בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר
תשובה קה
סקאלא. יום ב' ד' מנחם אב ת"ר לפ"ק. צום החמישי יהיה לששון ולשמחה לישועה ולהרווחה לכבוד אה' בני יקירי. הרב הגדול החריף ובקי ירא ושלם מו"ה אברהם נ"י אבד"ק פרעביזנא.
ע"ד שאלתו נדון מרחץ הזיעה בעש"ק של חזון והארכת ליתן טעמים לאיסור. יפה כתבת ומה נעמו כל דבריך אמנם בעיקר טעמך כוונת לד' ס' עצי לבונה בסוף ספרו אמנם דבריו בטעמו בקצרה מאד וגם באו קצת בשיבוש. ואתה הרחבת הדברים כראוי אמנם עיקר ד' המחבר הנ"ל לאסור הזיעה לאבל ב"מ תוך ל' וכבר נהגו העם להקל בזה אך שמעתי אומרים שהרה"ג מהר"צ ז"ל אבד"ק בוטשאטש בעה"מ תשו' נטע שעשועים הזהיר לאבל ב"מ תוך ל' שלא ישתטף גופו בצונן קודם הזיעה ובשעת הזיעה והוא א' מהטעמים שכתבת ורמז עליהם גם המחבר ז"ל שם אמנם העם נהגו להקל אף בזה ואני מלמד עליהם זכות דכיון דלענין שבת נמי ד' הרמב"ם להקל בהא דסי' שכ"ו ס"ה כמ"ש המג"א שם סק"ה מטעם דאין זה רחיצה גמורה אף דבכל גופו אסור כמבואר שם ס"ד והוא ברייתא ערוכה י"ל שאני שבות דשבת דחמור טובא. כדאמר הש"ס בביצה ריש דכ"א שאני שבות דשבת משבות דיו"ט וכ"ש רחיצה באבל תוך ל' דאינו אסור מדינא רק מצד המנהג. ע"כ אין למחות ביד המקילין ואעפ"כ י"ל דאין להקל בע"ש של חזון משום די"ל דאבילות דרבים חמור בזה מאבלות דיחיד. וע' בתוס' יבמות דמ"ג בד"ה שאני לענין כיבוס. וה"ה שי"ל כן לענין רחיצה. ועמש"ש בחיבורי. אלא שבלא"ה כ' רש"ל בתשו' סי' צ"ב שלא יאות בעיניו המנהג לבטל הרחיצה בע"ש של חזון משום שהוא תענוג של שבת אבל מה אעשה שכבר נתפשט המנהג ע"ש וכ"כ הד"מ סי' תקנ"א הביאו המג"א שם סק"ד דהיה לנו להתיר רחיצה בע"ש של חזון מק"ו דכיבוס שאסור מדינא ואפ"ה מותר לכבוד שבת ק"ו ברחיצה אלא שנהגו איסור ע"ש לזאת במקומות שמקילין בזיעה בע"ש של חזון יניח אותם על מנהגם אמנם בע"ש של חזון שהוא עט"ב כמו שהוא עכשיו בודאי דיש להחמיר אף דמצד שורת הדין מותר רחיצה גם בעט"ב עצמו כמ"ש ה"ה פ"ה מה' תענית ה"ו והובא בד"מ מ"מ כאן שכתב הב"ח ח"ל דדוקא בע"ש של חזון דחל לפעמים בעט"ב ראו להחמיר מחצות ואילך כמו עט"ב דעלמא ומשום ל"פ נהגו לאסור בכל ע"ש של חזון כו' ע"ש והובא בט"ז סקט"ז משמע דבע"ש של חזון שהוא עט"ב יש להחמיר קצת משורת הדין. וע' בטור רס"י תקנ"ג ע"כ בע"ש שהוא עט"ב אין להקל. הש"י יהפך עלינו ימים אלו במהרה לששון ולשמחה לישועה ולנחמה אביך אוהבך בלב ונפש. שלמה במוהר"י זללה"ה חונפ"ק הנ"ל.