אור ברסלב

בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר

תשובה קי

תשובה קט

סקאלא יום ב' כ"ב שבט תרל"א. שפעת שלום וברכה לכבוד אה' יד"נ הרב החריף שלשלת היוחסין מ' חיים נ"י טוביש.

מכתבו קבלתי שבוע העברה ולאשר הייתי טרוד מאד להשיב הרבה תשו' נחוצת למעשה לא יכולתי לעיין במכתבו וכעת עיינתי ותוכן דבריו ליישב קו' הר"י בתוס' ספ"ק דע"א רדכ"א על לשון אי הכי כי התוס' כ' דאליבא דרשב"א פריך דס"ל כותים גירי אמת הן כדמוכח פ"ק דחולין והק' כ"ת דמנ"ל דודאי ר"מ דלדבריו לרשב"א ס"ל כותים גירי אמת הן אבל רשב"א בעצמו שמא סבר דגירי אריות הן וא"ל דא"כ עבר רשב"א על לפני עור שמא מיירי בחד עברי דנהרא דליכא לפני עור וא"ל דהא עכ"פ מדרבנן אסור כמ"ש התוס' בשבת ד"ג ולעיל ד"ו אכתי לפ"מ שמבואר מד' הריטב"א בב"מ ד"י דאף מדרבנן ליכא איסורא ועיין שו"ת מהרי"ט סי' קט"ז ובמל"מ פ"ג מה' רוצח א"כ ק' ובזה כ' ליישב קו' התוס' כי התוס' שם ד"ה אבל לנכרי הק' דמנ"ל שמא נקט כותי לרבותא ותי' דנכרי הוי רבותא טפי דבכותי איכא נמי לפ"ע ועוד תי' הר"א משום דדייק ממתני' כו' ע"ש והקשה המהרש"א דהא ע"כ לפ"מ דמשני הש"ס משום דנכרי ציית ע"כ ל"א כמתני' דא"כ אמאי אסרה מתני' במרחץ ובזה כ' כ"ה ליישב לשון אי הכי משום דאמלתא דרשב"א גופי' ל"ק דשמא באמת ס"ל לרשב"א דכותים גירי אריות הן וא"ל דא"כ אמאי הלך בשליחות ר"מ בחולין הא איכא לפ"ע די"ל דמיירי בחד עברא דנהרא וס"ל כריטב"א דליכא איסור אפי' מדרבנן אבל לפ"מ דמשני נכרי ציית וא"כ ע"כ ל"א מתני' כרשב"א כקו' מהרש"א וא"כ מנ"ל להוכיח דנכרי שרי שמא לרבותא נקט כותי וכ"ש נכרי וצ"ל דדייק משום דנכרי הוי רבותא טפי דבכותי איכא נמי לפנ"ע וע"כ דס"ל דכותים גירי אמת הן מדיש לפנ"ע ע"כ מקשי ות"ל משום לפנ"ע זהו תו"ד והנה מ"ש כ"ה מד' הריטב"א בב"מ ודאי דנמשך כ"ה אחר ד' הנו"ב קמא חאה"ע סי' ע"ה סד"ה ואם שייך ומזה דאם נאמר בודאי דגם בדרבנן אשלד"ע כמ"ש מהרי"ט והמל"מ ועכצ"ל בד' הריטב"א כמ"ש כ"ה וליתא דהריטב"א בעצמו כ' בע"ז ד"ו דאי תבעי לי' בפי' לאיסורא אף בחד עברא דנהרא אסור מדרבנן משום מסייע ידי עוברי עבירה ובתשו' הבאתי ראיה ברורה לזה מן המשנה ושם בע"א דנ"ה ע"ב דאסור לסייע ידי ע"ע אף בשכבר נעשית העבירה וע"ש בפרש"י ותוס' ור"ן וחי' מהרש"א אף דאין בכה"ג לתא דלפ"ע כלל כ"ש קודם שנעשית העבירה אף שיכול לעבור בלעדו ובזה סרה תמיהת הש"ך יו"ד סי' קנ"א מה שנסתבך בסתירת ד' הרא"ש ממ"ש בריש מ' שבת למ"ש בע"ז ד"ו והחילוק ברור כמ"ש הריטב"א וע"כ אם נאמר כמ"ש מהרי"ט ומל"מ צריך לחלק דאף אי גם בדרבנן שייך לומר דברי הרב כו' מ"מ זהו בעבירה דרבנן אבל בעבירה דאו' אם השליח לאו בר חיובא הוא מדאו' אף שעובר מדרבנן לא מקרי בר חיובא לומר לענין דאו' דברי הרב כו' לרבינא ואף דלרבא קידש ולא בעל אינו לוקה והוכחתי בחיבורי ישי"ע ליבמות דנ"ו דלרבא אין איסור תורה בקידושין גרידא מ"מ כבר כתב התוס' בב"מ שם ליישב דאי בעיל אח"כ לוקה למפרע על הקידושין וכ"כ הריטב"א שם בחי' קמא ובחי' בתרא שם כ' דהסוגיא אתיא לאביי ע"ש וא"כ עכצ"ל בדברי התוס' דלא כתי' הריטב"א ודלא כהנו"ב רק כמ"ש בתשו' הג' רע"א סי' קצ"ד וע"ש מ"ש בטעמם של התוס' והריטב"א הנ"ל במאי פליגי וקצרתי וסמכתי על כ"ה שיבין הדברים לאישורן ובעיקר דבריו תימה על כ"ה שיותר הו"ל להביא ד' הריטב"א בע"ז ששם מבואר דבלא תרי עוברי דנהרי ליכא אף איסורא דרבנן רק בתבע בפי' לאיסורא גם מ"ש כ"ה שהתוס' בע"ז ס"ל דאיסורא דרבנן מיהו איכא אף דלא קאי בתרי עוברי דנהרא הוא תמוה דאדרבה בתוס' הנ"ל מבואר איפכא רק בתוס' שבת כ"כ וכבר מבואר בדברינו דדברי התוס' אחדים המה ולא סתרי אהדדי ובעיקר דברי כ"ה שנתקשה בדברי התוס' ע"ז הנ"ל דמנין להם זאת דרשב"א ס"ל דכותים גירי אמת הן דהא לא הלך רק בשליחות ר"מ. לדידי אין כאן אפי' ריח קושיא דשפיר הוכיחו דאי רשב"א ס"ל דכותים גירי אריות הן א"כ יין שלהם אסור בהנאה ואסור היה לרשב"א להיות. שליח כיון דיי"נ אסור בהנאה כמ"ש התוס' בפסחים דכ"ב רע"ב בד"ה ואמ"ה משום דהמשלח מהדק לו טובה ועיין במג"א סי' ת"נ סק"י וז"ב. אמנם יותר היה לו לכ"ה לתרץ לפי דרכו שלולא תי' הש"ס דנכרי ציית לק"מ דאפשר לומר דליכא בזה אף איסור דרבנן כגון דלא קאי בתרי עוברי דנהרא והיינו כגון שיכול לשכור שדה מנכרי דבכה"ג ודאי ליכא לפנ"ע כמ"ש בהגהת רמ"א יו"ד סימן קנ"א ובס' פ"ת ראיתי שם שהביא בשם הג' אמונת שמואל שפקפק ע"ז והוא תימה שכן מבואר בתוס' בחגיגה די"ג סע"א ובתוס' קידושין דנ"ו ד"ה אבל ונאמר דאף איסור דרבנן ליכא כדברי התוס' והרא"ש בע"ז ד"ו והא דדייק אבל נכרי שרי אמתני' סמיך כתי' הר"א בתוס' אבל אחר דמסיק נכרי ציית ע"כ דלא כמתני' כקושיות מהרש"א וצ"ל כתי' ועוי"ל משום דנכרי הוי רבותא טפי דבכותי איכא לפנ"ע וא"כ שפיר מקשה אי הכי ועיין בס' טורי אבן בקונ' אבני מלואים בחגיגה די"ג שכ' דמפירכת הש"ס דהכא קשה דמוכח דגם בכה"ג דלא קאי בתרי עוברי דנהרי יש איסור מדרבנן ע"ש ועוד יותר טוב מזה היה לו לכ"ה לתרץ לפי דרכו דהתוס' כאן כ' דמוכח מכאן מקוש' המקשה דגם באיסור דרבנן שייך לפנ"ע דהא מלאכת חוה"מ מדרבנן אמנם מד' הרא"ש ריש מ"ק מוכח להיפך דכ' דטעמא משום מלאכת חוה"מ אסמכתא פשוטה הוא ע"ש ובזה י"ל ע"ד הנ"ל ליישב דארשב"א עצמו ל"מ פריך ותיפוק לי' משום לפ"ע די"ל דכיון דמלאכת חוה"מ דרבנן ליכא לפנ"ע אבל לפי תי' דנכרי ציית שפיר פריך ע"ד שכתבנו למעלה ודעת לנבון נקל את זה ראיתי להשיב לכ"ה מפני הכבוד מתוך טרדות שונות ועצומות ומרוב חולשת כחי בעו"ה לא יכולתי להאריך יותר ושלום כנפשו ונפש הדו"ש באהבה. שלמה במוהר"י זללה"ה חונפ"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

בית שלמה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה