות של מזוזה מצוה לעשותן סתומת ואי עבדינהו פתוחת ש"ד ע"ש וכ' הרמב"ם בפ"ה הטעם לפי שאין סמוכה לה בתורה וכ"כ בש"ע סי' רפ"ח סי"ג ומבואר דלולא טעם זה הי' פסול כיון ששינה מסתימה לפתיחה והנה בתשו' הריב"ש שם כ' דאם עשה פ' בס"ת במקום שאין פרשה פסולה דלא גרע מפתיחה שעשאה סתומה או סתומה שעשא' פתוחה וכ"כ הט"ז בסי' ער"ה סק"א וסק"ה דאם עשה פ' במקום שאין פ' פסול מק"ו משינה צורת הפרשיות ע"ש וכיון דבמזוז' נמי הי' פסול בשינה צורת הפרשיות רק שכשר בעשה פתיחה בין שמע לוהא"ש משום שאין סמיכת בתורה א"כ מכ"ש שפסול בעשה פ' באמצע הפרשה וא"כ קשה אמאי כשר במזוזה בעשה כשירה ליפסל עכ"פ מטעם שעשה פ' במקום שחין פ' א"ו דבעשה כשירה אין פיסול משום שעשה פ' במקום שאין פ' מטעם שכ' הריב"ש משום שנרא' שאין זה פ' רק כסדר השורה נכתבה וא"כ מכ"ש בנ"ד שהוא באמת במקום השירה לא איכפת לן בהניח ריוח כשיעור פ' במקום שא"צ להיות ריוח פרשה מטעם הריב"ש הנ"ל. ועוד אני אומר הכרח לדבר זה דהרי מבואר בטוש"ע סי' ער"ה ס"ג דאם שינה בפיזור ממה שנהגו לא פסל והיינו שעשה הפיזור במקומות אחרים ממה שהמנהג לעשות וכן אנו עושים בשירת הים שברמב"ם ורא"ש וטור מבואר שבשיטה הראשונ' הנחלקת אחר שיטת אז ישיר יש בה אויר א' ובשטה שתחתיו יש שני אוירים וכן עד"ז עד סופה ואנו עושין להיפך ממש ע"פ דעת האור תורה שהשטה הראשונ' הנחלקת אחר שטת אז ישיר יש בה שני אוירים ובשטה שתחתיו אויר א' וכן עד"ז עד סוף השורה. והתחלת בשיטות בס"ת שלנו הוא כמו דאיתא במ"ס דלא כמ"ש הרמב"ם וא"כ אם נאמר לפסול גם בשירה אם עשה הפסק ריוח פ' במקום שאין ריוח פ' א"כ יש בזה חשש פיסול דיעבד וההיפוך מבואר בטוש"ע דאם שינה בפיזור לא פסל וכן אנו עושים ע"פ ד' הא"ת שלא כד' הקדמונים הנ"ל אלא ודאי דאין בזה חשש משום טעם הנ"ל דבכה"ג בעשה כציור שורה נרא' שאין זה פ' רק כסדר השירה נכתב וז"ב ע"כ כל הס"ת הנכתבים עד"ז שבכל ריוח פנוי שבשירת הים יש ריוח כשיעור פ' סתומה הם כשרים בלי פקפוק לענ"ד. אמנם לכתחל' ראוי לכתוב כמ"ש הריב"ש שבשטה הנחלקת לשנים צריך להיות האויר כשיעור ריוח פ' דוקא ובשטה הנחלקת לשלשה יהי' לכתחל' בהשני אוירים ע"י צירוף כשיעור ריוח פ' וכן הדפוס המגי' שבחומשים שעם פי' באמ"ח שנדפסו בהאהליב וטשערנאויץ בסוף ס' שמות בציור השירה אמנם בדיעבד אם הניח פחות משיעור ל"מ במקום שצ"ל הריוח כשיעור פ' והניח פחות מזה דפסולה וכבר כ"כ בתשו' שנת תרי"א אלא אף במקום שצ"ל בשני אוירים ע"י צירוף כשיעור ריוח פ' אם הניח פחות מזה אין לקרות בה לפע"ד כמ"ש שם אמנם אם הוסיף על הריוח כשרה לפע"ד בדיעבד בלי פקפוק ושלומו יוגדל כנפשו ונפש הדו"ש באהבה. שלמה במוהר"י חופ"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה